שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כך מנסים גנץ ונתניהו להכריע את הבחירות
    במפלגות הגדולות עושים חישובים - שניים נביא מפה, חצי מנדט משם. לפורר, לפורר, לפורר. בתוך בועת חוסר הוודאות כולם מסתכלים על אחוזי ההצבעה - כמה, ובעיקר איפה

    זו אחת ממערכות הבחירות הגורליות שהיו כאן, אומרים הפוליטיקאים הוותיקים מימין ומשמאל - כל אחד מסיבותיו. ביום שלישי ייצאו שוב אזרחי ישראל לקלפיות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים. מיליוני שקלים הושקעו בה, שיתוק וניוון כללי של שנה במצטבר נוצרו בגללה, כמויות עצומות של דם רע הוזרמו שוב לחברה המשוסעת והמדממת ממילא.

     

    כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

      (צילום: AP)
    שלט חוצות של הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו (צילום: AP)

      (צילום: AP)
    שלט חוצות של כחול לבן בהנהגת בני גנץ(צילום: AP)

    ולמה בעצם? בעוד הנחת העבודה עם היציאה למערכת הבחירות הזאת הייתה שהמלחמות הגדולות נסובות סביב שניים או שלושה מנדטים שיזוזו בתוך הגושים, הרי שככל שמתקרבים לרגע האמת מתברר שבנק המנדטים שעליו משחקים הוא גדול יותר. או במילים אחרות: יש על מה לריב.

     

    ראש הממשלה הבטיח לספח את הבקעה    (צילום: אבי חי)

    ראש הממשלה הבטיח לספח את הבקעה    (צילום: אבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    בימין נפתחה בימים האחרונים מערכה שמוביל ראש הליכוד, בנימין נתניהו, שממשיך ביישום הפרקטיקות המוכרות של הגדלת כוחו על חשבון שותפיו לגוש. זעקות השבר של המפלגות מימינו לא מעניינות אותו - בדרך להחלשתם של איילת שקד, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ' - הכול כשר ואין מה שיעצור אותו.

     

    ולא רק הוא. בני גנץ השיק קמפיין שאיבה ייחודי לגוש שלו, גם הוא רואה את מה שרואה נתניהו בשינויים המתבקשים. יריית הפתיחה ניתנה, פקודת המבצע יצאה לדרך: לפורר, לפורר, לפורר.

     

    גוש הימין: לא קונים שליברמן שמאלן

    נקודת המוצא של נתניהו כיום היא שבמפלגת ימינה עומדים ה"שומנים" המיותרים על ארבעה מנדטים. מלחמת חורמה שהוא ינהל סביבם נועדה להעביר אותם לליכוד. קמפיין "היכנסו תחת האלונקה וסייעו לי" של 2015 שהופנה לציונות הדתית, זה כלום לעומת מה שיהיה פה עד יום שלישי. מו"מ קואליציוני עם איילת שקד באריזה של 11 מנדטים הוא חלום בלהות מבחינתו. "רוצים אותי? תצביעו לי", הוא אומר - ועל הדרך גם מצהיר שיחיל ריבונות, יספח, לא יפנה, לא יגרום ליהודי לעזוב את ביתו ומי יודע מה עוד יתווסף פה בשלושה ימים שנותרו.

     

    לא רק שקד על הכוונת של נתניהו. חזית אחרת מתנהלת באמצעים גלויים וסמויים כדי לעקור מיו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שני מנדטים שאבדו לו. ליברמן הצליח לשכנע קהל ימני בכמות לא מבוטלת שנתניהו נסחט. האג'נדה הימנית היא לא בדמם של החרדים, הדרישות הקואליציוניות כן. לכן גם מצביעי ימין שמתנגדים לכפייה מוצאים אצל ליברמן בית, ונתניהו לא אוהב את זה.

      (צילום: AFP)
    הקמפיין שהצביע על ליברמן כאיש שמאל סובל מחוסר אמינות(צילום: AFP)

    איילת שקד  (צילום: אלכס קולומויסקי)
    איילת שקד על הכוונת של נתניהו(צילום: אלכס קולומויסקי)
     

    הוא הוציא אל הפועל תוכנית שמטרתה למתג את ליברמן כשמאלן, אך זו התבררה כלא-יעילה. בדיקות פנימיות העלו שהמסר הזה לא אמין ורוב מוחלט של הציבור המזוהה עם ליברמן לא קונה את זה. נתניהו ימשיך להילחם על זה ועל הקהל הרוסי שגם אותו מטביע בדבש.

     

    מכאן יעבור לאמנות החצאים: חצי מנדט שזיהה אצל דרעי, חצי מנדט שזיהה ב"עוצמה יהודית" וחצי מנדט שמתנדנד בין הגושים. הבנק שגיבש עומד על שבעה עד 11 מנדטים. מלחמה. 

     

    גוש השמאל: ממשלה חילונית תספיק? 

    אצל גנץ צרות דומות בשינויים קלים. החיבוק החרדי שהוביל עד היום, כולל ההתבטאות המפורסמת ("אתן להם דף ריק שימלאו שני שליש ממנו בדרישותיהם") הבריחו שלושה מנדטים לעבר ליברמן. המשבר הזה טופל השבוע בקמפיין "הממשלה החילונית" אבל עוד לא רשם תוצאות רצויות. יום הבחירות הוא יום קרב על המצביעים החילוניים שכל קול שלהם חשוב לגוש הזה.

    מסיבת עיתונאים קמפיין העבודה (צילום: אבי מועלם )
    המטרה של גנץ: לשתות מנדט מעמיר פרץ(צילום: אבי מועלם )
     

    מעבר לכך מסמן גנץ עוד שלושה מנדטים שאפשר לעקור מהמחנה הדמוקרטי ומנדט ממפלגת העבודה (כדי שבכל זאת לא תיפול במקרה מתחת לאחוז החסימה), כך שהמשחק נע בין חמישה לשבעה מנדטים שאפשר להניע בתוך הגוש. גם פה מלחמה על חצי מנדט של מתנדנדים שגנץ, אשכנזי ואולי לפיד יודעים לתת להם מענה.

     

    אחוזי בהלה 

    נתון אחד קריטי: אחוז ההצבעה. אם יהיה גבוה או נמוך, ואיפה. הנתון הזה הוא היחיד שמעניין את ראשי המפלגות. אחוז גבוה בערי הדרום למשל, ונמוך בתל אביב וגוש דן, הוא בשורה טובה לליכוד. תסריט הפוך הוא בשורה טובה לגנץ וגם לליברמן, ששואף לכפות ממשלת אחדות. צניחת אחוז ההצבעה הכללי עם סגירת הקלפיות תהיה רווח נקי למפלגות הקטנות ובעיקר לחרדים.

     

    היסטוריית ההצבעה לאורך השנים מלמדת שבקרב החרדים ישנו מימוש גבוה של פוטנציאל ההצבעה. בשונה מהמפלגות האחרות, התנודות שם קטנות (לא מדלגים ממפלגה למפלגה), יש תודעה מובנית של חשיבות ההצבעה (למעט קבוצות שמראש מחרימות אותה מטעמים אידיאולוגיים), וחשוב מכל: יש מנגנון מאורגן ביום הבחירות והכול דופק כמו שעון. לכן גם נערכים במפלגות הגדולות לקמפיין עידוד ההצבעה.

     

    חגיגות הניצחון יחכו 

    בשונה ממערכת הבחירות הקודמת, הפעם כולם זהירים. יודעים מה המטרה אבל נזהרים בניתוח התוצאה. נמצאים בבועה של חוסר ודאות. המדגמים כבר לא משקפים את המצב האמיתי, הסקרים גם הם לא פוגעים. ראשית, כי קשה לאתר מראש את ההצבעות המזויפות בסקרים ובמדגמים, שנית כי הם נערכים בשיטה שלא נותנת מענה לכל התהליכים המתרחשים ביום הבחירות, ובנוסף לא יכולים לנבא את שיעורי ההצבעה הסופיים שהם כאמור עניין קריטי.

     

    הבחירות ייערכו ביום שלישי, אבל בשונה מהעבר, יעברו שעות ארוכות ואולי אפילו ימים כדי להבין איך תיראה ממשלת ישראל ה-35.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים