שתף קטע נבחר

טכנולוגיה ואנימציה בשירות לקויי הלמידה

באמצעות למידת מכונה וטכנולוגיות של אנימציה ומולטי-מדיה, פיתח פרופסור מרקוס גרוס, המנהל את תחום המחקר החינוכי ב"דיסני", חוויית למידה חדשה עבור ילדים הסובלים מדיסלקציה ודיסקלקוליה. "יצאתי למשימה בעקבות הבן שלי, שאובחן בדיסלקציה"

ארבעה ימים בשבוע, 20 דקות בכל פעם, ושיפור ניכר של יותר מ-35 אחוזים בתוך שלושה חודשים: התוכנות הלימודיות שפיתח פרופסור מרקוס גרוס, מנהל מחקר חינוך ב"דיסני" וראש המעבדה לחקר מחשוב גרפי במכון הפדרלי לטכנולוגיה בציריך, מצליחות להצעיד ילדים המאובחנים בלקויות למידה - דיסלקציה ודיסקלקוליה, קדימה. בשבוע הבא הוא יגיע לישראל במסגרת כנס מעצבים את העתיד TLV19, וידבר על היכולת לרתום טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם סל האתגרים של לקויות למידה.

 

פרופ' מרקוס גרוס (צילום: יח
פרופ' מרקוס גרוס. "פתאום לילדים יש מוטיבציה"(צילום: יח"צ)

 

"יצאתי למסע הזה בעקבות הבן שלי, שאובחן בדיסלקציה", מספר גרוס, "גם האבחון עצמו לקח זמן, ואחריו ניסינו גישות טיפוליות שונות וראינו שכלום לא עוזר. אז החלטתי לנסות לגשת לנושא הזה מזווית אחרת. להשתמש בקונספט של מדעי המחשב, תיאוריות מידע ומולטי-מדיה, כדי לפתח מודל לימודי עבור ילדים שסובלים מלקויות למידה". את המודל שפיתח כבר מיישמים בשווייץ, בארצות-הברית, בקנדה ובמדינות נוספות בעולם. בעשור האחרון יותר מ-100 אלף ילדים עשו צעדים משמעותיים בלמידה באמצעות הפיתוח של גרוס.

 

איך זה עובד?

"המערכת שלנו עושה שימוש בשני מימדים מרכזיים: הראשון, הוא הרעיון של שימוש במולטי-מודלינג, כלומר במקום להציג מילה כרצף של אותיות ומשפט כרצף של מילים, אנחנו עושים את זה באמצעות צבע, תנועה וקול. זו תיאוריה מוכחת מתחומי הנוירו-פסיכולוגיה, שלפיה כשמעבירים את אותו מידע בצורות שונות, או באמצעי חישה שונים, זה משפיע מאוד על יכולת הלמידה. המימד השני קשור לתחום של למידת מכונה (ML), שאנחנו עושים בו שימוש משלב מאוד מוקדם. זה מגיע מתוך ההבנה שלא רק שכל ילד לומד בצורה קצת אחרת, אלא שיש גם ספקטרום רחב מאוד של דיסלקציה. המערכת שלנו לומדת את התבניות ואת דפוסי הלמידה של הילד, איך הוא עושה טעויות ואיך אפשר לקדם אותו אל הצלחה. היא מפתחת עבור כל תלמיד מבנה למידה אופטימלי".

 

פרופ' מרקוס גרוס (צילום: יח
יותר מ-100 אלף ילדים בעולם(צילום: יח"צ)

 

לפי גרוס, אימוני הלמידה האלה מוכיחים עצמם כאפקטיביים גם עבור ילדים שלא בהכרח סובלים מלקות למידה כלשהי, אבל בכל זאת נמצאים קצת מאחור. מאחר והפיתוח מחייב שליטה במקלדת, הגיל האידיאלי הוא 8-10 שנים. "אני שומע מהורים כמה המערכת הזו שינתה את הגישה הכללית של הילדים לבית הספר בכלל וללימודים. כי דיסלקציה לא משפיעה רק על כתיבה או קריאה, זה נמצא בכל היבט של הלמידה, ופתאום לילדים יש יותר מוטיבציה".

 

ויש לו גם סיפור הצלחה מרגש במיוחד: "כשסיימנו את הפיתוח, לפני שנים, וניגשנו לערוך את המחקר הראשון שלנו בציריך, היו לנו קבוצות של ילדים שהשתתפו במחקר. לא מזמן התייצבה אצלי במשרד סטודנטית למדעי המחשב, ושאלה אם אני זוכר אותה. מתברר שהיא אובחנה עם דיסלקציה כילדה והשתתפה במחקר הראשון ההוא לפני שנים, והיא סיפרה שהמערכת יצרה אצלה כזו מוטיבציה ללימודים שהיא החליטה להמשיך ללמוד, והצטרפה למחלקה למדעי המחשב".

 

את התשוקה לתחום הוא החל עם עבודות המחקר הראשונות שלו באקדמיה. "חקרתי תחום שנקרא גרפיקה תלת-ממדית ואנימציה. אם חושבים על דיסני ופיקסאר, רואים מיד כמה כוח יש לאנימציה בהעברת מידע. בגלל שהמערכות הוויזואליות שלנו גדולות יותר, זו הדרך הכי אפקטיבית של המוח לספוג הרבה מידע בזמן קצר. אבל מה שווה ויזואליה בלי מוזיקה? את יכולה לדמיין את 'אלאדין' בלי השירים? אז זה בעצם היה המפתח. שילוב של מידע ויזואלי עם מידע אודיטורי הוא קונספט חזק מאוד בלמידה".

 

למה בכלל יש זרוע מחקרית ב"דיסני"?

"אנחנו עושים מחקרים כבר יותר מעשור בדיסני. המטרה הבסיסית שלנו היא להזריק טכנולוגיות חדישות, בינה מלאכותית, לתחום של אנימציה. בידור ותקשורת הופכים יותר ויותר דיגיטליים, ולכן חדשנות טכנולוגית היא מדד להצלחה. המשימה שלנו היא להבטיח שדיסני נמצאת בחזית של החדשנות".

 

כנס מעצבים את העתיד TLV19 של מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הוא אירוע ה-EdTech הבינלאומי הגדול ביותר בישראל, המהווה את שיאו של שבוע האדטק, שיתקיים בשבוע הבא, 15-19 בספטמבר 2019, בשני מוקדים - תל אביב וירוחם.    

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יח"צ
אחוזי הצלחה גבוהים בזמן קצר
צילום: יח"צ
מומלצים