שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "לא או"ם שמום": הישראלים שבחזית הבינלאומית
    103 ישראלים ממלאים תפקידים שונים באו"ם, חלקם בכירים מאוד. על הביטוי "או"ם שמום": "צריך להיות יותר פתוחים לפני שמבקרים". עבודה עם אזרחי מדינות עוינות? "מעולם לא הייתה בעיה". וגם - הבכיר במועצת הביטחון מספר על המלחמה בטרור: "שואב השראה מהארץ"

    בפיהם של ישראלים רבים המשוכנעים כי ארגון האומות המאוחדות מוטה נגד ישראל שגור הביטוי "או"ם שמום". 103 עובדים ישראלים באו"ם, חלקם אף מאיישים תפקידים בכירים במטה הארגון, חושבים שהדבר נובע מבורות. אילו הישראלים רק היו יודעים מה באמת עושה האו"ם, טוענים העובדים, הם לא היו חושבים כך.

     

    בעבר עבדו מעט מאוד ישראלים באו"ם, אולם מאז 2014 נרשמה מגמת גידול במספר הישראלים המועסקים בארגון. נכון להיום מועסקים באו"ם 103 בעלי דרכון ישראלי, כאשר 66 מהם גברים והשאר נשים. 29 מהעובדים מאיישים תפקידים בכירים במטה הארגון בניו יורק, בין היתר במשרד מזכ"ל האו"ם ובמועצת הביטחון.

    עבודה של ישראלים באו
    "הייתי שמחה לראות עוד ישראלים באו"ם". נטיף (משמאל)

    ישראלים אחרים מועסקים במשרדי האו"ם בירושלים, במטה מרכזי נוסף בז'נבה, בשלוחות באמריקה הלטינית ובנציגויות נוספות. בהתחשב בכך שהאו"ם מעסיק ברחבי העולם כ-300 אלף עובדים הנתח הישראלי נחשב קטן מאוד, אך המספר צפוי עוד לעלות. על פי המכסה המדינתית, ישראל זכאית ל-120 עובדים ישראלים.

     

    עופרה נטיף, שעובדת כמשפטנית בארגון, סיפרה כי תמיד חלמה לעבוד בו. "אני אוהבת תרבויות שונות ומדינות שונות. עבדתי במשרד החוץ, וכשאתה מייצג את ישראל אתה מתעניין איך זה נראה מבחוץ", אמרה. בתפקידה הראשון התמחתה כמשפטנית בטריבונל המיוחד שהקים האו"ם כדי להעמיד לדין את פושע המלחמה הסרבי סלובודן מילושביץ', ואף שהתה בבית הדין בהאג שבו התאבד.

     

    "עבדתי בתביעה וזה היה מאוד מעניין", סיפרה נטיף. "לאחר מכן עשיתי תואר שני בזכויות אדם וחזרתי לעבוד כעוזרת לשופטים בטריבונל לפשעי מלחמה ברואנדה, שישב בטנזניה. הנושא מעניין אבל כבד וקשה, והוא העלה בי שאלות לגבי משפחתי. שאלתי את דודתי שהיא ניצולת שואה מה קרה במלחמה ואיך זה התחיל". נטיף ממליצה לישראלים לנסות ולהגיע לעבודה באו"ם: "הייתי שמחה לראות כאן עוד ישראלים. אני חושבת שיש להם רעיונות טובים והרבה מה להציע".

     

    ישראלי במרכז מערכת העצבים של מועצת הביטחון

    דוד זכריה, מנהל מקצועי בגוף שמטפל בהחלטות מועצת הביטחון בנושא טרור, הוא הישראלי שהגיע לאחת המשרות הבכירות ביותר באו"ם. הוא הגיע לאו"ם לפני 13 שנה לתפקיד של יועץ משפטי בזרוע המבצעת למאבק בטרור של מועצת הביטחון, שהיא למעשה הגוף האופרטיבי של מועצת הביטחון בכל הקשור למאבק בטרור. "הייתי אז ונותרתי עד היום הישראלי היחיד שעובד כמומחה של מועצת הביטחון", סיפר זכריה.

     

    לאחר כחמש שנים שבהן שימש עורך דין, התמודד זכריה על תפקיד מנהל המחלקה המשפטית של הזרוע המבצעת, ולבסוף הוא גם זכה בו. המינוי היה כל כך נדיר שעיתון ה"וושינגטון פוסט" הקדיש לכך מאמר חדשות במהדורה המודפסת שלו. לפני כשנתיים קודם זכריה לתפקיד דירקטור בזרוע המבצעת ומנהל גוף המחקר וההערכה של הזרוע - אחד התפקידים המרכזיים והרגישים ביותר במערכת העצבים של מועצת הביטחון.

    העצרת הכללית של האו
    זימן את זכריה לפגישה בארבע עיניים. מזכ"ל האו"ם גוטרש(צילום: רויטרס)

    המינוי האחרון היה רגיש ונדיר פי כמה אף יותר מקודמו, אך משיקולים של רגישות בינלאומית הקידום נשמר בפרופיל תקשורתי נמוך. בשעתו לאחר המינוי, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש זימן את זכריה למשרדו לפגישה ארוכה בארבע עיניים.

     

    תפקיד גוף המחקר של הזרוע שבראשו זכריה עומד הוא לזהות מגמות באיום הטרור הגלובלי, לנתח אותן, להציע דרכי תגובה, להציג אותן לוועדת הטרור של מועצת הביטחון ולסייע לה בגיבוש מדיניות גלובלית למאבק בטרור.

     

    לשם כך, עובדים תחתיו עשרות מומחי טרור בינלאומיים, שנמצאים בדיאלוג שוטף עם המדינות ועם גורמי מניעת הטרור שלהן, כמו גם עם ארגונים בינלאומיים כמו נאט"ו והאינטרפול. במקביל, עוד 120 מכוני מחקר בינלאומיים בתחום הטרור משתפים עם הגוף שבראשו עומד זכריה, בהם גם המרכז הבינתחומי בהרצליה.

    עבודה של ישראלים באו
    "קולגות ממדינות שאין להן קשרים עם ישראל חשים את איום הטרור". זכריה

    "את כל המידע הזה אנחנו מנתחים לדוחות חסויים המוגשים לוועדת הטרור. הדיונים בוועדה הם סודיים, ולכן אי אפשר לפרט מה נאמר בהם, אך אומר רק שבקרב כל המדינות החברות במועצה יש הערכה אדירה למומחיות שלנו, ובמקרים רבים מתגבשות על בסיס המלצותינו החלטות של המועצה, שכזכור מחייבות את כלל המדינות", הסביר זכריה.

     

    לדברי זכריה, תרומתו כישראלי לארגון מתבטאת באיום שעמו מתמודדת ישראל לאורך שנים. "בהרבה משאלות המדיניות שאיתן אנחנו מתמודדים אני שואב השראה מהניסיון שרכשתי בארץ - אם במסגרת עבודת הדוקטורט שלי בנושא או בעבודתי בפרקליטות. אחד הדברים המעניינים בעבודה הזו הוא שהיא מאפשרת לראות כמה איום הטרור הוא באמת גלובלי".

     

    הוא הוסיף: "אני נמצא בקשרי עבודה שוטפים ויום יומיים, לעיתים גם עם קולגות ממדינות שלישראל אין קשרים איתן ורואה כמה הם חשים שאיום הטרור משפיע עליהם, על משפחותיהם ועל המדינות שמהן הם באו".

     

    זכריה העביר ביקורת מרומזת על אלו שדוגלים בביטוי "או"ם שמום": "אני יכול לדבר בביטחון רב על התחום שעליו אני אמון, ואני לא מכיר בו גורם מקצועי רציני אחד שחושב שניתן היה להתמודד עם הטרור ללא עבודתה האינטנסיבית של מועצת הביטחון. גם משטר הסנקציות הבינלאומי הוא תוצר של החלטותיה".

    דני דנון  ()
    "גאווה לראות ישראלים בחזית העשייה של האו"ם". השגריר דנון

    הוא הוסיף כי "המאבק במימון בטרור מתבצע באמצעות החלטות מועצת הביטחון, ולא יכול היה להגיע להישגים ללא מועצת הביטחון. בסופו של יום, כל אתגר חדש בתחום – במוקדם או במאוחר מגיע לדיון והחלטה במועצה".

     

    זכריה שב וחזר על ההמלצה לישראלים להגיש מועמדות לתפקידים באו"ם, וציין כי "זה תהליך ארוך ומורכב, אך בסופו מחכה עבודה מלאת אתגרים ועניין".

     

    שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, הצטרף לדברים ואמר כי "זוהי גאווה עצומה לראות ישראלים בחזית העשייה של האו"ם הממלאים תפקידים חשובים ומשפיעים. אנו נמשיך לפעול למען הגדלת נוכחותם בשורות הארגון ולוודא כי לא ייתקלו בתקרת זכוכית לאחר קבלתם, כפי שלעיתים קורה. האו"ם הוא מקום עבודה ייחודי שאין דומה לו בעולם ואנו מעודדים ישראלים נוספים להגיש מועמדות למשרות השונות ולייצג אותנו מתוך הארגון".

     

     

    גורם בכיר בארגון החמיא למשלחת הישראלית ולעמוד בראשה על המאמצים שהם עושים על מנת לגרום לישראלים באו"ם להרגיש כי הוא ביתם. החל מדרישה לאוכל כשר באו"ם, העברת החלטה בעצרת הכללית המכירה ביום כיפור כיום חופש, מה שלא היה קיים עד היום וגם הגדלה הדרגתית של מספר הישראלים שמועסקים באו"ם.

     

    תנאים מצוינים לעובדים

    מעבר לכבוד והיוקרה שלהם זוכים עובדי האו"ם, העבודה בארגון גם מקנה תנאים מצוינים. שכר העובדים במטה הארגון בניו יורק משתנה בהתאם לדרגת העובד. עובד מתחיל משתכר כ-10 אלף דולר בחודש, ועם הוותק ודרגת התפקידים עולה השכר באלפי דולרים. במשרות הבכירות יכול השכר להגיע לכ-21 אלף דולר בחודש.

     

    מלבד השכר החודשי, זוכים עובדי האו"ם לתוספות שכר כמו סיוע בשכר דירה, בתי ספר וגני ילדים לילדים, השתתפות בשכר לימוד לתארים מתקדמים, ביטוח בריאות מתקדם, פנסיה ועוד. לעובדים בשירות האו"ם אמנם אין קביעות, אך השמיים הם הגבול באשר לאפשרויות הקידום שלהם – שלוחות הארגון הפרוסות בכל רחבי העולם.

     

    ירון לובטצקי הגיע לעבוד באו"ם לפני 12 שנים מפרקליטות המדינה, ועבר בארגון בין חמישה תפקידים. כיום, הוא עובד בניהול תקציבים בלשכתו של המזכ"ל, אנטוניו גוטרש. לובטצקי ציין כי האו"ם מעודד החלפת תפקידים, וסיפר על היחסים עם אזרחי המדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

    עבודה של ישראלים באו
    שימש השומר הצמוד של המזכ"ל. מידד אשכנזי עם ריבלין והמזכ"ל לשעבר באן קי-מון

    "כולם יודעים שאני ישראלי, אבל צריך להבין שזה ארגון ניטרלי ואין בעיות בין נציגי מדינות. יוצא לי לעבוד עם אזרחי מדינות עוינות ואני יכול לומר שיחסי העבודה מצוינים. מעולם לא הייתה בעיה עם אדם באו"ם בגלל מוצאו", סיפר לובטצקי. "אני בהחלט שמח שאם המוניטין שלי טוב אז מדינת ישראל משתכרת מזה באו"ם".

     

    לובטצקי ציין כי בעיניו, אנשים לא מודעים למגוון הגדול של המשרות המוצעות באו"ם – החל מעורכי דין ורואי חשבון ועד מהנדסים, ארכיטקטים ואנשי ביטחון.

     

    נכון להיום מועסקים במטה האו"ם בניו יורק כמה אנשי אבטחה ישראלים. אחד מהם הוא מידד אשכנזי, במקור מזכרון יעקב, ששירת בצה"ל במפקדת תיאום וקישור שם יצר קשרים עם אנשי האו"ם. אשכנזי עובד כבר 11 שנים כמאבטח באו"ם, ובחלק מהן שימש השומר הצמוד של מזכ"ל האו"ם הקודם, באן קי-מון.

     

    עבודה של ישראלים באו
    "מנהל המחלקה שלי פלסטיני, אין שום בעיה". יונתן משעל
     

    יונתן משעל, שעובד פחות משנה כמדריך קבוצות במטה האו"ם, סיפר על החוויות ועל הפגישות עם אזרחי המדינות העוינות יותר לישראל: "פעם הדרכתי קבוצה מצפון קוריאה, מקטאר ומאיחוד האמירויות והם היו מאוד מבסוטים שאני ישראל. לפעמים יש כאלה ששומעים שאני ישראלי וישר מתחילים להאשים אותי במה שקורה במזרח התיכון".

     

    משעל ציין כי גם הישראלים שפוגשים אותו מעבירים ביקורת. "הם אומרים לי: 'איך אתה יכול לעבוד בארגון שמקבל החלטות נגד ישראל?', אז אני משיב להם שהוא מקבל החלטות גם לטובת ישראל. תמיד יש איזה חכם שזורק את הביטוי 'או"ם שמום'".

     

    לדברי משעל, "הכי יפה זה לראות את ההתלהבות של ילדים מביקור באו"ם. הם חושבים לפעמים שזה כמו ליגת הצדק. הדרכתי ילד מניגריה שהיה לוחם במיליציה חמושה וגם אנשים מלבנון שמאוד שמחו לשמוע שאני מישראל. מנהל המחלקה שלי הוא פלסטיני ואין שום בעיה בינינו, ואחד המדריכים אצלנו הוא מצרי ואנחנו תמיד מתווכחים בצחוק מי ניצח במלחמת אוקטובר".

     

    "צריך להיות יותר פתוחים לפני שמבקרים"

    המשפטנית עופרה נטיף סיפרה כי בעיניה יש שינוי לטובה בדימוי של האו"ם בקרב הישראלים: "ליותר ויותר ישראלים יש ידע על העבודה הטובה שהאו"ם עושה. אם הגוף הזה לא היה קיים, איך היו מתקבלות החלטות? המסר שלי לישראלים הוא - תהיו יותר פתוחים, ולפני שאתם מבקרים תלמדו קצת מה עושה האו"ם".

     

    גם ורדה קהלני, עובדת מחשבים בארגון, ציינה כי היא תמיד מאוכזבת מכך שלאו"ם יש דימוי שלילי בישראל. לדבריה, אם תהיה מודעות - הדימוי הזה ישתפר ויותר ישראלים יגישו מועמדות לעבודה בארגון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים