שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "באתי מהאקסטרים. כשיוצאים מת"א מתחילים לראות את הקשיים"
    מרב בהט, המשנה למנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל, נחושה למוסס את החסמים המונעים מאוכלוסיות שוליים להשתלב בתעשיית ההייטק. בהיותה אישה מזרחית, שגדלה בבאר-שבע והתחנכה במסגרות דתיות, היא יודעת דבר או שניים על שוליים

    איך שלא מסתכלים על זה, הסטטיסטיקה תקועה: למרות ההתעוררות שחלה בעשור האחרון בכל הנוגע לשילוב נשים בתעשיית ההייטק הישראלית - עדיין מדובר באוכלוסיה שסובלת מתת-ייצוג משמעותי, ולא מצליחה לפרוץ את תקרת 30 האחוזים. גם באקדמיה המצב לא מזהיר: לפי נתונים של הלמ"ס לשנת 2018, הפערים בולטים במיוחד במקצועות ההנדסה, המדעים הפיזיקליים ואיך לא - מדעי המחשב. ברקע, אפשר למצוא שורה של פרויקטים, יוזמות חברתיות, ארגונים, מיטאפים וסדנאות, אבל זינוק משמעותי במספרים עדיין לא קורה.

     

    תוכנית סייבר גירלז במיקרוסופט (צילום: יח
    מרב בהט(צילום: יח"צ)

     

    "להסתכל רק על מספרים זו השטחה של הבעיה", אומרת מרב בהט, המשנה למנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. "הדרך לפתרון היא לבחון את החסמים לצמיחה, לפי רמות העסקה. להבין בדיוק איפה הבעיות, לעשות קבוצות מיקוד, לראות מה משתבש בדרך במעלה הפירמידה. כי גם בהנחה שאנחנו מצליחים לגייס את כל הסטודנטיות שסיימו, הפול הולך ומצטמצם בדרך. כי חתונה, ואז ילד ראשון, ובסופו של דבר הקושי הוא כזה שאת מוצאת את עצמך בקבוצת פיתוח שבה כולם גברים, ובאיזשהו שלב את אומרת לעצמך 'מה אני צריכה את השיט הזה? הם לא מבינים את הבעיות שלי. למה אני צריכה להתחמק כשאני יוצאת מוקדם כדי להגיע לילדים?'. אם סביבת העבודה היא כזו שדוחה נשים, אז זה לא משנה אם קיבלתי אותן לעבודה והכנסתי אותן לסטטיסטיקה שלי, זה לא יחזיק לטווח ארוך".

     

    בהט הצטרפה למרכז הפיתוח של מיקרוסופט לפני שלוש שנים כמובילת האסטרטגיה המוצרית-עסקית של תחום אבטחת הענן, ומונתה לתפקיד המשנה למנכ"ל בשנה שעברה. ברזומה שלה תפקידים ניהוליים בכירים בחברות כמו פלאש נטוורקס, סכמה וקומברס, יש לה תואר ראשון מהטכניון, תואר שני מאוניברסיטת בן-גוריון, ורגע לפני שהצטרפה למיקרוסופט, סיימה תוכנית שנתית במנהיגות ומנהל עסקים באוניברסיטת הארוורד.

     

    תוכנית סייבר גירלז במיקרוסופט (צילום: יח
    "אצל בנים רואים את הביטחון העצמי המופרז"(צילום: יח"צ)

     

    ההישגים המרשימים מסתירים דרך בלתי סלולה. בהט, אישה ממוצא מזרחי, גדלה בבאר-שבע בבית דתי, למדה בתיכון דתי לבנות בלבד, כמעט ויתרה על השירות הצבאי מטעמי דת, אבל התחרטה בשנייה האחרונה - וגם אז עוד לא שמעה על 8200. "באתי קצת מהאקסטרים", היא מספרת, "בתקופה שלי, מדעי המחשב זה משהו שאי-אפשר היה בכלל לחשוב עליו. בתיכון שלי לא היו לימודי פיזיקה. מתמטיקה חמש יחידות לימדתי את עצמי לבד. ומי מבאר-שבע בכלל הלך ל-8200? זו תפיסה חברתית שאת גדלה איתה, פשוט כי את לא מכירה אף אחד שעושה את זה. תמיד נמשכתי למקצועות האלה, ולא הבנתי איך האחים שלי כן לומדים אותם ואני לא. זה מאוד צורם, להרגיש שלהם יש את כל האפשרויות ולי אין. בכל מקרה, החלטתי שאני אגיע לזה לבד, שאני הולכת לטכניון".

     

    תוכנית סייבר גירלז במיקרוסופט (צילום: יח
    סייבר גירלז. האקתון עם מאה תלמידות(צילום: יח"צ)

     

    מאיפה התעוזה?

    "לא יודעת. אני יצרתי לעצמי 'רול מודל'. אני ואח שלי התחלנו ללמוד באותה שנה, הוא התקבל להנדסת חשמל באוניברסיטת בן-גוריון, אז אמרתי 'אוקיי, גם אני אלך, אבל לטכניון כי זה יותר נחשב'. ושתביני, לא שמעתי על הטכניון בכלל עד שהגעתי לצבא. והגעתי לשם, והיה לי השוק הזה שאולי קיבלו אותי בטעות".

     

    מקרה קלאסי של תסמונת המתחזה.

    "היה לי את זה, כן, בשלב הזה בטכניון. פתאום הגעתי וראיתי שחסר לי מלא ידע בסיסי, כי למדתי לבד, וכולם כאלה טובים, אז כן חשבתי שאולי קיבלו אותי בטעות. עד שהתחילו המבחנים וראיתי שאני ממש סבבה. זה פוגש אותי גם במקום הזה שאני לא הייתי ב-8200, וכל האנשים שאני עובדת איתם מגיעים משם, מתלפיות, זה משהו בעומק של בסיס הידע, ששייך רק מי שעסק בו מגיל 18. אף פעם לא הייתה לי החוויה הזו שאני פחות טובה מהבנים, להיפך, חשבתי שאני יותר טובה. רק לא הבנתי למה לא משקיעים בנו כמו שמשקיעים בהם. זו היתה הנקודה שהשפיעה עלי גם לשנות את זה, קודם כל להראות לעצמי שאפשר, ואז גם לנסות להשפיע על אחרות".

     

    מיקרוסופט מושקעת ביוזמות חברתיות כמו שרק חברה בסדר הגודל שלה יכולה להיות.

    "המעורבות שלנו בקמפיינים חברתיים מגיעה הרבה פעמים מהעובדים עצמם", אומרת בהט. "הם מתנדבים מאוד גדולים, גם בתרומות כספים אבל בעיקר בזמן, וברצון ליצור תוכניות חדשות ולהיות מעורבים. לאט לאט הפוקוס שלנו כוון לחינוך טכנולוגי לבנות. הרצון הזה הגיע גם ממהנדסות שלנו, שרצו לעזור לשנות את המצב ולהוביל בנות לקבל את ההחלטה שקריירה בהייטק היא טובה ונכונה, שהן יכולות להצליח ולפתח דברים שישנו את העולם לטובה. אז החלטנו להתמקד בבנות, בפריפריה - איפה שאפשר באמת לשנות את התמונה".

     

    תוכנית סייבר גירלז במיקרוסופט (צילום: יח
    תוכנית סייבר גירלז(צילום: יח"צ)

     

    במהלך חג הסוכות ייערך אירוע השיא של אחת היוזמות המשותפות למיקרוסופט ולמרכז לחינוך סייבר, מייסודה של קרן רש"י - קהילת "סייבר גירלז", בו יתגודדו 100 תלמידות תיכון ללילה שלם של האקתון. בשנה שעברה השתתפו בפרויקט 4,000 נערות, והשנה הוא צפוי לכלול 55 בתי ספר ברחבי הארץ. הפרויקט הוא מעין קהילה פתוחה שכוללת מפגשים שבועיים שמספקים לנערות טעימה מהתחום, מפגשים עם סטודנטיות למדעי המחשב, התנסות בפיתוח אפליקציות ואפילו הכנה לבגרות.


    "בנים ינסו, מקסימום לא יקרה כלום"

    "הפעילות ב'סייבר גירלז' גרמה לי לשנות את מגמת הלימודים שלי", מספרת אור כץ (15.5) מהרצליה. "יום לפני תחילת הלימודים החלפתי את לימודי תיאטרון וכלכלה בלימודי פיזיקה ומחשבים, וכך גם שש בנות נוספות שהשתתפו". וזה רק פרויקט אחד. מיקרוסופט משתפת פעולה עם ארגונים כמו Queen B ובאות, שותפה בפורום הייטקיסטיות בצפון, ומקיימת סדנאות, מנטורשיפ ומיטאפים ייעודיים לנשים.

     

    אבל האג'נדה לא נשארת בין כותלי המשרד. "יש לי בת 16 בבית, ואני מאוד דחפתי אותה ללמוד מדעי המחשב", מספרת בהט. "וגם את החברות שלה, ובעיקר את ההורים שלהן. ומצד שני אני רואה את האחים שלה, שהם יותר קטנים ממנה, יושבים ולומדים פייתון. איכשהו זה בא להם יותר בקלות. הגישה בכלל לטכנולוגיה היא האם אני מפרקת דברים, ונוגעת ובודקת, או האם אני מפחדת לגעת שלא יתקלקל. ואצל בנים רואים את הביטחון העצמי המופרז. אז הם ינסו, מקסימום לא יקרה כלום".

     

    לפי בהט, שילוב נשים ואוכלוסיות שוליים בהייטק הוא הרבה מעבר ליתרון עסקי, הוא משימה לאומית. "אם אנחנו כנשים רוצות להתקדם, אז אנחנו צריכות לחדד את הדרישות שלנו מבני הזוג, כאמהות - לשים לב לאיך אנחנו מחנכות את הילדים שלנו, לשים לב לפערים שאנחנו מייצרות אצלם כי יש לנו אחריות כלפי הדור הבא. אבל אני אופטימית, כי אני עוסקת בזה ואני רואה שזה אפשרי. החסמים הם מפה ועד הודעה חדשה, החוכמה היא להיות מודעים אליהם, גם גברים. עזבי, אנחנו מדברות על שילוב נשים בהייטק, אבל יש נשים שברגע זה יושבות במקלטים, יש נשים שלילדים שלהן אין סיכוי להגיע לשום מקום. זה כואב בלב. בשנייה שיוצאים קצת מתל-אביב מתחילים לראות את כל הקשיים. כשאת רואה אנשים שאין להם סיכוי לצמצום פערים, אז הרצון להיות חלק מהחברה הישראלית ולהשפיע עליה נהיה בוער".

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים