שתף קטע נבחר

5 הערות על הסכנה שבחדירה הסינית לישראל

התוכנית שבמסגרתה מבססת בייג'ין את התלות בה מצד מדינות רבות לא פוסחת עלינו. אנחנו חשופים לריגול, תקיפות סייבר ואפילו הגבלה מול איראן

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות אנו עדים לרכישת רבות של חברות ותשתיות ישראליות על ידי גורמים סיניים, בכלל זה הקמת נמלים חדשים על ידי חברות סיניות שקיבלו זיכיון ארוך שנים להפעלתם. ולפיכך כל ישראלי וישראלית צריכים לדעת כמה דברים על משמעות המהלכים הללו.

 

 

1. ראשית, ההימצאות בנמל חיפה תאפשר לסינים יצירת הזדמנויות לתקיפת סייבר מודיעינית ("רגל בקרקע") בתשתיות הנמל, דוגמת רשתות חשמל, תקשורת, מתקני מים ועוד, לצורך איסוף טכנולוגי, תעשייתי וצבאי. היא מסכנת את פעילות חיל הים שלנו כמו גם את הצי השישי, שבינתיים הוריד באופן משמעותי את נפח פעילותו בנמל בשל הסיכונים. פעילות זו מצויה בניגוד חריף לרצונה של ארה"ב.

 

קיים חשש שסין עשויה לפנות למדינת ישראל בבקשה/דרישה לניצול הזיכיון ארוך הטווח להפעלת הנמל בחיפה לשם יצירת בסיס לוגיסטי נוסף בים התיכון, שיהווה את התשובה שלה לפעילות הרוסית וארה"ב.

 

2. לסין יש גם אינטרס להחדיר לישראל את תשתיות התקשורת מהדור החמישי של החברות המובילות "חוואווי" (שמכונה בארץ וואווי) ו-ZTE, שעליהן קיים מידע הקושר אותן לפעילות הממסד המודיעיני הסיני ומולן מתנהלת מלחמת חורמה מצד הממשל האמריקני. שימוש בתשתיות אלו יאפשר למעצמה הסינית להתקין בתשתיות הלאומיות שלנו "כפתורים אדומים" ואף לבצע איסוף טכנולוגי.

 

לסין יש תוכנית אסטרטגית רבת שנים ("סין 2050"), הכוללת הכנת תשתית לשליטה על זרימת התקשורת בעולם, ואותה היא מממשת כבר היום באופן חלקי באמצעות בניית תשתיות תקשורת באפריקה וביבשות נוספות, תוך ניתוב התקשורת דרך סין (בניגוד לכל הגיון הנדסי).

 

שימוש בציוד תקשורת ומחשבים מתוצרת חברות סיניות מייצר איומים פוטנציאליים רבים, בעיקר להטמנת "דלת אחורית" שתאפשר גישה מרחוק, שליטה ועוד. שילוב חברות סיניות בתשתיות תקשורת בישראל מהווה איום שעיקרו מתן אפשרות נגישות או פגיעה במערכות אלו, ושימוש בהן כפלטפורמה למבצעי תקיפה מול ישראל.

 

3. צריך לזכור שבסין לא קיימת פעילות שהיא פרטית לחלוטין. לחברות סיניות רבות שותף שאינו סמוי – המשטר - שהוא ריכוזי מאוד, ומתערב באופן אקטיבי בפעילות הגופים המתמודדים על חוזים בינלאומיים. קיים מידע רב המצביע על פעילות תאגידים סיניים מוכרים עבור ומטעם גורמי הממשל.

 

4. סין מחפשת גישה פתוחה למאגרי מידע וידע ברחבי העולם, ורוכשת חומרי גלם וטכנולוגיות. בתמורה היא מוכרת סחורות זולות, מציפה שווקים מקומיים ודוחקת יצרנים אחרים. היא משקיעה משאבים עצומים בהקמה, פיתוח ורכישה של תשתיות אזרחיות במדינות שמהן היא מייבאת טכנולוגיות וחומרי גלם, ובמקביל משתלטת שם על חברות וארגוני תשתית. בנוסף מעניקה סין הלוואות ענק למדינות שבהן מצויים המשאבים, מתוך הבנה כי הללו לא תוכלנה להחזיר את ההלוואות, ולפיכך התשתיות הללו יועברו לידיה.

 

ההשתלטות השיטתית על מקורות הטכנולוגיה, האנרגיה ומרבצי המינרלים מבטיחה את המשך זרימת המשאבים לסין גם בעתיד, תמורת תמלוגים מופחתים למדינות המקור.

 

5. וכאן אנחנו חוזרים לישראל. בעידוד כניסת גורמים סיניים לתשתיות לאומיות עלולה הממשלה לקשור את ידיה בכל הנוגע ליכולותיה לפעול מול איראן, שכן הממשל הסיני מושקע בתעשיית האנרגיה והכלכלה האיראנית, והוא השותף המסחרי הראשי של טהרן. לפיכך, משמעותה של כל תקיפה על איראן עלולה להיות תקיפה על נכס סיני, בזמן שהסינים עצמם משתלטים על תשתיות משמעותיות במדינת ישראל. סין הצהירה שלא תיתן לשום גורם להפריע לזרימת משאבי האנרגיה שהיא רוכשת מהמזרח התיכון.

 

סין מדינה חשובה ולא ניתן להתעלם ממנה. חייבים לעשות עימה עסקים, אולם באופן מושכל ותוך התייחסות למסרים האמריקניים.

 

  • הראל מנשרי הוא ראש תחום הסייבר בפקולטה למדעים HIT - המכון הטכנולוגי חולון. היה ממקימי מערך הסייבר של שב"כ

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים