שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סטיקר פוליטי על רכב חברה? מתי מותר לעובדים להביע את עמדותיהם
    קריאות נגד מיעוטים, התבטאויות פוליטיות, התקפות מילוליות נגד אישי ציבור ומחאות פוגעניות - בתי המשפט נדרשים להכריע ביותר ויותר מקרים שבהם פוטרו עובדים בעקבות פרסום דעותיהם ברבים. לרגל הבחירות בדקנו מתי אמירות של שכירים עלולות לגרום לפיטוריהם, ומתי חופש הביטוי מגן עליהם

    זה קרה בימי מבצע צוק איתן: פסיכולוגית חינוכית באחת העיריות בארץ פרסמה ברבים תגובה לכתבה שבה הביעה את שמחתה על נפילת חיילים במבצע - ופוטרה בעקבות הדברים. "במקרה זה, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע בהליך זמני שלא נפל פגם בפיטורי העובדת וכי ניתן לפטר מי שמטפלת בילדים, בני נוער ומשפחות ונוצר סביב העסקתה משבר אמון", מסבירה עו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

    >> כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet

     

    עובד ביום הבחירות? דע את זכויותיך

    קח לך מפלגה שתבנה לך בית: הבטחות הבחירות בתחום הדיור

    מיסים, שכר מינימום וסיסמאות: כך המפלגות מתכוונות לפתור את הגירעון

     

    מקרה כמו המותאר אינו יוצא דופן במציאות בה הרשתות החברתיות טשטשו כבר מזמן את הגבולות בין האישי לציבורי, כשלא מעט עובדים משלמים מחיר אישי כבד עד כדי פיטורים לאחר שהעזו להביע את עמדותיהם האישיות בפרופיל שלהם. על רקע הבחירות המתקיימות היום (ג') ניסינו לענות על השאלה עד כמה צריכים שכירים לנהוג באיפוק כשזה מגיע להבעת דעותיהם הפוליטיות ברשתות החברתיות או באמצעים פומביים אחרים.

    פוסט פייסבוק סלולרי (צילום: shutterstock)
    פוסטים הכוללים אלימות או הסתה לפגיעה באדם עלולים להוות עילה לפיטורים(צילום: shutterstock)

    על פניו, החוק היבש אוסר על אפליית עובדים בגין עמדות פוליטיות. הכוונה היא לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה האוסר על אפליה מחמת השקפה או השתייכות למפלגה בקבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות, פיטורים, פיצויי פיטורים ומתן הטבות פרישה.

     

    עם זאת, הסוגייה לא מקבלת מענה בחוק לבדו. לדברי עו"ד ברומברג, פרסום עמדות אישיות ברשתות מעלה שאלות עקרוניות וערכיות הנוגעות בגבולות חופש הביטוי בחברה דמוקרטית, ביחסי עבודה שמגלמים מורכבות מיוחדת, ובגבול בין האישי למקצועי. "מעסיקים רבים שואלים את עצמם האם עובדיהם יכולים להתבטא בצורה קיצונית, לעתים אלימה ממש ברשתות חברתיות, והאם ביטוי שכזה יכול להוות עילה לפיטורים", היא מסבירה.

     

    "כל אדם זכאי להחזיק בהשקפת עולם"

    את התשובות אפשר למצוא בפסיקות בתי הדין לעבודה. אלו, ברובן, לא מתירות לפגוע בהעסקת עובדים על רקע עצם פרסומה של דעה פוליטית מחוץ למקום העבודה. ברומברג מציינת כי הדבר מבטא את מדיניות בתי הדין לעודד גיוון בקרב העובדים במקומות העבודה, גם כאשר דעותיהם מאתגרות את השיח ואינן נעימות לאוזן וגם כאשר הביטוי לא נשמע בזמן העבודה או במסגרתה.

     

    כך למשל, בפסק דין משנת 2014, בית הדין הארצי לעבודה הורה לקבל את המינוי של מנכ"ל עיריית לוד, אהרון אטיאס, על אף התבטאויות שלו בפייסבוק ובאמצעי התקשורת, לטובת הפרדה בין יהודים לערבים בתחומי חיים שונים.

     

    "ההתבטאות, לפי בית הדין, צריכה להיבחן בשים לב לזכויות חוקתיות של חופש ביטוי וחירות המחשבה", מפרטת ברומברג. "כל אדם, גם בתפקיד ציבורי, זכאי להחזיק בהשקפת עולם, לרבות חברתית ופוליטית כרצונו, בלי שיידרש לתת דין וחשבון בקשר לכך ומבלי שיחשוש מפגיעה בשל דעותיו ואמונותיו, וכל עוד הוא מסוגל לבצע את תפקידו ללא קשר לכך - הוא רשאי להביע את עמדותיו האישיות".

     

    במקרה אחר, טכנאית דימות במקצועה שיתפה בדף הפייסבוק שלה קישור לתמונות של יהודים בתקופת השואה לצד תמונות של פלסטינים, תוך השוואה בין המקרים. הפוסט הגיע לידיעת מעסיקה, חברה המספקת שירותי הדמיות של MRI, והיא הוזמנה לשימוע לפני פיטורים. העובדת התנצלה במהלך השימוע, הבהירה כי היתה נתונה בסערת רגשות וכי הסירה את השיתוף לאחר שהבינה כי הוא עלול לפגוע בחלק מחבריה.

     

    חרף זאת, המעסיק הבהיר כי ההתנצלות אינה מתקבלת והחליט לפטר אותה. העובדת עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בבקשה למתן צו זמני שימנע את הפיטורים. פסק הדין, שניתן בשנת 2014, קיבל את הבקשה ופסק כי ערכי הסובלנות והזכות לחופש הביטוי גוברים, גם אם השקפת העולם של העובד אינה מקובלת על המעסיק, פוגעת בו או מעליבה אותו.

     

    "מעסיק, בין אם נמנה על המגזר הציבורי, על המגזר הפרטי, או בהיותו גוף 'דו מהותי' מחוייב להעסיק את העובד ולהימנע מלהפלותו, גם אם השקפת עולמו אינה מקובלת עליו, פוגעת בו או מעליבה אותו, לנוכח מעמדתם ומשמעותם של עקרון השוויון ואיסור האפליה, המשקפים את העקרונות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", צוין בפסק הדין. "הגנת המחוקק מפני אפליה מחמת השקפה, לא נועדה להשקפת אדם הנצורה בלבו, אלא נועדה לעגן את חופש הביטוי והזכות להביע דעה. חופש הביטוי משתרע גם על ביטויים פוגעים, מרגיזים, שקריים, וצורמים את האוזן".

     

    עוד צוין בפסק הדין, כי אם לדעת המעסיק מדובר במעשה המהווה לכאורה עבירה פלילית, הוא רשאי לפנות בתלונה למשטרה לצורך בירור העניין. עם זאת הודגש כי "אין פירושו של דבר שהמעסיק יכול ליטול לעצמו את תפקיד החוקר, השופט והמוציא אל הפועל".

    בחירות 2015 אשדוד (צילום: אבי רוקח)
    הבחירות בשנת 2015. פסיקות רבות של בתי הדין לעבודה לא מתירות לפגוע בהעסקת עובדים על רקע פרסום דעה פוליטית מחוץ למקום העבודה (צילום: אבי רוקח)

    מתי יכולים לפטר עובד על רקע הבעת דעה

    התמונה משתנה במקרים שבהם עובדים משתמשים בביטויים הכוללים אלימות ממש, או הסתה לפגיעה באדם ספציפי, אז בתי הדין עשויים להתיר את הפיטורים. כך למשל מדגימה ברומברג תביעה שנדחתה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ושעסקה בפיטוריו של עובד קבלן. אותו עובד פוטר מתפקידו כשומר במפעל ביטחוני בצפון, לאחר שהתבטא בפסייבוק שלו באופן שנתפס ככזה שעלול לאיים על חיי על ראש העיר באזור, כשכתב את המשפט: "עצומה להורג של הדגנרט הראשי נפתחת עכשיו", בליווי שני אייקונים של סיימלי.

     

    בתביעה שהגיש טען העובד כי נאלץ לעזוב את עבודתו במפעל בעקבות "משפט היתולי שהוא כתב ברשת החברתית", וכי מעסיקתו הציעה לו בהמשך עבודה חליפית שהרעה את תנאי עבודתו. לפיכך הוא ביקש לראות בו כמתפטר בדין מפוטר ולפסוק לו פיצויים של עשרות אלפי שקלים. השופט, טל גולן, דחה את התביעה על הסף והשית על התובע את הוצאות ושכר טרחת הנתבעים, בסך של 6,000 שקל. "הנקודה החשובה היא כי אדם סביר מן היישוב בהחלט יכול לחשוב כי המשפט שכתב התובע, מהווה בגדר איום על ראש העירייה", נכתב בפסק הדין. "עובדה היא כי חלק ממשתתפי הפורום הגיבו מיידית לתובע, ולא ראו בכך בדיחה או אמירה הומוריסטית".

     

    עוד צויין כי "אנו סבורים כי לא היתה כל פגיעה ולא הוגבלה זכותו של התובע לחופש הביטוי, וכי התובע השתמש לרעה בדרך יישומו של ערך זה, עד כדי התנסחות שניתן להגדירה כהפקרות. כל זאת, במקום להתנצל על דבריו ולהבהיר כי לא התכוון לדבריו. על כן, עילת התביעה שבנדון דינה להידחות".

     

    פוליטיקה בעבודה? גם למעסיק יש מגבלות    

    כשמדובר בהתבטאויות פוליטיות בתוך סביבת העבודה, ברומבג מציינת כי נראה שהמעסיקים יכולים לדרוש מהעובדים שלא לעסוק בפוליטיקה בזמן העבודה ושלא לפנות ללקוחות בעניינים שנוגעים בפוליטיקה. כמו כן באפשרותם לאסור עליהם להדביק סטיקרים בעלי אופי פוליטי (וסטיקרים בכלל) על ציוד של החברה, כמו מחשב או רכב חברה.

     

    עם זאת היא מסייגת כי כעיקרון, אין כל מניעה להביע דעות פוליטיות בזמן של הפסקות הצהריים, כל עוד הדבר נעשה באופן סביר שאינו מאיים על עובדים אחרים.

     

    בצד זאת, גם על המעסיק מוטלות הגבלות, כך למשל במידה שירצה ליזום כנס פוליטי במקום העבודה בניסיון להשפיע על דעותיהם של העובדים. "נראה שיש בעייתיות רבה בכך שהמעסיק יוזם כנסים פוליטיים ומחייב את עובדיו ליטול בהם חלק", אומרת ברומברג. "הבעת דעה שכזו מטעם המעסיק עלולה להצטייר כהשפעה על עובדים ונסיון להפעיל עליהם מורא ולחץ כדי לגרום להם להצביע לגורמים כאלה או אחרים, בניגוד להוראות חוק הבחירות לכנסת. נסיון השפעה שכזה על עובדים הוא פסול".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כתיבת פוסט. לפעמים הוא עלול להוביל לפיטורים
    צילום: shutterstock
    מומלצים