שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זה היה אמור להיות חוק רק לערבים
    איילת שקד העבירה תיקון לחוק שעסק בבנייה לא חוקית וכוון ללא בושה לחברה הערבית. אלא שלמרבה הזעזוע שלה, החלו לאכוף אותו גם על יהודים

     

    איילת שקד בועידת המשפיעים של חדשות 12 (צילום: EPA)
    איילת שקד(צילום: EPA)

    בשקט-בשקט התפרסמה לפני כשבוע ידיעונת ב"כלכליסט" שכותרתה: "המושבים: חוק ש'נועד לערבים' מופעל נגדנו". סופר בה כי מושבים ברחבי הארץ המירו את החקלאות בענף השכרת יחידות דיור, שבמסגרתו מוסבים קרקעות ומבנים בנחלות באופן בלתי חוקי למגורים. אבל באפריל האחרון נכנסה לתוקף תקנה 116 לחוק התכנון והבנייה, והם התחילו לחטוף קנסות כבדים. לפי התקנה, במקום להוציא לעברייני בנייה צווי הריסה מנהליים כפי שהיה נהוג – עניין מסורבל למימוש – אפשר יהיה להטיל עליהם קנסות של 8,000 עד 360 אלף שקל. "מהפכה של ממש באכיפת החוק ובמיגור העבירות בתחום", התפארה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, יוזמת המהלך.

     

     

    עד לתיקון החוק, 97% מצווי ההריסה לעברייני בנייה הוצאו במגזר הערבי. האם רק שם יש חריגות בנייה? ממש לא. רק שמהבנייה הלא חוקית במה שמכנים "ההתיישבות העובדת" העלימו עין. והרי זה מה שעניין את שקד בתקנה החדשה: לא אכיפת החוק ומיגור העבירות, אלא העובדה שמי שאמור להידפק מזה הוא ערבים. איך יודעים? בגלל התקלה שאירעה אחר כך: עם כניסת התקנה לתוקף, מי שאמור לאכוף את החוק התחיל, ובכן, לאכוף את החוק. ולא סתם, באופן שוויוני. נכון מזעזע? אשכרה, פתאום אוכפים את החוק על יהודים! מי שמע כדבר הזה? מה שווה לנו מהפכה אם אי אפשר לשלוט בה?

     

    שקד אפילו לא מתביישת. "באנו לברך ויצאנו מקללים", אמרה בראיון מצולם שבו גם הבטיחה לשנות את התקנות. "המטרה הייתה לאכוף בנייה בלתי חוקית במגזר הלא-יהודי, ולצערנו משתמשים בתקנה בצורה לא מידתית נגד מושבניקים". גם ראש אגף קרקעות והיועמ"ש בתנועת המושבים תיאר "תחושה של אכיפה סלקטיבית", יו"ר מרכז המועצות האזוריות הוסיף ש"למגזר הלא-יהודי לא מגיעים", וראשת המועצה האזורית גזר ביקשה "מעט חמלה".

     

    כואב הלב, רק שזה שקר: פחות משליש הקנסות הוטלו ביישובים יהודיים, מתוכם שמונה בלבד במושבים. השאר הוטלו ביישובים ערביים (שניצבים בפני מכשולים עצומים כשהם מנסים לבנות באופן חוקי, אם כבר חמלה). בתנועת המושבים פשוט התרגלו להיות מעל לחוק, ואכיפה שוויונית, כלומר הניסיון להחיל עליהם את החוק, נתפסים כאגרסיביים ולא מידתיים. שקד, מצידה, רוכבת על העניין בניגוד מוחלט לעובדות, כי למי אכפת מהעובדות. היא הרי מודה מפורשות: זה היה אמור להיות חוק לערבים.

     

    זה סיפור קטן שלא משך כותרות, ובמקומו כיכב ספין המצלמות של בנימין נתניהו. אבל לנתניהו לא אכפת מזיופי בחירות כפי שלשקד לא אכפת מעבירות בנייה. לא החוק מעניין אותם, אלא האופנים שבהם אפשר לכופף אותו ולהשתמש בו לטובת אינטרסים. נתניהו עושה זאת כדי למנוע מאזרחים ערבים להצביע. שקד – כדי להגביל עוד קצת את זכויות הערבים בישראל ולבסס את עליונותו של מה שמיקי זוהר כינה "גזע מאוד מיוחד".

     

    אולי כדאי להזכיר לשני אלה את מה שכל תלמיד כיתה י' אמור כבר לדעת: משטר שבו מונעים מאזרחים מסוימים להצביע באמצעים נכלוליים ואוכפים את החוק על פי מפתח אתני, כלומר מקיימים חוק אחד ליהודים ואחר לערבים – הוא הרבה דברים. דמוקרטיה הוא לא. נתניהו ושקד יכולים פשוט להפסיק לשקר ולהודות בזה. את הבושה הם ממילא איבדו.

     

    תמר קפלנסקי היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים