שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פורד נגד פרארי - סרט שהוא פוטו פיניש
    הספורט המוטורי ותעשיית הרכב היו נראים אחרת לגמרי אם ב-1963 הנרי פורד ה-2 היה מצליח לרכוש מאנצו פרארי את החברה שייסד. אבל העסקה התפוצצה ופורד החליט לנקום בפרארי בלה מאן. עכשיו הוליווד נזכרה לעשות מזה סרט

    אחד מתסריטי המציאות האלטרנטיבית המסקרנים בהיסטוריה של תעשיית הרכב הוא האפשרות שפורד הייתה רוכשת את פרארי. הענקית האמריקאית מדטרויט שמשתלטת על יצרנית האקזוטיקה הקטנה ממרנלו שבאיטליה, נראה כחיבור שספק אם היה שומר על הרוח של פרארי. וכפי שתשפוט ההיסטוריה, עסקאות שכן התממשו, כמו רכישת אסטון מרטין ויגואר בידי פורד, לא ממש הוכיחו את עצמן. אבל ב-1963 זה כמעט קרה.

     

    פורד נגד פרארי ()
    פורד נגד פרארי - מאט דיימון מככב

     

    הנרי פורד ה־2, נכדו של מייסד החברה, ששימש כיו"ר והמנכ"ל שלה, רצה לחזק את היכולות של פורד בספורט המוטורי. אנצו פרארי ביקש להבטיח את עתיד החברה הקטנה שלו. ייצור מכוניות הכביש שנמכרו לציבור נראה לו תמיד כמשימה הכרחית כדי לקיים את קבוצת המירוצים שלו, הסקודריה פרארי, שעניינה אותו הרבה יותר.

     

    הצעה שאפשר לסרב לה

    ב-1963 פנה הנרי פורד השני והצעיר בהרבה, רק בן 46 אז, לפרארי, שהיה כבר בן 61, בהצעה לרכוש ממנו את החברה. השיחות התנהלו בכיוון חיובי עד שפרארי התבקש לוותר על השתתפות במירוץ האינדי 500 באותה שנה, כדי להוריד מתחרה חזקה של מכוניות פורד כאקט של רצון טוב במסגרת המו"מ. כיום פרארי מתרכזת באליפות הפורמולה 1, אך בזמנו היה מקובל שהיצרנים, לפעמים עם אותם נהגים, מתמודדים גם במירוצים אחרים. באותו רגע הבין פרארי את משמעות העברת השליטה לפורד, ואת אובדן שליטתו בקבוצה. המו"מ התפוצץ.

     

    פורד זעם וחיפש לנקום. פרארי התחרתה באותן שנים גם במירוץ 24 השעות היוקרתי של לה מאן בצרפת, מירוץ סיבולת שמתקיים מאז 1923, מאתגר את המכוניות, הנהגים והמהנדסים בדרך לשמפניה או לכתמי השמן. בניית מכונית שתתחרה שם באיטלקים נראתה לפורד משימה אפשרית, למרות שפרארי זכתה בלה מאן ברציפות מאז 1960.

     

    פורד נגד פרארי ()
    פורד נגד פורד - בגשם

     

    זה הרקע לסרט "פורד נגד פרארי", שיעלה על המסכים בארץ ב-14 לנובמבר ולפני כן יפתח את פסטיבל חיפה, שבו מגלם מאט דיימון את קרול שלבי ששכרה פורד לבניית המכונית שתנצח את פרארי, וכריסטיאן בייל את קן מיילס, אחד מנהגיה שיהפוך לגיבור הטראגי שלה. קייסי לטס מגלם את הנרי פורד ה-2 ורימו ג'ירונה את פרארי.

     

    האמת היא שעוד לפני ששכרה את שלבי, ניסתה פורד לבנות מכונית מירוץ חדשה על בסיס שלדה מסדנת המירוצים הבריטית לולה, בגלל שזו כבר השתמשה במירוצים

    במנוע פורד V8. זה לא עבד. ה-GT40, כפי שנקראה המכונית החדשה - על שם גובהה, "40 (מטר ושני ס"מ) - קיבלה בתחילה מנוע 4.2 ליטר V8 שצמח בהמשך ל-4.7 ליטר. באפריל 1964 הוצגה המכונית החדשה בפני התקשורת. במירוץ 1,000 הק"מ של נורבורגרינג, גרמניה, הצליחו פיל היל וברוס מקלארן (בנג'מין ריגבי בסרט) לזנק מהמקום השני אך לא סיימו את המירוץ בגלל בעיה במתלים. למירוץ לה מאן של אותה שנה התייצבו שלוש מכוניות, וכולן פרשו בגלל בעיות טכניות. פרארי רשמה ניצחון רביעי ברציפות.

     

    פורד נגד פרארי ()
    פורד נגד פרארי

     

    אז הוטלה המשימה על שלבי, נהג מירוצים מצליח בדימוס, ובאותו זמן בעל בית ספר לנהיגת מירוצים וסדנת שיפורי רכב, ובאותה שנה ניצחו מיילס ולויד רובי בדיטונה 2000 עם ה־GT40. אבל בלה מאן שוב ניצחה פרארי, אחרי ששלוש הפורדים שוב פרשו.

     

    פורד התחילה למכור בינתיים גירסת כביש של המכונית, עם מנוע V8 בהספק 335 כ"ס, אבל מכונית המירוץ תוכננה מחדש מתחת לעיצוב זהה ועברה למנוע 7.0 ליטר ששימש את פורד בנסקאר. השלדה הוקשחה, המתלים שודרגו וגיר חמשת ההילוכים הוחלף באחד עם ארבעה, אבל חזק ואמין יותר. שלבי הודח מניהול הפרויקט בידי פורד חסר הסבלנות, אבל קבוצתו המשיכה לשמש כקבוצת המירוצים הרשמית של המפעל.

     

    ניצחון אמריקאי

    ללה מאן של 1966 הביאה פורד 15 מכוניות GT40. שמונה נרשמו למירוץ בשלוש קבוצות נפרדות. פרארי הציבה מולן את ה-P3 330, שמנוע ה-V12 שלה זכה לראשונה להזרקת דלק, אבל פורד תפסה את ארבעת המקומות הראשונים בזינוק ו-8 מתוך 12 הראשונים. פורד עצמו הגיע לצרפת כדי להשגיח, ואף התכבד בהזנקת המירוץ.

     

    פורד נגד פרארי ()
    פורד נגד פרארי - תמונת ניצחון

     

    הפורדים הובילו בשעות הראשונות, אבל בלילה החל לרדת גשם. הם נאלצו להאט אבל גם הפרארים, שמנועיהם התחממו. 12 שעות לתוך המירוץ תפסה פורד את ששת המקומות הראשונים, אך הכל היה פתוח. אטם ראש המנוע של ה־GT40 מספר 3 של דן גורני כשל, אחרי שנאבק לעמוד בקצב של מכונית מספר אחת שבה נהג קן מיילס.

     

    בצהרים, לקראת הסיום, הורו מנהלי פורד למיילס להאט, כדי שכריס אמון וברוס מקלארן - האיש שיקים בהמשך קבוצת מירוצים על שמו שממנה תתפתח גם יצרנית מכוניות העל המוכרת - יתקרבו אליו והחברה תקבל תמונת ניצחון של שלוש GT40 חוצות יחד את קו הסיום. מיילס לא התלהב מהרעיון, ובדיעבד התברר שצדק: בגלל סדר המכוניות בזינוק החליטו השופטים שדווקא ה-GT40 של מקלארן ואמון ניצחה, כי עברה כמה מטרים יותר, ובלה מאן מנצח מי שעבר את המרחק הרב ביותר במירוץ, לא מי שחצה ראשון את קו הסיום.

     

    כך או כך, היעד הושג. פרארי הובסה, ולא תנצח עוד בלה מאן, שיעבור לשליטת פורשה. פורד תנצח במירוץ גם בשלוש השנים הבאות. מיילס ייהרג שנה אחר כך בעת נהיגת ניסוי במהירות גבוהה ב־GT40 משופרת. ארבע שנים לאחר מכן ימכור פרארי את החברה לפיאט, שתעניק לו חופש ניהולי כמעט מוחלט עד למותו ב־1988, שנה אחרי מותו של הנרי פורד ה־2.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים