מונעים את האונס הבא: דברו עם הילדים

בעקבות החשד לאונס המזעזע שעברה נערה בת 13 על ידי ארבעה נערים במקלט בדרום הארץ, אני מביאה פה שתי שיחות שקיימתי עם נערים. אחת מהן נערכה ביישוב בו אירע אונס קבוצתי והמשתתפים הכירו את כל הדמויות שהשתתפו באירוע.

מקרים אלו ואחרים קוראים לנו עולם המבוגרים - ההורים, צוותי בתי ספר ואנשי המקצוע - לשוחח שיח רציף על מיניות בריאה עם הילדים שלנו, כדי להפסיק את מעגל האונס והאלימות הקשה. אלו שיחות שיכולות להציל חיים ומקווה שתמצאו בהן עזר לקיום שיחות בבית ובבתי הספר.

קבלת החלטות

"אני חושב שזה בזכות אבא שלי", הסביר לי הנער בן ה-17 מה מנע ממנו להפיץ תמונת עירום של נערה שהגיעה לידיו. הם היו שני נערים שונים, משני יישובים שונים, באותו גיל - שקיבלו דרך הנייד תמונות חושפניות של נערות.

הראשון - הפיץ בהתרגשות לחבריו, ואלה הפיצו הלאה, עד שהנערה הגיעה לנסיונות אובדנות בעקבות החשיפה. השני לא שלח לאף אחד.

קראו עוד:

"הורה צריך להיות כל הזמן עם יד על הדופק"

"ילדים נפגעים גם במקומות הכי מוגנים"

חינוך מיני לילדים: לא רק קונדום וגלולות

"קיבלתי תמונה של מישהי", סיפר השני בסדנה שקיימנו לקבוצת הנעורים ביישובו. התכתבנו ופתאום היא שלחה לי תמונה בחצי עירום".

"ומה עשית?" שאלתי בחשש.

"הראיתי רק לחברים שלי שהיו לידי, רציתי להתייעץ איתם. היא ואני רק התחלנו לצ'וטט. זה היה נחמד בהתחלה, וכשקיבלתי את התמונה לא הבנתי מה קורה. מחקתי ולא שלחתי לאף אחד".

ילדים מפנימים מסרים שהם שומעים בבית(צילום: shutterstock)

החמאתי לו ושאלתי אם יש לו מושג מה השפיע על ההחלטה שלו לא להפיץ את התמונה.

"אני חושב שזה בגלל אבא שלי" הוא אמר. הסתבר שאביו והוא קיימו שיח פתוח על נושאים אלו ואחרים הקשורים בעולמו של הנער.

שיחתם התקיימה כחלק מליווי הילד לקראת התבגרותו, בידיעה שיחד עם ההתבגרות וההורמונים נפתחים בפני הילד מחוזות חדשים לחקירה וגילוי, פיתויים, לחצים ואתגרים חדשים איתם יתמודד.

השיח בן האב לבנו התקיים כשיח של ליווי, הכוונה ומניעה של מצבי סיכון. זהו שיח כה הכרחי וחיוני, כפי שגילינו באירועי הקיץ האחרונים ובמקרה האחרון שבו נערה דיווחה שעברה אונס קבוצתי.

פה המקום להזכיר להורים שגם אם נראה שבני נוער לא מקשיבים - מחקרים לאורך השנים מראים שילדים ובני נוער מפנימים את המסרים והערכים של ההורים אותם קיבלו בבית.

שיחות שצריך לעשות עם הילדים על מיניות בריאה:

קבוצה שניה, בני 15-13: "זה קרה ביישוב שלנו, אני חבר של אחד מהם...".

הם היו שלשה, היא "הסכימה". שישה מפגשים עד שהסיפור על האונס הקבוצתי (אין שום קשר למקרה הנוכחי) הבשיל לצאת החוצה. קבוצה מעורבת, ז'-ט'. מכירים את המעורבים. מבטים מוחלפים, חוששים, מנסים לבדוק האם בטוח לספר. מבקשים אישור זה מזה בלי מילים.

סיפרתי להם מה עובר על בת שנאנסת, על עומק הפצע. שיתפתי אותם בחוויה של הטרדה מינית שחוות כל כך הרבה נשים, ואני ביניהן.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

הסברתי להם איך אישה או נערה מרגישות כשהן מתעוררות באוטובוס עם יד זרה על הירך. איך מרגישים כשנוגעים בך בלי רשות. הם שאלו שאלות, והקשיבו. "אומץ, לפעמים, זה לדעת להגיד לא", אמרתי להם.

"מגיע לכם מישהי שבאמת רוצה אתכם, גם אם צריך לחכות, ולא לפגוע במישהי ובעצמכם רק כי אפשר, או כי לוחצים עליכם".

מצפן מוסרי

לאורך 12 שנה ואלפי שיחות עם בני נוער למדתי שהם זקוקים לשיח שמאזן בין הצד היפה והמהנה שבמיניות לבין מניעת מצבי סיכון ופגיעה. שהדרך הנכונה היא ליצור עבורם מרחב מכבד ובטוח, בו נוכל לשוחח בגובה העיניים ללא שיפוט וביקורת.

גיליתי שיש להם הערכה רבה ורצון לשתף פעולה כשהם זוכים לנראות, להכרה ברגשותיהם, בצרכיהם, בתחומי העניין שלהם, בדילמות המעסיקות אותם ובטעויות שעשו. כשיש להם מרחב מוגן ובטוח בן הם יכולים להתגבר על המבוכה, להיות פגיעים, להחליף דעות, לשמוע זה את זו - וכך ליצור שינוי.

אנו צריכים להתרכז בשיח המניעתי, כך שיהיה להם מצפן מוסרי בשעת הצורך. לייצר עבורם הזדמנויות בהן יוכלו לבטא את רגשותיהם, דעותיהם ולבטיהם, בנים ובנות יחד ולחוד - ללא חשש.

מרחבים בהם יוכלו לפגוש את עצמם ואת קבוצת השווים ולדון יחד בסוגיות כה מהותיות בעולמם, סוגיות שעלולות להשפיע השפעה מכרעת על חייהם.

דברו עם הילדים שלכם, ואם אתם נתקלים בקושי - הזמינו הנחייה חיצונית לכם ו/או לילדים ולילדות בבית הספר או במסגרות בלתי פורמליות בהן הם נפגשים. השיח וההכוונה הנכונה חיוניים היום יותר מתמיד.

הכותבת היא מרצה ויועצת מומחית להורים, צוותי חינוך ונוער בנושא יחסים ומיניות מיטיבה. ממארגנות המיזם: "100% אחריות- מדברים עם הילדים שלנו על מיניות בריאה".