איך מביאים 10 נפשות לאיזון כלכלי

צילום: רועי עידן. בימוי: אסף קוזין. עריכה: שגב גינזבורג. הפקה: דולב לשם

שעת צהריים מוקדמת אספו מרים ועזריה פטגו את הצעצועים, סידרו את הסלון המשפחתי בדירתם בקריית־גת והתכוננו לקראת שתי פגישות הייעוץ שמחכות להם היום. הילדים היו בבתי הספר ובגנים, והדירה שבדרך כלל הומה ושוקקת הייתה שקטה. לעזריה ומרים יש אוברדראפט של כ־6,000 שקל, לצד הוצאות קבועות של 10,000 שקל לפחות מדי בחודש. שניהם עצמאיים והכנסתם המשותפת מגיעה ל־15,000 שקל נטו.

• לכל הכתבות בפרויקט "משפחה בצמיחה 6" - לחצו כאן
  

משפחת פטגו מתגוררת בדירת חמישה וחצי חדרים בקריית־גת, שאותה רכשו לפני כ־4 שנים ב־850 אלף שקל. מרים (36) היא בעלת משפחתון, ועזריה (38) מנהל מיזם חברתי שמנגיש את תרבותם של יהודי אתיופיה באמצעות הרצאות וסדנאות. הם עלו מאתיופיה בשנת 1991 במבצע שלמה. לזוג יש שמונה ילדים: טלאור (16), אלחנן (15), נהוראי (13), בניהו (10), שירה (8), הודיה (3), מאור (שנה וחצי) וידידיה (חצי שנה).

מרים ועזריה ביקשו להשתתף בפרויקט משפחה בצמיחה של "ידיעות אחרונות" ו־ynet בשיתוף בנק הפועלים, כדי לשמוע עצות ממומחים איך להתמודד עם האתגרים של ניהול משק בית למשפחה בת 10 נפשות, ואיך להציב גבולות פיננסיים לילדים. "אנחנו מרגישים שיש המון מקום להשתפר ורוצים לדעת איך להתנהל נכון", אומר עזריה. "החלום שלנו הוא להמשיך להיות עצמאיים ולגדל את הילדים ברמת חיים טובה".

משחת פטגו משפחה בצמיחה(דנה קופל)

משפחת פטגו עם לאה שטרן(גדי קבלו)

משפחת פטגו עם מנהלת הסניף אתי ביטון(גדי קבלו)

לבית המשפחה הגיעה לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים במכון אדלר ומרצה במרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים. היא ביקשה לשמוע מבני הזוג על סיטואציות יומיומיות עם הילדים. "לפעמים נשארים לי מטבעות כמו 5 שקלים או 10 שקלים, והילדים קולטים את זה ומבקשים שאתן להם", שיתף עזריה.

שטרן הציעה לבני הזוג כלים שיסייעו להם להתמודד עם מצבים כאלה. "כשאנחנו נותנים כסף קטן לכל ילד שמבקש, אנחנו עלולים לייצר תחרות בין האחים — למה נתת לו, גם אני רוצה", אמרה היועצת. "בנוסף, אנחנו לא מלמדים את הילדים התנהלות תקציבית. לא מאפשרים להם לתכנן, לתעדף, לחסוך. הם יזדקקו למיומנויות אלה כשיהיו בוגרים".

הטיפ הראשון שנתנה היועצת הוא חלוקה מסודרת של דמי כיס. בנוסף, הציעה לשים את המטבעות הפזורים בבית בתוך צנצנת משפחתית ואחרי שנה לספור אותה במשותף. "כולם יופתעו איך משקל אחד פה ו־10 שקלים שם מצטבר סכום גדול, שיכול לשמש להנאה משמעותית לכל בני המשפחה", אמרה.

סוגייה נוספת שעלתה בשיחה היא תמרוץ הילדים להתנהגות טובה באמצעות כסף. "אמנם זהו כלי נוח בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך זה עלול לייצר נזק", מבירה שטרן. "התפקיד ההורי שלנו הוא לייצר מוטיבציה פנימית שאינה מונעת מפרס כזה או אחר. לכן, הבטחה חומרית להתנהגות טובה היא שגויה. עוד טעות נפוצה היא לשלם לילד עבור מטלות הבית. הילדים צריכים לדעת שכל בני המשפחה תורמים לבית בהתאם לגיל וליכולת שלהם, ללא ציפייה לתמורה".

לאחר המפגש עם היועצת המשפחתית נסעו בני הזוג לפגישת הייעוץ הבאה שלהם — עם אתי ביטון, מנהלת סניף בנק הפועלים בקריית־גת. לשיחה הם הגיעו עם מעט חשש, והודו שיש הרבה סדר שהם צריכים לעשות בחשבונות הבנק. "זאת הפגישה שהכי חיכינו לה", אומרת מרים. "עשינו שיעורי בית לפני הפגישה ואנחנו מצפים לה".

ביטון, שבחנה מבעוד מועד את מצב החשבונות של בני הזוג, הכריזה מייד בתחילת השיחה: "חייבים להפריד בין החשבונות העסקיים שלכם לחשבון של משק הבית. זה לא חכם לנהל את הכספים כמו שאתם עושים היום, תחת אותו חשבון, כי אז זה מבלבל. אתם צריכים לדעת מהן ההוצאות וההכנסות מכל עסק, לעקוב אחר התזרים".

הבנקאית המליצה גם להשתמש יותר בכלים הדיגיטליים שהבנק מציע: "כדאי לעקוב אחרי החשבון באינטרנט. כך אתם יכולים לראות מה יצא ומה נכנס ואיך מתחלקות ההוצאות שלכם, כמה הולך למזון, כמה לבגדים, כמה לבילויים. שימוש בכלים הדיגיטליים מגביר את השליטה שלכם בחשבון ומאפשר מניעת חריגות".

בסיום הפגישה מרים ועזריה ביקשו לדעת האם יצליחו לממש את חלומם ולעבור לבית קרקע משלהם. "החלום שלנו הוא בית פרטי עם גינה שילד יכול לצאת אליה לשחק בכיף, ושגם המשפחתון יעבור איתי לאותו הבית", אמרה מרים. לבנקאית הייתה בשורה מעודדת: "עם התנהלות נכונה יותר ופריסה חדשה של המשכנתה, בהחלט אפשר להגשים בעוד מספר שנים את החלום".