שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הכוכבת האמיתית במופע המחווה לאריס סאן הייתה הגיטרה

    עם ביצועים סוחפים והרבה כבוד למקור, כמה מהאומנים והגיטריסטים הטובים בארץ הובילו את מופע המחווה לאריס סאן, וסיפרו את סיפור המהפכה שלו במוזיקה הישראלית

    יום שישי, שעת צהריים מוקדמת, השמש מחממת את אבני ירושלים העתיקות במגדל דוד. הקהל כבר החל להתאסף סביב הבמה לקראת מופע המחווה לאריס סאן, אבל עוד לפני שעלו האמנים לנגן ולשיר, הכוכבת האמיתית כבר נחה במרכז - הגיטרה.

     

    אריס סאן הפך בסוף שנות ה-60 לאחד מגיבורי הגיטרה של ישראל. הסיבה שבגללה הגיע לכאן נותרה עד היום באפלה, אבל הצליל של הגיטרה היוונית שלו הוא אחד הברורים והקלים ביותר לזיהוי. הוא מופיע במוזיקה הישראלית מאז ועד היום וחוצה סגנונות - ממוזיקה ים תיכונית לרוק ופופ - מעטר אינספור שירים שהקשר ביניהם לכאורה תלוש ומספר את סיפור המהפכה שסאן יצר במוזיקה הישראלית.

     

    ברי סחרוף במופע מחווה לאריס סאן (צילום: מיכל פתאל)
    ברי סחרוף במופע המחווה לאריס סאן(צילום: מיכל פתאל)

     

    מופע המחווה שהתקיים היום (ו') פעמיים ברצף במסגרת פסטיבל "מקודשת", היה תמונה מייצגת של צליל הגיטרה ששזור במוזיקה המקומית לכל אורכה, שסיפר

    את הסיפור נאמנה דרך השירים וחשוב לא פחות - דרך האמנים שהופיעו בו.

     

    שניים מלהיטיו הגדולים ביותר של אריס סאן פתחו וסגרו את המופע - "דאם דאם" בביצועו של אורי בראונר כנרות, ו"בום פם" בביצוע של ברי סחרוף בהתאמה. בתווך בוצעו על הבמה להיטים נוספים שלו כמו "סיגל" אבל גם ובעיקר, שירים שנכתבו והולחנו בהשפעתו, כמו "בא לשכונה בחור חדש" בביצוע צליל דנין, "עלם חמודות" ששרה מרגול, "אהבת חיי" של חיים משה ו"עיר של קיץ" של סחרוף.

     

    חיים משה (צילום: מיכל פתאל)
    חיים משה(צילום: מיכל פתאל)

    לא הרבה מילים נאמרו שם בצל עצי הזית, על סאן, האיש שלכבודו התקיים האירוע. האמנים שהופיעו העדיפו להחמיא אחד לשני וללהקה שליוותה אותם, שאכן הייתה ראויה לכל הסופרלטיבים (ניר מנצור על התופים, נועם חבקין על הקלידים, מעיין דוארי על כלי הקשה ובנו הנדלר על הבס וגם על הניהול המוזיקלי). אבל הגיטרות סיפרו, הן דיברו אחת עם השנייה - זו של בראונר עם זו של עוזי פיינרמן מצד אחד ושל רון בונקר מצד שני; הגיטרה האדומה של האיש והכובע - הלוא הוא יהודה קיסר (הרוקסטאר הראשון שעלה לבמה והתניע לחשושי זכרונות בקהל) ואדומה נוספת של סחרוף, מי שמייצג אולי טוב מכולם, את העובדה שהגבולות הז'אנריים הם מלאכותיים וחסרי אחיזה.

     

    הקהל התמסר לצלילים - ודאי היו שם יותר מכמה שראו את אריס סאן מנגן בזמן אמת. בני בשן היה הראשון להתניע את המסיבה עם "אחלה חמודה" (פרודיה במקור, אבל היום כבר קאלט), אך כל ההגנות נפלו כשמרגול עלתה לבמה. עם טונות של כריזמה ובלי להשאיר אף אחד ישוב ("יאללה להשתחרר!") היא נתנה את האות להתחיל לרקוד, עם שלושה שירים ובהם גם ביצוע נהדר ל"סוד המזלות". "הוא לא זמר, הוא טרובדור", אמרה והזמינה את חיים משה, שבגיל 63 עדיין שר בקול צלול ומופלא, וחגג יום הולדת על הבמה.

      

    אורי בראונר כנרות (צילום: דנית צמית)
    אורי בראונר כנרות(צילום: דנית צמית)

     

    בסוף המופע הקצר יחסית (שעה וחצי), הקהל כבר היה באקסטזה והמתין בקוצר רוח לסחרוף שסגר את המופע כשלצידו קיסר - וכל אחד מהם אוחז בשותפתו הנצחית לדרך - הגיטרה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים