רגולציה חכמה בשירות התעשייה

בסוף דצמבר 2018 אישרה ממשלת ישראל את ה"תוכנית לרגולציה חכמה", על פיה הרגולציה "תשאף להביא לתועלת מקסימלית למשק ולחברה, לאזן בין כלל האינטרסים הציבוריים ולפעול על פי ניהול סיכונים", ו"תפעל להגברת האמון בין הממשלה, למפוקחים ולציבור, תוך שיתוף ציבור ושקיפות". אלה בהחלט יעדים ראויים וחשובים, כשהתוכנית המוצעת היא קיצור לוחות הזמנים, תיאום בין משרדי הממשלה וקביעת מוביל לתחום בכל משרד ומשרד.

אולם, מהרגע הראשון שההחלטה התקבלה, עלו כמה שאלות לגבי ההשפעה של המהלך על הרגולציה הסביבתית, דהיינו סך החוקים, התקנות, הכללים והשיטות ליישום מדיניות סביבתית ולהבטחת ההגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור, לרבות הצבת מערכי פיקוח והפעלת מנגנוני אכיפה.

(צילום: shutterstock)

אחד הסעיפים בתוכנית החדשה, שהתייחס ל"רגולציה בעלת השפעה משקית", הגדיר כי במקרה שהרגולציה תוביל ל"הוספה או הפחתה של עלות רגולציה מעורכת לכלל המשק בשנה (כולל עלות חד פעמית) הגבוהה מ-10 מיליון שקל", יוכל האגף למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה לבחון את ההליך ולהעביר דו"ח בקרה למשרד הרלוונטי, כל זאת מבלי לפגוע בסמכויות המשרדים. סעיף זה מיד העלה חשש להקלות בדרישות הסביבתיות מהתעשייה ולהחלשת כוחו של המשרד להגנת הסביבה.

רגולציה סביבתית צריכה לאזן בין הפעילות התעשייתית והכלכלית לבין השמירה על הסביבה הטבעית והאנושית. אך הבעיה היא שכבר כיום קיים חוסר איזון בין אינטרסים סביבתיים וחברתיים לאינטרסים כלכליים, ובין טובת הכלל לרווח של מספר מצומצם של יזמים. ארגוני ופעילי הסביבה טוענים שהרגולציה הסביבתית בישראל מתפשרת ופושרת, שהדרישות מהתעשייה אינן מחמירות מספיק ומובילות לא פעם לזיהום ולפגיעה בבריאות הציבור, ובעיקר שיש פערים גדולים בפיקוח ובאכיפה. כך גם עולה מכמה דו"חות שפרסם לאחרונה מבקר המדינה. התעשיינים, לעומת זאת, טוענים שהרגולציה מכבידה, יותר ממדינות ה-OECD, ויוצרת נטל כלכלי כבד.

לאחרונה הסתבר שהנושא הכלכלי בתוכנית החדשה הוא רק מסווה לניסיון של משרד ראש הממשלה להקל בדרישות הסביבתיות המושתות על התעשייה. במכתב ששלח עמיחי פישר, ראש אגף רגולציה במשרד ראש הממשלה, למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, נטען כי המשרד מיישם מדיניות סביבתית מחמירה, שלא נותנת ביטוי לשיקולים שאינם סביבתיים. פישר אף ציין: "תנאים הניתנים בהיתרי רעלים, פליטה לאוויר והזרמה לים הינם תנאים שלא ניתן לעמוד בהם מסיבות שאינן קשורות במפעלים, בהם לוחות זמנים שאינם ריאליים או תנאים ברישיון עסק הנוגעים למדיות המוסדרות בהיתרים ספציפיים אחרים של המשרד".

כלומר, לפי משרד ראש הממשלה, רגולציה חכמה, אינה רק כזו שמפחיתה בצעדים מבורכים את הבירוקרטיה ומייעלת את התהליכים, ובהחלט חשוב לעשות זאת, הרי שהיא למעשה דרישה להקלה ברגולציה, פשוטו כמשמעו: היתרי פליטה לאוויר מקלים יותר, היתרי הטלה לים של שפכים מקלים יותר, היתרי כרייה והפקה של משאבי טבע מקלים יותר, וכיוצא בכך יותר זיהום.

במקביל לפנייה למשרד להגנת הסביבה, ו"לאחר התייעצות עם מספר בעלי עניין מרכזיים (וביניהם משרדי ממשלה, ארגוני סביבה וארגונים יציגים של התעשייה)", פנה משרד ראש הממשלה גם לציבור הרחב. במכתב, שכותרתו "בעיות ברגולציה סביבתית", מצוין כי אחד הנושאים המרכזיים שעומדים בפני הצוות שעוסק בתחום הרגולציה החכמה הוא רגולציה סביבתית, והציבור התבקש, כחלק מהליך שיתוף ציבור, לשלוח את התייחסותו. הפנייה התמקדה במספר נושאים: (1) קיומה ‏של ‏מדיניות ‏סביבתית קוהרנטית ובאופן המאזן בין אינטרסים סביבתיים לאינטרסים אחרים במשק; (2) תהליכים לקביעת מדיניות סביבתית והמסגרת המשפטית שלהם בהתייחס לשקיפות ושיתוף ‏הציבור, ‏להנמקה‏ המקצועית, ‏להתייעצות ‏עם ‏כלל ‏הגורמים ‏הרלוונטיים ולשקילת ‏מכלול ‏השיקולים ‏הסביבתיים ושיקולים נוספים; (3) פערים מול הסטנדרט המקובל במדינות מפותחות; (4) ובעיות‏ ביישום ‏ובאכיפה ‏של‏ הרגולציה ‏הקיימת‏.

פרופ' עדי וולפסון(צילום: דורית תבור)

כבר מניסוח השאלות נראה שהצוות, ואולי הממשלה כולה, מבלבלים, לא רק בין רגולציה לבירוקרטיה אלא גם בין רגולציה למדיניות. כי הרי רגולציה היא כלי ליישום מדיניות ולא מדיניות בפני עצמה. בנוסף, שקיפות ציבורית ושיתוף ציבור, מחייבים הליך קצת יותר רציני, מזה המוצע כאן כלאחר יד. גם בנוגע לפערים יחסית למדינות מפותחות, חשוב לזכור שאומנם התעשייה צריכה מדיניות עקבית וארוכת טווח, אבל גם לעמוד בדרישות החוק ולא לנסות לשנות אותו. ולגבי האכיפה הסביבתית, כדאי שיקראו בוועדה את דו"חות מבקר המדינה, כי בפועל אין יותר מדי פיקוח או אכיפה.

ארגוני הסביבה, שנחשפו למכתב למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ולפנייה לציבור, הבינו שמשרד ראש הממשלה מבקש להחליש את המשרד להגנת הסביבה, ושזה הזמן לפעול. הם התאחדו, פנו לציבור עם מידע על הסכנות שבהליך, וביקשו שיגיש התייחסויות, וביום שבת בערב הם מתכננים הפגנה גדולה מול בית ראש הממשלה בקיסריה.

המהלך שמקדם משרד ראש הממשלה בחסות הרגולציה החכמה, מאיים לקחת את מעט הכוח הרגולטורי שעוד יש למשרד להגנת הסביבה על מנת להקל על התעשייה. אין ספק שיש חשיבות לתעשייה בישראל, ולא רק לחברות ההייטק, אבל מהלך שכזה הוא למעשה הכרזת מלחמה של המדינה נגד תושביה.

.