שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קנס, הסברים או מעצר: כך גורמות המדינות לאזרחים לצאת להצביע
    אחוז ההצבעה הוא נושא שמעסיק לא מעט מדינות, בחלק מהן יש חובת הצבעה ואף מוטלות סנקציות על מי שלא מצביע. באוסטרליה צריך לשלם קנס ולהסביר, בבלגיה שוללים ממך זכויות ובצ'ילה אפשר להיכנס לכלא אם לא מצביעים. וגם: האם אפשרי להטיל סנקציות דומות בישראל?
    בעוד ימים ספורים ייצאו אזרחי ישראל לבחור, שוב, את נציגיהם לכנסת. אחרי שבבחירות הקודמות אחוז ההצבעה עמד על 68.4%, ההערכות הן ששיעור ההצבעה בבחירות הקרובות יהיה נמוך עוד יותר, והדבר מעורר דאגה במערכת הפוליטית. רגע לפני יום הבוחר בדקנו איך מדינות אחרות מתמודדות עם אחוז ההצבעה והאם הטלת סנקציות על מי שלא מצביע יכולה לעבוד גם בישראל?

     

    כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet

    מצביעים בירושלים (צילום: אוהד צויגנברג)
    קלפי בירושלים בבחירות הקודמות (צילום: אוהד צויגנברג)
     

    יניב רצון עם ילדיו  (צילום: מאיה רצון)
    הישראלים מצביעים בבחירות הקודמות. איך מעודדים את ההצבעה הפעם?(צילום: מאיה רצון)

    במערכת הבחירות הנוכחית קראו הפוליטיקאים, מכל רחבי הקשת הפוליטית, לצאת ולהצביע אבל זה לא מספיק. אחוז ההצבעה הגבוהה ביותר אי-פעם בישראל נרשם בבחירות הכלליות הראשונות לאסיפה המכוננת ב-1949 ועמד על 87%. מאז נרשמו כמה שיאים שליליים, אך אף מערכת בחירות לא עקפה את השיא הוותיק.

     

    בישראל, בניגוע למדינות אחרות בעולם, לא קיימת החובה להצביע ולא מוטלות סנקציות על האזרחים שבוחרים לא לממש את זכותם. המהלך היחיד שעשתה המדינה כדי לעודד את האזרחים להצביע היה הפיכת יום הבחירות לשבתון.

     

     

    נכון ל-2013 הייתה חובת הצבעה ב-29 מדינות ברחבי העולם. מהתבוננות על המדינות האלה עולה תמונה מגוונת מאוד. יש מדינות כמו הולנד, ספרד ואיטליה שאימצו את חובת ההצבעה בתחילה, אך זנחו אותה לאחר שנים אחדות. לעומתן, יש מדינות שעדיין מחייבות את אזרחיהם להצביע בבחירות.

     

    בחלק המדינות ישנם כללי ענישה ברורים ואכיפה אפקטיבית כמו דרישה למתן הסבר, נזיפה, קנס, שלילת זכות ההצבעה לתקופה מסוימת, ובמקרים נדירים גם עונש מאסר. בחלק אחר מהמדינות חובת ההצבעה מוזכרת בחוקה או בחוק, אך האכיפה נמוכה מאוד.

    בחירות 2019 סבב ב' אחוז הצבעה מדינות בעולם אינפו אינפוגרפיקה ()

    באוסטרליה, למשל, הסנקציה שמוטלת על אזרח שלא מצביע היא דרישה למתן הסבר וקנס כספי. האכיפה בנושא חזקה וכראייה לכך, אחוז ההצבעה עומד על 92.4%. גם בלוקסמבורג ובקפריסין האכיפה חזרה והסנקציות זהות לאלה שבאוסטרליה, אחוז ההצבעה שם עומד על 91% ו-79% בהתאמה. בבלגיה, מלבד הדרישה להסבר וקנס כספי, גם נשללות חלק מהזכויות של מי שלא מצביע. שיעור ההצבעה שם עומד על 89%.

     

    אזרח צ'יליאני שלא הצביע עלול למצוא את עצמו במעצר, אבל האכיפה בנושא די נמוכה ולכן הסיכוי שזה יתבצע לא גבוה. עם זאת, כנראה שדי באפשרות שהדבר ייצא לפועל מכיוון שאחוז ההצבעה בצ'ילה עומד על 87%. גם ביוון אין אכיפה גדולה לסנקציות על מי שלא מצביע, שם מדובר על דרישה להסבר וקנס כספי, ואחוז ההצבעה עומד על 62.5%.

    אילוס אילוסטרציה אסיר סוהר בית סוהר כלא (צילום: shutterstock)
    מי שלא מצביע בצ'ילה - עלול להיכנס לכלא(צילום: shutterstock)

    "ברור מאליו שלמדינת האכיפה יש השפעה ישירה על שיעור ההצבעה", מבהירה ד"ר חן פרידברג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל. "כשהאכיפה גבוהה אחוז ההצבעה גבוה וכשהיא נמוכה שיעור המצביעים בהתאם". לדברי ד"ר פרידברג, אחוז ההצבעה שנרשם בבחירות הקודמות אינו נחשב לנמוך ביחס לעולם המערבי, "הוא נמוך רק ביחס לעצמנו. משנות ה-90 אנחנו בהחלט נמצאים במגמת ירידה".

     

    במערכת הבחירות הנוכחית אחוז ההצבעה הוא שחקן מרכזי, ומספר האזרחים שישתתפו בבחירות ישפיע לא מעט על התוצאות הסופיות ועל הרכב הכנסת. בין היתר היו פוליטיקאים שהעלו את הדרישה לחייב בחוק את הציבור לצאת ולהצביע ולא להשאיר את זה רק כזכות.

     

    מי שלא מצביע - שלא יקבל חופש

    ד"ר פרידברג סבורה שהאפשרות להחיל חובת הצבעת בישראל אינה סבירה, אם זאת היא בהחלט בעד נקיטת צעדים נגד מי שלא מצביע. "אפשרות שכן ישימה בעיניי היא מניעת ההטבות שמגיעות עם היום הזה. למשל, מי שלא מצביע זה ייחשב לו כיום עבודה ולא כשבתון. באופן כללי אני חושבת שבישראל יכולים לעשות יותר מאמצים כדי לגרום ליותר אנשים לצאת להצביע".

     

     

    אחת ההצעות שהעלה ד"ר פרידברג היא גמישות במקום ההצבעה. "אנחנו מאוד נוקשים בנושא הזה", אמרה. "סטודנטית שלומדת בצפון וגרה בדרום לא בהכרח תעשה את כל הנסיעה דרומה כדי להצביע, ואם הייתה לה אפשרות להצביע במוסד הלימודים זה היה מסייע. אפשר גם להוסיף קלפיות ניידות, דבר שקיים ברחבי העולם. למה לא לשים קלפי בשדה התעופה לאותם אנשים שטסים לחו"ל ולאפשר להם לממש את זכותם?".

     

    מנגד, יש חוקרים שטוענים שהחלת חובת הצבעה בישראל היא לא רק אפשרות סבירה – אלא הכרחית. "מה הולך לקרות ביום שלישי? כמות האנשים שמנצלים את יום השבתון בשביל לעשות גשר ולטוס לחו"ל היא גדולה מאוד, זו תופעה מאוד בעייתית", אמר ד"ר מעוז רוזנטל, מבית הספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה.

    בתי קפה עמוסים בתל אביב (צילום: אסף קמר)
    הישראלים מנצלים את יום השבתון בתל אביב. "אפשר לעשות מאמצים נוספים כדי לגרום ליותר אנשים להצביע"(צילום: אסף קמר)

    נופש בחוף דולפינריום בבחירות (צילום: אסף קמר)
    (צילום: אסף קמר)

    הוא הוסיף: "בבחירות שמתקיימות פעמיים ברצף אחוז ההצבעה בהכרח יותר נמוך. אנשים אומרים לעצמם 'השקענו בסיבוב הראשון, הגענו והצבענו, לא הצלחתם לסגור את העניין, אז למה שנבוא שוב?".

     

    לטענתו, חייבים להטיל חובת הצבעה גם אם היא "תסבך לפוליטיקאים את החיים". הוא הוסיף כי סנקציית הקנסות שנהוגה בעולם אינה ישימה בישראל, אך גם הוא בעד ביטול יום השבתון למי שלא הצביע.

    "אני חושב שאם ההצבעה היא ערך דמוקרטי ואנחנו רוצים שהממשלה שתיבחר תשקף באמת את רוב האוכלוסייה, אנחנו צריכים להביא את האזרחים לקלפיות בכל דרך", סיכם רוזנטל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוהד צויגנברג
    קלפי בירושלים בבחירות הקודמות
    צילום: אוהד צויגנברג
    מומלצים