10 דרכים לשיפור הקשר עם הילדים
הסעות לחוגים, שיעורים, מקלחות וארוחת ערב שואבים מההורים את הזמן והאנרגיות לשיחות אמיתיות עם הילדים. איך בכל זאת אפשר לעצור רגע את מרוץ החיים ולהתפנות לדברים החשובים?
אנו נפרדים מדי בוקר מילדינו לסדר גודל של 12-8 שעות, זמן רב לכל הדעות. בזמן זה הם חווים חוויות, מתמודדים עם מצבים שונים, מרגישים רגשות, וכל זה לבד עם עצמם, עם חברים או עם המורה, עד המפגש המחודש איתנו בבית.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כשאנחנו נפגשים איתם השיחות קשורות לרוב לתפקוד, כלומר: חוגים, מסכים, שיעורים, אוכל, מקלחת והיום נגמר. כאשר זו ההתנהלות, לא פלא שנוצרים פערים רבים ואפילו סוג של נתק רגשי. זהו מצב שבו אינפורמציה רבה שיכולה לעבור בשיח מסוג אחר מתפספסת, ואינה מועברת כלל.
רוצים שיראו אותם
הורים רבים לא מצליחים להקצות זמן פנאי איכותי ונינוח שיאפשר התפתחות משמעותית של קשר ויחסים, כי אכן החיים עמוסים ויש עוד ילדים והסיבות ברורות. יחד עם זאת, חשוב להבין שלילדים צורך עז בשיתוף וקבלת הכוונה. לא אחת, בשיחות שלי עם ילדים ומתבגרים אני שומע אותם מבטאים את הצורך העז בתחושה ש"יראו אותם", בצורך להרגיש בטוחים לשתף ולספר.
הקושי המרכזי הטמון בתהליך זה הוא האוריינטציה שלנו ההורים, שברוב הבתים שמים דגש על אוריינטציה תפקודית. כלומר, שמים תשומת לב יתרה לביצוע מטלות הילדים, אוכל, שיעורי בית, תפקוד לימודי, חוגים, סידור חדר ארגון הילקוט וכדומה. כשנוצרת התנגדות מצד הילדים, מתחילים מאבקי כוחות ואז אנו מוצאים גם ילדים שיעשו הפוך כדי להבהיר נקודה, שהם בעלי ערך, נוכחות ורצון לקבוע (רצון זה הוא משמעותי וחשוב עבור ההתפתחות שלהם).
כאשר הבית נשאב לתוך מאבק, ושם דגש על תפקוד מערכת היחסים, הקשר והקרבה מקבלים מקום משני. כתוצאה מכך, הילדים מפסידים את היכולת לתפקד בגלל היחסים, בעוד ההורים, מפסידים את היחסים עם הילדים בגלל התפקוד.
קראו עוד:
כך מלמדים ילדים בקליפורניה לדבר מול קהל
שאלות שעוזרות להתמודד עם קושי בלימודים
קיימת חשיבות רבה ליכולת שלנו להוביל את ההתנהלות בבית למקום של איזון, שבו היחסים והקשר נמצאים במקום גבוה יותר, וכך הסבירות שהילד ישתף פעולה תגדל יותר וכן יראה בנו מקור משמעותי לשיתוף והתייחסות.
שתפו אותם בחוויות
אז מה כן ניתן לעשות כדי לעודד תקשורת פתוחה עם הילדים? כיצד ניצור שיח משמעותי מעבר לרשימת משימות תפקודיות? הנה כמה רעיונות:
1. דיאלוג עם שאלות פתוחות: שימו לב לשאול את ילדיכם שאלות פתוחות, כאלו שמזמינות שיח פתוח. שאלה כגון: "איך היה בבית הספר?" מזמינה מראש תשובה קצרה של "כיף" או "לא כיף". לעומת זאת, "ספר לי על משהו נחמד שקרה לך היום", זו בקשה לשיתוף שמביעה התעניינות כנה ומזמינה את הילד לשחזר את היום ולשתף. אפשר ליצר נורמה בשגרה וכל ערב לשתף במשהו טוב מול משהו פחות טוב שקרה במהלך היום.
2. שיתוף: רוצים שיספרו וישתפו? ספרו אתם: עד כמה הילדים שלנו יודעים עלינו? אחד הכלים המשמעותיים ליישום הוא יצירת תקשורת דו צדדית, שבה הילד למד על ההורים, על חייהם והניסיון שלהם. שתפו איך עבר עליכם היום והתייעצו איתם. הדבר יחזק את האמון בינכם ויגביר את האפשרות שלהם לשתף.
תקשורת חד צדדית של "אתה תספר לנו", מעבירה מסר מצומצם שאינו יוצר עניין. ספרו להם על יומכם, מה חשבתם, מה חוויתם. הביאו דילמות שלכם ובקשו את עצתם, הם ישמחו לשמוע שגם לכם יש רגעים טובים או פחות, התמודדויות וקשיים. עודדו אותם על הרעיונות שהעלו, מתוך הבנה שאם אתם מתייעצים איתך, אולי הם ייוועצו בכם? סיכוי לא רע בכלל.
3. עידוד: עידוד הוא מקור משמעותי לקרבה ופתיחות בתקשורת בין הורים וילדים. העידוד הכרחי להתפתחות ומראה שרואים אותו, הוא בעל ערך ומה שיש לו להגיד הוא בעל משמעות.
4. מודולינג: עשו וקדמו פעולות שהמסר שלהן הוא אכפתיות ואמפתיה, "ילדים רואים - ילדים עושים": מודלינג הוא כלי משמעותי להתפתחות של הילדים. שפה נקייה, דרך ארץ, עזרה לזולת, והכול בנוכחותם על מנת שיחוו מודל של זולתנות. הדבר חשוב משום שגם בעתות מצוקה ילדים יכולים לתת כתף ולראות את החבר ולהגיד משהו בעניין. אמפתיה היא ערך משמעותי מאוד בחינוך ילדים.
5. כבוד: הם הילדים שלנו, הדבר היקר לנו, אבל יש שם אישיות עצמאית שחושבת ומרגישה, ולא תמיד באופן שדומה לנו. כבוד לרעיונת שלהם הכרחי ליצירת אמון בתקשורת בינכם.
6. שחררו: לפעמים ניתקל בחוסר רצון/כוח/מוטיבציה בשיתוף מצידם. אל תילחצו. אפשרו להם להרגיש שיש להם מרחב ושהם לא "בחקירה". הרבה פעמים דווקא השחרור גורם לקירבה.
7. זמן איכות: אפשרו לעצמכם זמן פנאי נקי ממסיחים וממסכים. צקו לשם תוכן, התעניינות ושיתוף.
8. שמחת חיים: אחד הדברים החשובים הוא היכולת ליצור בית עם שמחת חיים ובאווירה טובה תומכת. אף סיטואציה תפקודית לא שווה את המחיר שהיחסים ישלמו בגללם. ככל שאנחנו נטפח אווירה משפחתית חמה, תומכת ופתוחה, גדל הסיכוי שלילד תהיה השקפת עולם חיובית, וזו תתמוך בו גם בימים פחות טובים. הכניסו לבית מוזיקה ומשחקים משותפים שיכניסו שמחה ואווירה טובה.
9. מכתב: חוויתם אירוע מורכב עם ילדכם? כתבו לו מכתב (אם הוא בגיל שכבר קורא כמובן) ולמדו אותו על ערוצי תקשורת נוספים בהם ניתן לתקשר. ערוצים בהם אולי יהיה לו קל יותר מאשר בשיחה.
10. רגשות: צרו שיח פתוח על רגשות. ספרו על חוויות שחוויתם כילדים וכיצד התמודדתם. תעלו סיטואציות שיתכן שהם חווים, וצרו שיח סביב הנושא.
חשוב לייצר נורמות שמסייעות לתקשורת המזמינה את הילדים לשתף אותנו. יש כלים משמעותיים שמסייעים בכך, ובעיקר האיזון בין הרצון בתפקוד, לעומת המקום של הקשר והיחסים.
הכותב הוא מנחה הורים , מאמן אישי ומרצה במוסדות חינוך. בוגר מכון אדלר, בעל תואר B.A במדעי הרוח והתמקדות בפסיכולוגיה, ותואר M.A בחינוך.
לפנייה לכתב/ת 
