שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חדש: לימודי תחום המקרקעין במסגרת תואר ראשון

    באוניברסיטת בר-אילן, שם נפתחת התוכנית, אמרו כי היא תענה על הצורך לחבר יוזמות במקרקעין עם האילוצים הכלכליים והמשפטיים, עם צורכי המשק והחברה, ועם הטכנולוגיה החדשות. ועוד חדשות האקדמיה: גאווה ישראל בשוויץ

    חדשות האקדמיה - מה חדש בהשכלה הגבוהה: אוניברסיטת בר-אילן פותחת תוכנית הכשרה ייעודית, תוכנית רום, כחלק מתואר ראשון במדעי החברה, עם אספקטים יישומיים בתחומי הנדל"ן, אשר תתמקד במיכלול הנושאים הנוגעים למקרקעין. זאת, מתוך ההבנה כי כדי לעסוק בנדל"ן באופן מיטבי, דרושה הכשרה המחברת את ההיבטים המורכבים הנוגעים למקרקעין ולפיתוח: נושאים בכלכלה, משפט, שמאות, הנדסה ומדידה, תכנון עירוני ושיקולים סביבתיים וחברתיים. בארצות מערב אחרות האוניברסיטאות מציעות תארים בתחום המקרקעין והעיסוק נחשב יוקרתי.

     

     

    באוניברסיטת בר-אילן הסבירו כי תוכנית רום, שגובשה במיוחד לענות על הצורך העצום באנשי ונשות ממקצוע המבינים איך לחבר יוזמות במקרקעין עם האילוצים הכלכליים והמשפטיים, עם צורכי המשק והחברה, ועם הטכנולוגיה החדשות ב"ערים חכמות" של העתיד.

     

    מנוף מנופאי מנופים תאונות עבודה בטיחות נדל
    ארכיון(צילום: shutterstock)

     

    עוד אמרו בבר-אילן כי בישראל אין "רזרבות" קרקע רבות, על כן העתיד הוא בהתחדשות עירונית – ענף של יוזמות נדל"ן ומדיניות ציבורית מורכב במיוחד, שיגדיל עוד יותר את הביקוש למומחים. מגוון התעסוקות עצום: החל ביזמות פרטית, דרך תפקידים בחברות עסקיות ובנקים, ועד שירות ציבורי בערים וחברות ממשלתיות. מטרות תכנית זו, להקנות לסטודנטים יתרון גדול על פני בוגרים של תכניות אחרות, ולחשוף בפניהם את האפשרות להשתלב במגוון רחב של התמחויות בתחום המקרקעין, לרבות התמחות בתחום שמאות המקרקעין.

     

    פרופ' רחל אלתרמן, יועצת אקדמית לתוכנית רום באוניברסיטת בר-אילן, אמרה: "תוכנית הלימודים רום בעולם העסקים הגלובלי מומחי מקרקעין נדרשים לידע נרחב בתחומים רבים על מנת לקבל החלטות. קבלת החלטות בעולם זה צריכה להתבסס על ניתוח מעמיק של כל הגורמים הרלוונטיים כגון כדאיות של קבלת החלטות על השקעות בנכסים, המביאות בחשבון את המצב הכלכלי והחברתי במשק ומתאימות למדיניות עירונית ולדרישות חוקיות ו/או רגולציה רלוונטית וכדומה".

     

    לדבריה, "לימודי מקרקעין במובנם הכולל הינם תחום צעיר יחסית אשר נחשב מבוקש. עד כה לא היה תואר המשלב את הנושאים: יזמות מקרקעין, שמאות, תכנון עירוני וניהול תחת קורת גג אחד ובשביל לקבל את כלל הכלים הנדרשים היה צורך לרכוש מספר תארים שונים . בפתיחת תכנית לימודים זו מטרתנו לאפשר לסטודנטים לשלב מקצוע ולימודים אקדמיים כאחד. תואר זה ירכז את כל הכלים הנדרשים למומחי מקרקעין בעולם העסקים המודרני . התוכנית המוצעת נבנתה על מנת לספק לסטודנטים הכשרה רב תחומית בלימודי מקרקעין כולל תוך הבנת המגמות של ערי העתיד וזאת על מנת להתמודד עם האתגר בביקוש העולה לאנשים בעלי ידע מקיף במכלול התחומים הללו".

     

    גאווה ישראלית

    ניל צור, דוקטורנט מהמחלקה ליחסים בינלאומיים ומכון דיוויס באוניברסיטה העברית, זכה במקום הראשון בהאקתון בינלאומי מדעי שהתקיים במכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ בציריך, הידוע גם בשם ETH Zurich (המוסד האקדמי שבו למד פרופ' אלברט איינשטיין). ההאקתון בוצע במסגרת כנס הנקרא "3rd European Symposium in Computational Social Science", כשבמוקד שלו נבחר השנה נושא-העל, "קיטוב והקצנה".

     

    בהאקתון התחרו 15 דוקטורנטים צעירים מרחבי העולם. "אנו מספקים במה כדי להתמודד עם אחד האתגרים הדחופים ביותר בחברה הדיגיטלית של ימינו - הבנת התפקיד שממלאות טכנולוגיות, רשתות והאלגוריתמים שבתוכן ביצירת אי-שיוויון וקיטוב", נכתב באתר התחרות.

     

    מימין לשמאל: צור, אורמן וכץ (צילום: באדיבות ניל צור)
    מימין לשמאל: צור, אורמן וכץ(צילום: באדיבות ניל צור)

     

    משתתפי ההאקתון נדרשו ליצור קבוצה ביחד עם חוקרים שאותם הם לא הכירו, לבחור באילו מאגרי מידע ישתמשו ומה הנושא הכללי שבאמצעותו יתחרו. העבודה הזוכה, שבה היו חברים ניל צור, אלכסנדרה אורמן מאוניברסיטת ברן וסטפן כץ - וחוקר מצבא שוויץ, התעמקה בנושא זיהוי אינטראקציה בין בוטים לבין עצמם בוויקפידיה, במסגרת "קרבות" של עריכות מאמרים באתר.

     

    הקבוצה הצליחה להראות באמצעות ניתוח נתוני ביג דאטה כי ניתן להפריד בין אינטרקציה של בוטים ש"רבים" בינם לבין עצמם, לעומת אינטרקציה שנוצרת בין בוטים לבני אדם. כל קבוצה נדרשה להציג את מסקנותיה לחבר השופטים שניהל את האירוע, וביום רביעי שעבר התקבלה ההודעה לקבוצה הזוכה, שחבריה קיבלו תעודת מנצחים ופרס כספי.

     

    "בחרנו להתמקד בבוטים המשוטטים בוויקיפדיה. מסתבר שקיימים לא מעט כאלו המבצעים עריכות בעמודי האתר", סיפר צור שמנחיו האקדמיים הם פרופ' לב מוצ'ניק ביה"ס למנהל עסקים ופרופ' דני מיודובניק מהמחלקה למדע המדינה והמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "הבוטים מבצעים שינוי בתכנים ולפעמים נאלצים לבטל אחד את השני, דבר שגורם לתופעות מוזרות כמו לולאות של עריכות. יש גם מצבים שבהם בני אדם משנים את הטקסט ואז הבוטים עושים עריכות בעקבותיהם.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים