"הסובלים מחרדה חברתית נתקעים באפליקציה"
מתי אתרי היכרויות ואפליקציות עוזרים לסובלים מחרדה חברתית, ומתי הם מהווים סיכון ורק מחדדים אצלם דפוסים בעייתיים? "אדם שמשתמש רק באפליקציות ולא מתנסה בדייטים ובהיכרויות בעולם שבחוץ, בסופו של דבר מתנוון והחרדה אצלו רק הולכת וגדלה", מסבירים המומחים
"אני יודעת שאני בחורה יפה, יש לי עבודה מסודרת ובכל זאת אני לא מצליחה לנשום ולהיות רגועה במקומות בילוי המוניים. אנשים תופסים ממני סנובית, אבל אני פשוט לא מסוגלת להתרכז במקומות האלה. אני חווה ניתוק, מעין דיסוציאציה. כבר הייתי בכמה דייטים בהם לא הרגשתי נוכחת, חשבתי שאני מביטה בסיטואציה מהצד. לקח לי זמן עד שהבנתי שסיטואציות כאלה, שכוללות להיות בחברת אנשים, בין אם זה באירוע חברתי או בדייטים, מעוררות בי חרדות", משתפת גילה (שם בדוי), בת 37 מראשון לציון.
"כולנו מכירים ביישנות במידה כזו או אחרת, אבל כשהיא הופכת להיות מוגזמת, משבשת את התפקוד וגורמת לכאב נפשי ומצוקה, היא כבר נקראת חרדה חברתית", מסבירה מיכל רכס, פסיכולוגית קלינית מומחית מהמרפאה לבריאות הנפש בקופת חולים כללית ומטפלת ב-CBT. "חרדה חברתית היא מצב שכיח באוכלוסייה. זהו סוג מסוים של חרדה שמתאפיין בקושי להיות בתוך מצבים חברתיים, כמו למשל לצאת לדייטים, לשתות או לאכול ליד אנשים אחרים, ללכת למסעדות או לדבר מול קהל. אנשים הסובלים ממנה חוששים שהם יגידו או יעשו משהו מביך או משפיל או מטופש, ושאחרים יראו אותם באופן שלילי, או יצחקו עליהם או ידחו אותם. כתוצאה מכך, הם חשים אי-נוחות ולחץ בחברת אנשים אחרים".
"הסיבות לפתח חרדה חברתית קשורות יותר לסביבה מאשר לגנטיקה", אומרת ד"ר ליאת אדרי, מומחית לביולוגיה רפואית. "חרדה חברתית לא יכולה להתרחש אלא אם כן אירועים, מצבים ונסיבות בסביבתנו 'דוחפים' או מובילים את האדם לפתח אותה. "המוח לומד כיצד להיות חרדים חברתית - זה מבנה קוגניטיבי. אם אתה חושש מאירוע מסוים כמו יצירת קשר עם בן אדם זר, שלא נדבר על דייט, והאירוע הזה מעורר את החרדה שלך, נוצרים מסלולים עצביים חדשים שמנציחים את החרדה הזאת. שיוך מוחי זה יכול לעורר חרדה ולשחרר אותה למערכת שלנו".
סובלים מחרדה חברתית? האפליקציה תאתגר אתכם!
על פניו, נדמה כי עבור מי שסובל מחרדה חברתית, אפליקציות היכרויות כמו טינדר ואוקיי-קיופיד יכולות להקל ולהפחית משמעותית את רמות המתח והחרדה, מאחר שהן מאפשרות לנו לתפוס מרחק מהמציאות. אנו לא נזרקים מיד למים, והמרחק שיש לנו מהאדם שמעבר למסך מגן עלינו. אנו לא עדים לתגובה בלייב מול אף אחד ויותר קל ככה ליזום היכרות עם אדם זר שמוצא חן בעינינו. "היתרונות של היכרויות מקוונות יכולים לעלות על החסרונות, בתנאי שמי שסובל מחרדה חברתית משתמש בהן בתבונה", מסבירה רכס. "האפליקציה יוצרת עבור המשתמש החרד אתגר חווייתי - וזה טוב, כי בכל פעם שאנו עושים משהו שמייצר צמיחה ושם אותנו מחוץ לאזור הנוחות שלנו, אנחנו גדלים ומתפתחים".
ובכל זאת, מתישהו צריך לצאת מהאפליקציה. זה לא עלול להוסיף למתח?
"זה נכון. אפליקציות היכרויות נועדו לעודד אתכם לזנק מהעולם הדיגיטלי לעולם האמיתי בסופו של דבר, אבל אם יש לכם חרדה חברתית, הקפיצה הזאת יכולה להיות קשה, ורווקים רבים עשויים לפספס את ההזדמנות שלהם לפרוח כתוצאה מכך".
"אפליקציות להיכרויות משטיחות, מצמצמות ומרדדות כל אחד. הנראות היא שם המשחק והרגישות לדחייה היא גבוהה", טוענת ד"ר אדרי. "זאת הסיבה שלדעתי, הסיכוי לחרדה חברתית רק עולה, דרך תהיות כמו מה יגידו עליי? מה יחשבו עליי? מה לעשות כדי שירצו אותי? הנצחת המסלולים העצביים הללו מכניסה אותך למלכודת, מלכודת דבש, כי אתה אולי יושב בבית עם המחשב או בחוף הים עם הסמארטפון, אבל עדיין עלול להיות במצוקה רגשית איומה. זאת הסיבה שעצתי למצ׳וטטים מאחורי המקלדת היא לזכור שמי שאתם מתקשרים איתו לא באמת מכיר אתכם, ובכל מקרה, אל תיתנו לאפליקציות המשטיחות האלה להגדיר אתכם או להשתלט עליכם. השתדלו לא לבסס את כל העולם החברתי שלכם עליהן, צאו מהבועה הווירטואלית ושתפו אנשים אמיתיים, חברים או משפחה במה שעובר עליכם".
"עוד אפשרות היא שאנשים אחרים שאתם סומכים עליהם יעזרו לכם להגדיר את הפרופיל שלכם. כמובן שחשוב גם לקבוע לעצמכם מגבלת זמן להתכתבות עם מישהו – לצאת לדייט בעולם האמיתי בתוך פרק זמן מוגדר, כדי לא להתקבע בתבנית המנעותית. בעיניי, עבור אנשים עם חרדה חברתית, אפליקציות מבוססות התאמה עשויות להיות טובות יותר. אני מעודדת את לקוחותיי למקד את המאמצים שלהם באפליקציות הדורשות התאמה הדדית לפני שהם יכולים לשלוח הודעות. באופן זה כולם יודעים שיש מידה מסוימת של עניין ראשוני לפני שהם מבזבזים זמן ביצירת המסר הראשוני, והתוצאה היא פחות סיכוי לדחייה ופחות זמן להיחשף למעוררי חרדה".
הביצה והתרגולת
לא פעם נדמה לי כי רובנו סובלים מחרדה חברתית. גברים כמעט ולא מתחילים עם נשים בברים, וגם נשים רבות מעידות שהן חוששות לעשות את הצעד הראשון. כולם מסכימים כי הפנייה לאפליקציות מקלה על הצעד הראשוני וחוסכת לא מעט אי-נעימויות חברתיות. "חשבי רגע על כיסאות גלגלים או קביים - כמה טוב שיש אותם בעולם. הם מקלים משמעותית ומשפרים את חיי היום-יום למי שסובל ממגבלה מסוימת", טוענת יעל מן שחר, מרצה בתחום הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה. "אותו דבר עם אפליקציות. היכרויות באמצעות אפליקציה הן דבר נפלא. זה ממש נותן גיבוי למי שסובל מחרדה חברתית או למי שמאוד ביישן. זה מקל מאוד על הלחץ ונותן הזדמנויות להכיר אנשים חדשים ולהתנסות בכך".
אני שומעת "אבל"?
"אבל... נגיד שנקעת את הרגל ונעזרת בקביים. כעת את בסדר גמור ולא זקוקה להם יותר, ובכל זאת את ממשיכה להשתמש בהם כי נוח לך להישען על משהו. באופן טבעי, כאשר הגוף פחות מתאמץ הוא בסופו של דבר מתנוון, וזה משול לעולם הדיגיטלי - למה לאדם להיתלות באפליקציית היכרויות כשאין לו חרדה חברתית? ומה קורה לאדם כזה שמשתמש רק באפליקציות בלי לנסות לצאת אל העולם שבחוץ? הופ! הוא מתנוון".
"אם את מתכתבת עם מישהו במשך תקופה ארוכה, את יכולה להגיד לו, 'עזוב אותך, מוטי, בוא ניפגש כמו שצריך', אבל יש המון אנשים כמו מוטי שמרוב שימוש באפליקציות או הודעות וואטסאפ מתחילים להתנוון ולשחרר קורטיזול במוח שזה הורמון החרדה. רק המחשבה שתיפגשו פנים אל מול פנים במסגרת דייט רומנטי כבר מלחיצה אותו, וזה בלי שיאבחנו אותו בכלל בתור מי שסובל מחרדה חברתית".
להחזיר את שיחות הטלפון לאופנה
במקום לשחרר את הורמון החרדה, למה שלא נשחרר אנדורפינים ונתחיל להתלהב ממישהו? "הודעה יפה ומרגשת זה אחלה ונעים, ונכון שלפעמים הרבה יותר קל לסמס למישהו במקום להתקשר, אבל אם הבחור שלך כן יתקשר אלייך במקום לסמס, זה ישחרר אצלך אנדרופינים", היא אומרת. "זו המשוואה הכי פשוטה בעולם - כשאת רואה מופע סטנד-אפ בטלוויזיה, האם את צוחקת כמו שאת צוחקת כשאת יושבת במופע עצמו?"
לא.
"אבל זה אותו אדם, נכון? אותן בדיחות?"
אז איך באמת?
"כי רק במגע אמיתי אנחנו משחררים אנדרופינים".
אם כן, כדי להימנע מ'להיתקע' בתוך קשר וירטואלי, וכדי להשתחרר מהחרדה, כדאי להתחיל באופן הדרגתי את החשיפה לקשר בחיים האמיתיים. "שלבים כאלו יכולים לכלול מעבר לשיחת טלפון כדי להרגיש שם יותר בנוח, להכיר את הבן אדם ורק אז לעבור למפגש קצר בבית קפה שכונתי שאני מכיר ושנוח לי לשבת בו", ממליצה אדרי. לדבריה, בטיפול למשל מציעים לאדם לדמיין סיטואציות מעוררות חרדה לפני שהמטפל שולח אותו להתנסות בדבר במציאות. "אפשר לעשות תרגילים עם חברה טובה, לדמות סיטואציה של דייט דרך משחק תפקידים, לייצר סביבה רכה ומעודנת יותר, על מנת לייצר יותר חופש התנסות שיוביל בהמשך לשינוי בחשיבה שלי", היא אומרת.
מן שחר ממליצה למי שלא סובל מחרדה חברתית לאתגר את עצמו. "צאו מאזור הנוחות שלכם", היא מייעצת. "החזירו את אי-הנוחות לחייכם ותראו שזה לא כל כך נורא". "חשוב לזכור שדחייה תתרחש מתישהו וטוב שכך, מכיוון שזה לא סוף העולם. אדם עם חרדה חברתית לומד שזה נסבל ושהוא יכול להתמודד עם זה", מסכמת רכס.
אין ספק שיש סיפורים מופלאים שנולדו באמצעות האפליקציות, אבל שימו לב שלכל סיפורי ההצלחה הללו יש מכנה משותף - כולם יצאו בסוף מאזור הנוחות של הצ'אט והתמודדו עם החיים האמיתיים, לטוב וגם לרע. יש עולם נהדר שממתין לכם שם בחוץ. צאו לשטח ושחררו אנדרופינים.
