שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מהגרי העולם נושאים עיניים לישראל
    למאבק המשפחות הפיליפיניות יש משמעות רחבה מעבר לכמה עשרות בני אדם: אם יצליח, הוא ישדר למיליונים שמי שיקים כאן משפחה יוכל גם להישאר

     

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

    אחרי שישקע אבק הבחירות תצטרך ממשלת ישראל ה-35 לגבש את מדיניותה בנושאי הגירה. עד לאחרונה הייתה מדיניות ההגירה של ישראל ברורה והתבססה על חוק השבות, אבל הקיץ האחרון לימד שיש מי שמבקשים לאתגר את התפיסה הזאת ולהקנות מעמד לזרים ששוהים שלא כדין בארץ.

     

     

    הקמפיין לתמיכה בהשארת משפחות של שוהים בלתי חוקיים, שדחף את המשפחות הפיליפיניות לחזית, העלה את המודעות לתופעת הזרים שמגיעים בהיתר אך נשארים בה לאחר שאשרת השהייה שלהם הסתיימה. בניגוד למסתננים שנכנסו לכאן ללא אשרה ושיכולת השבתם לארץ המוצא ממנו הגיעה מוגבלת בשל העדר יחסים דיפלומטים (סודן) או טענות מקלט (בנוגע לאריתריאה), התמקד הקמפיין האחרון בהשארת זרים שאין כל מניעה עקרונית להשיבם לארצם.

     

    מתנגדי ההרחקה ביקשו להציג את המדיניות כאטומה וערלת לב בשל חוסר היכולת להכיל כמות מזערית של מי שנטמעו בחברה הישראלית בהצלחה. כמו בכל פעם שישראל מבקשת לעמוד על מדיניות ההגירה שלה נשלפו דוגמאות והשוואות מההיסטוריה הלאומית שלנו וחסידי אומות עולם בעיני עצמם פצחו בקמפיין להצלת הילדים.

     

    הצגת המדיניות הישראלית כשליחת ילדים אל גורל אכזר, תוך האשמות בגזענות ואפילו נאציזם, הן מגוחכות, שקריות וראויות לגינוי. אין ספק שמדינה יכולה לנהל מדיניות הגירה ולקבוע מי יבוא בתחומה. בניגוד להרחקת המסתננים מאפריקה, גם אין מי שטוען ברצינות שיש לנהוג בהם כפליטים או שהשבתם לפיליפינים מסוכנת.

     

    אך השאלה אינה משפטית ומדובר בקביעת מדיניות. האם אין זה ראוי שמדינת ישראל תנהג בחמלה כלפי מי שרוצים להשתקע בה? מדוע לא להעניק מעמד למספר מזערי של ילדים והוריהם? בכדי להשיב על השאלות הללו חשוב לקיים דיון על סמך ההקשר הרחב.

     

    הקמפיין הנוכחי החל לאחר שמדינת ישראל ביקשה להרחיק כמה עשרות משפחות בודדות, אך תופעת הזרים שנמצאים כאן ללא היתר איננה שולית. על פי הנתונים הרשמיים שפרסמה לאחרונה רשות האוכלוסין וההגירה שוהים בישראל קרוב ל-17 אלף עובדים זרים שאשרתם כבר לא בתוקף, וקרוב ל-67 אלף תיירים שנותרו בארץ לאחר שאשרת השהייה שלהם הסתיימה.

     

    אף שמדובר במספר לא מבוטל, הבעיה האמיתית איננה במי שכבר כאן אלא במסר המהדהד שיועבר אם מדינת ישראל תחליט לתת לחוטא לצאת נשכר. במהירות האור והוואטסאפ תגיע ההכרעה שתעניק מעמד לכל מי שהצליח להקים פה משפחה לכל קצוות תבל.

     

    אנו חיים בתקופה של הגירה כלכלית נרחבת ומיליוני בני אדם ברחבי העולם מחפשים להגר למדינות מפותחות שבהן יוכלו לשפר את איכות חייהם. יצירת מסלול הגירה באמצעות שהייה שלא כדין וגידול ילדים כאן תהפוך את מדינת ישראל ליעד הגירה מפתה ואבן שואבת למיליוני בני אדם שירצו לזכות בה למעמד.

     

    לישראל יש מדיניות הגירה ברורה. היא ביתו הלאומי של העם היהודי וכל יהודי זכאי לקנות פה מעמד מכוח חוק השבות. מבחינה גיאוגרפית, כלכלית ודמוגרפית, היא לא זקוקה להגירה של לא-יהודים והיא לא מעודדת כזאת.

     

    הקשבה לטענות של מתנגדי ההרחקה מלמדת כי לפחות אצל חלקם, המטרה האמיתית היא אתגור ההגדרה הלאומית של ישראל כבית הלאומי היהודי, וזוהי חזית נוספת במאבק על דמותה. לאחר שערפל הבחירות יתפוגג הממשלה הבאה תהיה חייבת לגבש את מדיניותה בתחום ההגירה - מיליוני עיניים ברחבי העולם נשואות אל ההחלטה וכדאי מאוד שנאכזב אותם.

     

    • עו"ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים