שתף קטע נבחר

העלאת מע"מ וקיצוץ רוחבי: מה מכינים באוצר לשר הבא?

עוד מוקדם להעריך איך תיראה הממשלה החדשה ומי ימונה לשר האוצר, אבל לבכירי המשרד ברור שהגירעון העמוק בתקציב והקיפאון בחודשים האחרונים יחייבו צעדים מהירים וכואבים. אלה התוכניות והרפורמות שיציעו אנשי האוצר לשר החדש

שורת צעדים כלכליים דחופים ורפורמות כלכליות גובשו בשבועות האחרונים באגפי משרד האוצר לקראת הקמת הממשלה החדשה ומינוי שר חדש. גורם בכיר באוצר אמר ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet כי "יהיה השר אשר יהיה, הוא יצטרך לאמץ חלק גדול מההמלצות. הגירעון הגדול בתקציב וכמעט שנה של חוסר אפשרות לקדם תוכניות ורפורמות יחייבו את הממשלה לאשר חלק מהמהלכים במהירות".

 

>> עדיין סובלים מהתקלה? יש לכם תלונה? כתבו לנו

 

תוצאות האמת זורמות: צפו במפת הבחירות

המפלגות חתכו את ההוצאות לפרסום בעשרות אחוזים

נבחרתם? לטיפולכם: האתגרים הכלכליים שמחכים לחברי הכנסת

 

המצב כיום חסר תקדים. בגלל שתי מערכות הבחירות שורר כבר קרוב לשנה קיפאון מוחלט בקידום תוכניות כלכליות ובביצוע צעדים חשובים שאי אפשר היה לאשרם. "זו שנה אבודה למשק שהסבה נזק רב. צריך להזדרז ולנסות לצמצם את הנזק", אמר לנו ראש אגף באוצר.

משה כחלון מטה כולנו בחירות (צילום: אביגיל עוזי)
משה כחלון. מה צפוי לשר האוצר הבא?(צילום: אביגיל עוזי)
 

   (צילום: יובל חן, דובר צה
(צילום: יובל חן, דובר צה"ל, יריב כץ ושאול גולן)

עקב הקיפאון המוחלט נשארנו שנה עם גירעון ענק, מחסור במשאבים בתחומי הבריאות, החינוך והתשתיות, וכל תוכנית שהאוצר הגה תקועה, למשל הזרמת תקציבים דחופים לשיפור תשתיות הכבישים והרכבות והעלאת גיל הפרישה לנשים, צעד הכרחי להבטחת היכולת לשלם פנסיה לא מקוצצת לגמלאים.

 

"מצב התקציב גרוע כפי שלא היה שנים. זה יחייב צעדים קשים מיד עם הקמת הממשלה החדשה ואולי גם תיקונים בהטבות למגזרים שלמים", אומרים באוצר. למשל, בדקו במשרד אם אפשר לפרוס את תשלומי הגמלאות לשוטרים (21 מיליארד שקל במשך 15 שנים) ובתוספות שהובטחו בכמה שלבים לנכים. מבחינה משפטית התברר שהדבר אינו אפשרי והרעיון הזה ירד מהפרק.

 

במסדרונות האוצר התעוררו אתמול למצב חדש. ההערכה בקרב הבכירים היא שתקום ממשלת אחדות יציבה. לא נראה שיש אפשרות אחרת. אם אביגדור ליברמן לא יעמוד במילה שלו, זה יהיה לדברי פקיד באוצר המכיר אותו מקרוב "סוף הקריירה שלו אם יחזור בו לפתע".

 

השאלה המעסיקה את הבכירים האוצר ועובדי האגפים היא כמובן מי יהיה שר האוצר. "אין לי שמץ של מושג", אמר פקיד ותיק, "אבל מי שלא יהיה, הוא יצטרך לגשר על שנה מבוזבזת ולעשות זאת מהר".

 

מי יהיה שר האוצר הבא?

ובכל זאת נשמעו ניחושים אתמול. השם משה כחלון נמצא דווקא בתחתית הרשימה. אם תהיה ממשלת אחדות הוזכרו שמותיהם של אבי ניסנקורן מכחול לבן, ואולי בכיר ממנו ברשימה כמו בוגי יעלון, ומהליכוד הוזכרו גדעון סער, ישראל כץ ואולי בכל זאת כחלון, אף שמניותיו בליכוד ירדו ויש במפלגה בכירים ממנו המעוניינים בתפקיד. גם שמו של אביגדור ליברמן הוזכר, אם כי הוא מעוניין בתיק הביטחון. אבל אם זה ייתפס על ידי אחד הרמטכ"לים לשעבר מרשימת כחול לבן או בכיר בליכוד, וליברמן ידרוש לעצמו תיק בכיר אחר, עומדים על הפרק רק שניים: חוץ ואוצר.

   (צילום: אבי מועלם, דנה קופל, EPA)
מי יהיה שר האוצר הבא? משה כחלון, אביגדור ליברמן, ישראל כץ או אבי ניסינקורן?(צילום: אבי מועלם, דנה קופל, EPA)
 

אבל באוצר משוכנעים שכמה תוכניות שגובשו במשרד, בעיקר באגפי התקציבים והמיסים, יאומצו על ידי כל שר.

 

בראש ובראשונה עומד הצורך לכסות את הגירעון החריג, שלהערכת ראשי אגף התקציבים יגיע בסוף 2019 לכ-14 מיליארד שקל מעבר למתוכנן, ועלול לגלוש אף ל-20 מיליארד שקל ב-2020 אם לא ייעשה דבר.

 

"אין שום אפשרות חוץ מלהעלות מיסים, ולא במעט, ולבצע התאמות בתקציב", אמרו לנו בנפרד שלושה בכירים באוצר. וכדי להבין טוב יותר, המילה "התאמות" היא מילה יפה יותר ופחות מפחידה מקיצוצים. ואלה יהיו כנראה כואבים מאוד.

 

העלאת מע"מ - סיכוי גבוה

העלאת מע"מ באחוז, מ-17% בארבע השנים האחרונות ל-18%: התוספת בצד ההכנסות לתקציב המדינה תגיע ל-6 מיליארד שקל על פי חישובי רשות המיסים ואגף התקציבים. מע"מ נהוג לרוב לבצע, להקלת החישובים השנתיים, בראשית שנת המס, ב-1 בינואר, או באמצע שנת המס, ב-1 ביולי. באוצר יציעו לשר לבצע בדחיפות את ההעלאה כחודשיים לאחר הקמת הממשלה, ב-1 בינואר 2020. המשמעות תהיה התייקרות רוב המוצרים והשירותים.

 

ההשפעה תהיה כמובן רבה ברכישת דירה חדשה ב-2 מיליון שקל (התייקרות של 20 אלף שקל), רכישת מכונית ב-150 אלף שקל (עוד 1,500) או רכישת מקרר ב-10,000 שקל (עוד 100 שקל). לא בטוח שבימי מיתון חזוי שקית במבה או בקבוק קולה יתייקרו, וייתכן שהסוחרים יספגו את ההתייקרות.

 

קיצוץ בתקציב - סיכוי גבוה

באגף התקציבים מכינים הצעה לקיצוץ בתקציב הקניות של הממשלה בכ-3%-4%. קיצוץ כזה יכול להיות מופעל עוד לפני כניסת תקציב המדינה הבא לתוקף, בתחילת החורף. אבל המשמעות המיידית תהיה עוד הכבדה רבה על תקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והתשתיות, שגם בלעדיהם המצב בתחומים הללו קשה, ובעיקר הקטסטרופה שתשרור בבתי החולים אם שוב תפרוץ מגיפת שפעת, למשל.

 

תקציב דו שנתי - סיכוי בינוני

באגף התקציבים כבר עשו את רוב עבודת ההכנה של תקציב 2020, אך עדיין לא ברור אם ראש הממשלה ושר האוצר הבא ירצו שוב בתקציב דו שנתי או חד שנתי, ולשאלה הזאת יש חשיבות עליונה בגיבוש התקציב. למעט נסיכות בחריין, אין מדינה בעולם שבה קיים תקציב דו-שנתי.

 

התקציבים הללו, שהומצאו בישראל ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נועדו להפחית את הלחצים בקואליציה מדי שנה מצד כל המפלגות, שהתבטאו בסחטנות ובסכנה של הפלת הממשלה. אין ספק באוצר שהתקציב לא יושלם ויאושר בממשלה ובכנסת עד 31 בדצמבר. על פי חוק, אפשר יהיה לאשרו עד ל-31 במרץ(אחרת הממשלה נופלת) וזה מה שצפוי לקרות לדעת בכירי האוצר.

 

הכבדה במס הכנסה - סיכוי נמוך

מלבד העלאת מע"מ, הכינו באוצר תוכניות נוספות להעלאת מיסים. שר האוצר היוצא כחלון הכריז שוב ושוב כי "במשמרת שלי לא יועלו מיסים", אך נאלץ בהוראת בג"ץ לחתום על העלאת המס על הטבק לגלגול ועל החלב. כמו כן הועלה המס על כלי רכב ירוקים. העלאה נוספת על כלי הרכב ההיברידיים תיכנס לתוקפה ב-1 בינואר 2020.

 

פקידי האוצר מציעים כעת רפורמה נוספת במס הכנסה, וייתכן שהצעה קיימת להעלאה מסוימת בדמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות תוצג לשר האוצר הבא. ברור כמעט לגמרי שכל הוראות השעה עד 31 בדצמבר השנה של תוכניות ה"נטו" שהגה כחלון לא יוארכו ב-1 בינואר, והמכסים יחזרו ברובם לעלות לשיעוריהם הקודמים.

 

צמצום משרדי הממשלה - סיכוי נמוך

באוצר העריכו את עלות ההסכמים הקואליציוניים שהחלו להתגבש, אילו הוקמה ממשלה צרה בבחירות שהיו באפריל, ב-15-20 מיליארד שקל. העלות המוערכת בממשלת אחדות תצנח לכ-5-10 מיליארד שקל. באגף התקציבים אמרו עוד לפני הבחירות כי בכל מקרה יפנו לראש הממשלה ולשר האוצר המיועד ויודיעו להם שאין תקציב להסכמים כאלה.

 

הבשורה הטובה: בממשלת אחדות, אם תוקם, תופחת מאוד הסחטנות הפוליטית וכך לא יגדל מאוד הגירעון העצום בתקציב.

 

לקראת הקמת הממשלה החדשה צפויים באוצר להציג לראש הממשלה המיועד את התוכנית לצמצום משרדי הממשלה, שהוכנה באוצר עוד לפני הבחירות באפריל. מדובר בסגירת משרדי ממשלה מיותרים, לדעת פקידי האוצר - בעיקר ירושלים, התפוצות, המודיעין והפיתוח האזורי. התוכנית תחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים בקדנציה ותקטין את מספר השרים מ-21 ל-18 במקום להעלות את מספרם ל-26, כפי שהיה צפוי אילו הוקמה ממשלה צרה באפריל.

 

העלאת גיל הפרישה לנשים - סיכוי גבוה

השר החדש צפוי להציג לממשלה החדשה את תוואי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64 תחילה ול-65 מאוחר יותר, על פי מתווה שגיבש האוצר לפני שלושה חודשים. "כל שר אוצר יצטרך לתמוך בהעלאה הזאת", הסבירו בכירי המשרד.

 

המשך מחיר למשתכן - סיכוי נמוך

עדיין לא הוכנו תוכניות להמשך התוכניות בתחום הדיור, ובראשן תוכנית הדגל של השר היוצא - מחיר למשתכן ותוכניות תמ"א 38. כאן יצטרך השר החדש להכריע בעיקר אם להמשיך ולקיים הגרלות לדירות, שחלקן נדחו לאחרונה, במחיר למשתכן. באחדים מאגפי האוצר מתנגדים להמשך התוכנית, שכבר עלתה לקופת המדינה קרוב ל-8 מיליארד שקל.

 

העלאת קצבאות לקשישים עניים - סיכוי גבוה

באוצר הוכנה תוכנית להעלאת קצבאות הקשישים, שנשחקו מאוד בשנים האחרונות, אבל כפי שנודע ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, בגלל קשיי התקציב יומלץ תחילה להעלות את הקצבאות רק לקשישים שנמצאים מתחת לקו העוני ולא לכל הקשישים. אם יועלו כל הקצבאות למיליון הקשישים החיים בישראל כיום רק ב-100 שקל לחודש, תהיה זו הוצאה שנתית נוספת של 1.2 מיליארד שקל, כסף שחסר בקופה.

 

שינוי תוואי הגירעון - סיכוי גבוה

באגף התקציבים מבקשים להתעקש על המשך התוואי להקטנת הגירעון ל-2.5% בשנה הקרובה. השנה הגירעון צפוי להגיע לכ-4% תוצר לעומת יעד של 2.9%. ההערכה היא שכל שר אוצר חדש, כדי למנוע גזירות רבות מדי בראשית כהונתו, יערער על המלצת אגף התקציבים ויגדיל את הגירעון מעבר לתוואי הקיים.

 

קיצוץ בתקציב הביטחון - סיכוי נמוך

באוצר הוכנו תוכניות לקיצוץ תקציב הביטחון ולהתייעלות מערכת הביטחון. ספק אם ראש הממשלה הבא ושר אוצר חדש יסכימו לקצץ בתקציב הביטחון 2-3 מיליארד שקל, בזמן שבמערכת הביטחון דווקא דורשים, בגלל המצב האזורי החדש (סוריה, לבנון, איראן, עזה) להגדיל את התקציב לפחות ב-3 מיליארד שקל.

 

הטלת אגרות גודש - סיכוי בינוני

צוות מיוחד באגף התקציבים באוצר גיבש תוכנית להטלת אגרות גודש בכניסות לערים הגדולות כדי להיאבק בפקקי הענק המשתרכים מדי יום בכניסות וביציאות מהערים, בעיקר תל אביב וירושלים. התוכנית גובשה עוד בשלהי כהונת כחלון אך הושהתה בשל אמירתו כי "במשמרת שלי לא תוטל שום אגרת גודש, המהווה הטלת מס חדש על כל האזרחים".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביגיל עוזי
משה כחלון, שר האוצר
צילום: אביגיל עוזי
מומלצים