שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לראשונה: שדולה למאבק באובדנות בקרב סטודנטים
    דרישות תובעניות ושאיפה למצוינות הן רק חלק מהנסיבות שלדברי מקימי השדולה החדשה דוחפות סטודנטים לניסיונות אובדניים. "עם הכשרה מינימלית ניתן להבחין בסימנים המקדימים ולהציל חיים", אמר אחד היוזמים

    התאבדויות התאבדות אובדנות גברים  (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    טענות להיעדר טיפול ומצוקה גוברת בקמפוסים: לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה שתצא לדרך לאחר החגים, כ-30 מוסדות אקדמיים הודיעו על הקמת שדולה ראשונה מסוגה במערכת ההשכלה הגבוהה שתעסוק במניעת אובדנות בקרב סטודנטים.

     

    לטענת המוסדות, היעדר המחקר, הנתונים וההתייחסות לתופעת האובדנות בקרב סטודנטים מצריכה טיפול יסודי. המטרות העיקריות של השדולה, שכבר התכנסה פעם אחת: העלאת מודעות לאובדנות באמצעות הסברה והכשרה וכן באמצעות הנגשת מקורות הסיוע והתמיכה הנפשית במוסדות האקדמיים עצמם ובקהילה.

     

    בנוסף למכללת לוינסקי הצטרפו ליוזמה של ד"ר אלה שראל-מחלב וד"ר אור מרגלית, דיקן הסטודנטים של המכללה, גם אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, המכללה האקדמית בית ברל, מכללת תל חי, מכללת אורנים המרכז הבינתחומי ואוניברסיטת אריאל.

     

    "עם הכשרה מינימלית אפשר להציל חיים"

    "כשנכנסתי לתפקידי, מטבע הדברים, פנו אליי סטודנטים עם קשיים שונים", מספר ד"ר מרגלית. "זוהי אוכלוסייה שמתמודדת לרוב עם עבודה ולימודים וישנם מקרים בהם יש מצוקה, משפחתית או על רקע הלימודים. בתור הממונה על הסטודנטים לא הייתה דרך לסייע להם והשאלה מבחינתי, במקרה של אובדנות, היא האם אנחנו עושים את המקסימום בעניין?"

     

    ד"ר מרגלית ציין כי הוא הבין שהוא לא יודע לתת את המענים הנדרשים, והחליט שניתן לעשות מעבר לכך. "אין אחידות בעניין הטיפולים הפסיכולוגיים המסובסדים במוסדות האקדמיים, ולא תמיד זה מה שצריך", טען. "בעיניי, עלינו לפעול להכשרת אנשי הסגל על מנת שיוכלו לתת את העזרה הראשונה במקרים כאלו של מצוקה נפשית. במקרים רבים אנחנו מופתעים כאשר קרוב אלינו מתאבד, אבל אם הייתה לנו את ההכשרה המינימלית לזיהוי סטודנטים במצבים אובדניים, תהיה לנו האפשרות להציל חיים על ידי איתור הסימנים המקדימים. כיום זהו משהו שחסר".

    ד
    "עם הכשרה מינימלית אפשר להציל חיים". ד"ר אור מרגלית(צילום: חי מרגלית )

    לדבריו, מכללת לוינסקי כבר החלה להפעיל פיילוט של הכשרת הצוותים בנושא, אך מאחר והשדולה פועלת באופן וולנטרי, הנושא אינו מעוגן בחקיקה והמועצה להשכלה גבוהה לא עוסקת בעניין.

     

    "לא פנינו עד עכשיו למל"ג, אבל זה בהחלט משהו שנבחן בקרוב", אומר ד"ר מרגלית. "מבחינת השטח והמוסדות עצמם, ראינו שמאז ההודעה על הקמת השדולה הם משתוקקים למענה בעניין, וזה מראה על הצורך הגדול שיש בטיפול בעניין הזה.

     

    "אני מדמיין מציאות שבה כל סטודנט או איש סגל עובר הכשרה של עזרה ראשונית נפשית. כמו שמורים לעתיד צריכים לעבור קורסים לעזרה ראשונה, כך צריך לקרות גם בקרב חברי הסגל אשר עובדים במוסדות האקדמיים. נפגשנו עם המועצה הלאומית למניעת אובדנות וגם מהצד הזה יש עניין משום שברור שלציבור הסטודנטים אין כיום מענה מספק".

     

    הסטודנטים לא מסווגים כקבוצה נפרדת בסטטיסטיקה

    אתמול צוין ברחבי העולם יום המאבק הבינלאומי למניעת אובדנות. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2018-2012 נרשמה יציבות במספר ניסיונות ההתאבדות לאחר עלייה בשנים 2012-2011. בישראל אין סיווג של ניסיונות ההתאבדות לסטודנטים בלבד, ואולם בקבוצות הגילאים שאליהן הם לרוב משויכים קיים אחוז גבוה יותר של ניסיונות התאבדות.

     

    בשנת 2018, 33% מניסיונות ההתאבדות בקרב גברים היו בגילאי 44-25, ו-34% בקרב גילאי 24-18. בקרב הנשים נרשמו אחוזים זהים. הנתונים מהווים כמובן תמונה חלקית באשר לגיבוש התמונה המלאה של אובדנות בקרב סטודנטים, אך לטענת המוסדות האקדמיים שהקימו את השדולה, זוהי חלק מהבעיה: אין מספיק נתונים או ידע.

    ניסיונות התאבדות בקרב גברים ונשים בשנת 2018 על פי גיל ()

    בספרות המחקרית אין תמימות דעים באשר להשתייכות סטודנטים לקבוצות סיכון לאובדנות, אך כמה מהמאפיינים את אורח חייהם כן מוגדרים כגורמי סיכון. בין הגורמים: אי יציבות כלכלית ותעסוקתית, אירועי חיים מלחיצים וכישלון בלימודים.

     

    במענה לפניית ynet בעניין השיבו המועצה להשכלה גבוהה והתאחדות הסטודנטים כי אין בידיהם נתונים אודות אובדנות בקרב סטודנטים, וההתאחדות השיבה כי אינה מפעילה תוכניות התערבות בנושא.

     

    עם זאת, בחלק ניכר מהמוסדות להשכלה גבוהה כן מספקים כיום תמיכה לסטודנטים באמצעות טיפולים פסיכולוגיים מסובסדים, אם כי הנושא לא מעוגן בחוק זכויות הסטודנט ולכן הדבר נעשה באופן וולנטרי בלבד. עדות נוספת להיעדר הטיפול בקבוצה זו היא העובדה שאינה נכללת בתכנית הלאומית למניעת אובדנות שמפעיל משרד הבריאות בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, זאת בניגוד לבני נוער, קשישים, עולים חדשים והורים גרושים.

     

    אולם לטענת השדולה החדשה, הבעיה טמונה בקשר השתיקה סביב הנושא, גם באקדמיה. "ישנו מחסור בפעולות מערכתיות מספקות להעלאת המודעות לנושא במוסדות אקדמיים", טענו בשדולה. בקול הקורא שיצא לאחר המפגש הראשון של השדולה, נטען כי היא הוקמה "לאור הדרישות התובעניות והשאיפה למצוינות, המהוות גורמי דחק שעלולים להוביל למצוקה נפשית קשה ובהמשך אף לאובדנות", ובימים אלו מתגבש מסמך פעולות ובו המלצות לכל המוסדות האקדמיים החברים כיצד להעלות מודעות בקמפוסים לנושא.

     

    במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אובדנות בני נוער מתאבדים נערות
    צילום: shutterstock
    מומלצים