שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מבוקש: מי העלים את הרי"ש המתגלגלת מהשפה העברית?
    היא הייתה שם בכל שיר, בכל מהדורת חדשות בטלוויזיה או ברדיו - הרי"ש המתגלגלת נודעה כחלק בלתי נפרד מההגייה העברית. אז מי היה הראשון שהכריז עליה מלחמה? ומה קרה לקריירה של אריק איינשטיין כשניסה להיפטר ממנה? מסע בעקבות אות אחת חמקמקה

    "בַּרְבּוּר בִּרְבֵּר בְּרֵישׁ גַּלֵּי דְּבָרִים בְּרוּרִים רָמִים. נָמֵר חֲבַרְבּוּרוֹת אָרַב, רָעֵב לְבַרְבּוּרִים...". אין ספק, זהו טקסט קשה לשמיעה. למעשה מדובר ממש בהפקרות, כשדן כנר מקריא את המילים הללו ברי"ש גרונית רגילה מחוספסת. כמו צליל ציפורן על לוח גיר, האוזן מתעוותת כשכנר, המזוהה כל כך עם הרי"ש המתגלגלת הנושנה, זונח אותה לטובת רי"ש עכשווית מצויה. "זה נורא. פשוט נורא", הוא מזדעק למשמע קולו. אין ספק, הלכנו צעד אחד רחוק מדי עם משימת ההקראה.

     

     

     
    "אצלי זה הסמל המסחרי, אסור לשכוח. אני בוודאי לא אשנה אותו", הוא אומר בתשובה לשאלה אם עצוב לו על היעלמותה של הרי"ש המסורתית. "ככה זה היום. אין מה לעשות", נאנח בהכנעה, "אני תמיד אעדיף את הקריינים של פעם, המקצועיים, אבל בחיי היומיום האוזן כבר התרגלה".

     

    בשגרה הוא משתמש ברי"ש הרגילה, זו שהוגים מהחך, אבל הלב שלו שייך לאחרת: "אם הייתי יכול לאמץ את הרי"ש המתגלגלת הייתי עושה זאת. אבל כשאני רואה מיקרופון או רואה את המראיינת לפניי, מיד יוצאת לי רי"ש מתגלגלת מבלי שאני מתאמץ או חושב על כך. ברדיו זה מתבקש. לפני עשרות שנים הקליטה הייתה קשה יותר. היו הפרעות בשידור, היו רעשים, בוודאי בטרנזיסטור. בעבר בקורסי הקריינים ידענו איך לבטא ולהגות כל אות ואות. אבל גם היום, כשאתה נוסע ברכב, רעשים מסביב, עבודות בכביש, המולת הציבור - אז מוטב שתבטא כל אות ואות".

     

    כיצד התמקמה הרי"ש המתגלגלת בשפה? כנר מסביר: "בשעתו, ימי אליעזר בן יהודה, דוד ילין ודומיהם, היה צריך לבחור בין הגייה אשכנזית להגייה ספרדית. וההכרעה נפלה על ההגייה הספרדית שמבטאת יותר אותיות. אחת מהן היא רי"ש. היום הקהל מתקשה לבטא רי"ש לשונית. כך הדברים התגלגלו, גם מכיוון שחלק מהאנשים הביאו איתם הגייה מארצות מוצאם בשפה שבה אין רי"ש, ואלו רוב השפות, וגם משום הרישול הלשוני שמתפתח היום".

     

    ריש מתגלגלת ()
    אז מי העלים את הריש?

     

    איך יוצרים את הרי"ש?

    "אתה מניח את הלשון בחך הקדמי, מתחת למערכת השיניים הקדמית העליונה, ומגלגל, כמו לעשות 'ררררררררר'".

     

    הוא מדגים אותה בעדינות כמו נער מאוהב, מתמוגג מהצליל המהדהד: "באוזניי הרי"ש המתגלגלת פשוט נפלאה. ורי"ש שאינה מתגלגלת הורסת גם את השירים שהיום הזמרים שרים, וגם את הדיבור עצמו".
     

    גם רבקה מיכאלי נולדה למציאות עם רי"ש. כבר בגיל 11 כשדרכה באולפן ופגשה במיקרופון לראשונה - אף שהיה מדובר בתוכנית לילדים, הרי"ש הוסיפה להתגלגל גם בה. "בתפקיד הראשון עם רי"ש הייתי צריכה לצעוק 'נרות בוערים יורדים מן התקרה. סדר, סדר לכל דבר, סדר של עשירים'. את לא יכולה לתאר לעצמך כמה פעמים בבית שיננתי את הרי"ש הזו. כך היה גם התיאטרון שהגיע מרוסיה ופולניה, זה היה המבטא, כל השחקנים הצברים נדרשו לארגן לעצמם רי"ש. אני זוכרת שבזמנו ביקשו מאיתנו לעבור לחי"ת ועי"ן ואני קצת התקוממתי וקצת הייתי פורעת סדר, אז החלטתי לדבר בהגייה מלאה. עם חי"ת ועי"ן גם קו"ף וטי"ת, כמו שצריך. אז את התי"ו הרפה עשיתי th ושידור שלם הגשתי ככה. קיבלתי תלונה איומה. במכתב ההתנצלות אמרתי שאני מכה על חית". אבל החי"ת היא לכתבה אחרת.

     

    "גם כשחקנית הייתי צריכה לדבר עם רי"ש", ממשיכה מיכאלי. "כשהתחלתי עם יוסי בנאי דיברנו עם רי"ש. וליוסי הייתה רי"ש טבעית מהבית, אז אני הייתי מתרגלת את הדברים, איך אני אומרת אותם עם רי"ש שלא נשמעת מדוקלמת".

     

    ריש מתגלגלת ()
    "עד היום הרי"ש בורחת לי". רבקה מיכאלי

    היה זה בתוכנית "סיבה למסיבה" כשניצני הפורענות החלו לבצבץ, אז בפעם הראשונה מיכאלי התבקשה לזנוח את הרי"ש. "דברי כמו שאת מדברת כרגיל", דרש ממנה עורך התוכנית. "כל הזמן הר"יש הייתה בורחת לי. עד עכשיו יש הופעות שבהן אני שרה, והיא חוזרת, בטח בשירים הישנים. לא יכולה לעזוב את זה. זה משתלט עלי".

     

    "בתיאטרון, כשאת רואה שחקנית צברית עושה את מלכת אנגליה, והיא מדברת איתך בקול של פתח תקווה כזה, עם רי"ש (גרונית - א.ו) עד כמה שהיא יפה או נראית מצוין, יש בזה משהו לא אמין", אומרת מיכאלי. "כשבאה שחקנית מרומניה כמו ג'יטה מונטה, סנדרה שדה או רוזינה קמבוס, והיא דיברה עם הרי"ש הזו, זה היה אמין, היא נשמעה לך אריסטוקרטית".

     

    תחילת הסוף

    קשה להצביע על הרגע המדויק שבו הרי"ש המתגלגלת הודרה מן השפה, אך בדיקה מעלה כמה חשודים מרכזיים: "בגלי צה"ל רצו לקרב את הדיבור אל המאזינים הצעירים, אז כשארז טל היה ראש הקריינים בגלי צה"ל הוא הורה לא להגות רי"ש מתגלגלת", אומר כנר. גם אסף אמדורסקי, שגדל על ברכי הרי"ש לצד אביו בני אמדורסקי, ובימים אלה מחזיר עטרה ליושנה כששר ברי"ש מתגלגלת במסגרת מופע מחווה ל"החלונות הגבוהים", מחזק את הטענה: "ארז טל ואברי גלעד, שהיו מאוד מאוד ישירים ובשפת רחוב, ורפי רשף - החבורה הזאת של שנות ה-80 כבר ממש ריסקו את הרי"ש ההיא".

     

     

    גם בעולם המוזיקה אט אט החלו לטפח מציאות ללא רי"ש: "אני יודע שלשלמה ארצי היה עניין מאוד מאוד קיצוני עם הרי"ש", ממשיך אמדורסקי, "הוא החליט שהוא רוצה לוותר עליה. שבשבילו היא הייתה משהו שהוא קצת מהרומני שהוא קיבל מאבא וקצת מהלהקה הצבאית שכולם שרו ברי"ש. ואז הוא בא לאלבום 'לונה פארק' והחליט שהוא רוצה להיות כמו כולם בלי רי"ש. וזה היה האלבום הראשון שלו שלא מכר מלא עותקים בזמן קצר.

     

    "לקראת סוף שנות ה-80, תחילת שנות ה-90, זמרים ששרו כל השנים עם רי"ש הצניעו את הדבר הזה והתחילו בעצמם לשיר בלי רי"ש. זה התחיל מנורית גלרון, יהודית רביץ, שלום חנוך ואריק איינשטיין. אני זוכר ששמעתי אותם מתחילים לשיר ברי"ש והיה נראה לי שבעצם הם פיתחו פרסונה חדשה".

     

    ריש מתגלגלת ()
    "זה הסמל המסחרי שלי". דן כנר

     

    כנר תולה את האשם בגידי גוב - "אם הוא לא הראשון שוויתר על הרי"ש, הוא לפחות היה בין נושאי הדגל" - אך לא מקפח את איינשטיין: "כמה חבל שהוא ניסה להיפטר ממנה. רבים מהשירים המוקדמים שלו נשמעים כל כך יפה כשהוא מגלגל את הרי"ש".

     

    "זה היה בשבילי נורא", מיכאלי נזכרת בבעתה בפעם הראשונה ששמעה את אריק איינשטיין שר ברי"ש גרונית. "זה היה מן חילול הקודש. אני זוכרת שכשבוב דילן עבר לגיטרה חשמלית זה נחשב בגידה בעיני מעריציו. כשאריק התחיל לשיר בלי רי"ש זה היה לי מאוד משונה. נראה היה שהוא נסחף בזרם הכללי עם כל הילדים. ואת מדברת עם מעריצה של אריק".

     

    בעניין הזה מיכאלי, כנר ואמדורסקי תמימי דעים: כשאריק איינשטיין החל להיפטר מהרי"ש המתגלגלת - היה זה סוף עידן. גם אמדורסקי, בדומה למיכאלי, מדבר על כך בביקורת: "אני חושב שהמעבר של אריק אינשטיין מררריש לרי"ש (מתגלגלת לגרונית – א.ו) הזיק לו לקריירה, חד משמעית. באחת הוא ביטל את כל הסמכות שהרוויח ביושר לאורך עשורים. את כל הדרך הארוכה שעשה ללבבות של כולנו הוא קטע. כשהוא שר מהלב, שיר מרגש, זה היה עם רי"ש, וכשאתה קוטע את זה, אתה קוטע בעצם את כל הרפרטואר הקודם שלך. הוא פתאום התחיל להתחרות בזמרים אחרים, צעירים ממנו".

     

    ריש מתגלגלת ()
    מתגעגע אליה יותר מכולם. אסף אמדורסקי

    "אני חושב שהצעד הזה, לנסות להיות צעיר, מסוכן מאוד לזמרים מבוגרים. בכל מקום בעולם שבו מישהו מנסה להראות שהוא ספורטיבי כזה, אחד מהחבר'ה, זה נחמד עד גיל מסוים, באיזשהו שלב אתה צריך כבר להתנהג כמו מישהו בגילך, אתה צריך להבין מה זה אומר, מונח עליך הרבה מאוד כבוד - תהיה מודע לזה. אני לא יכול להאשים את אריק בעצמו כי אולי זה התבשל בו הרבה מאוד שנים והוא בעצם רק נפטר מהרי"ש הזאת שגם ככה לא אהב אותה. זה היה נראה כמו מנהיג גדול שנפטר מכל אותות הגבורה שלו, מצביא שהפסיק להסתובב עם המדליות והפך להיות כאחד האדם, ומצטער, אריק איינשטיין זה לא אחד האדם. זה מישהו שיש לו נכסים תרבותיים. אלה הפלאפלים שלו, וכשהוא מסיר אותם זה כמו להסיר מיתרי קול, זה ממש חמור בעיניי".

     

    הרי"ש על פי אמדורסקי, היא תוצר כלאיים שנבע מהרצון של אשכנזים בישראל הצעירה להתחבר לאוצרות הטבע המזרחיים שהיו בארץ. "דמיונות שהיו להם על גמלים ומדבריות, לקחת זמרות תימניות נפלאות ולכתוב להן, וממש לגנוב מהעולם של מוזיקה בדואית ומוזיקה מקומית ולייצר ישראלי חדש. הרי"ש הייתה מאוד נחוצה כדי לייצר את הדבר הזה". אלא שהדור שלאחר מכן, בשנות ה-70 וה-80, כבר לא התאמץ יותר מדי ליצור ישראליות אחרת. "כבר הבנו שיש דבר כזה ארץ ישראל, אפשר לשמוט את זה ולהיות רגיל, לא להיות מונע מרגשות לאומיים שבאים לאחד את הדבר, אלא להפך - הבנו שישראל זה דבר מאוחד ולא סופרים את ההבדלים בין אשכנזים למזרחיים. הכל היה מעורבב עם הכל ולתוך זה היה אפשר כבר ליצוק את הרי"ש החדשה".

     

    מיכאלי, כך דומה, לא מכלה את זמנה בגעגועים לרי"ש ההיא. "זה פתטי, לא", היא אומרת בתשובה לשאלה האם יש היום עוד מקום לרי"ש. "זה לא שאני סובלת מאנשים שמדברים עם רי"ש, אבל זה יפה בעיניי כשזה מולד".

     

    "אינני חושב ששפה חוזרת על עקבותיה, היא משתנה", אומר כנר כשנשאל אם יש עוד תקווה לקאמבק של הרי"ש. למרבה ההפתעה, דווקא אמדורסקי, המשתייך לדור צעיר יותר, עורג לרי"ש ומוטרד מאוד מהיעלמותה. "שנים אני מסתובב עם הדבר הזה", הוא מודה.

     

    ואולי הרי"ש היא רק קצה הקרחון. כשפנינו לד"ר אבשלום קור לצורך השתתפות בכתבה, הוא היה נחרץ: הבעיה האקוטית העומדת בפנינו כיום איננה טמונה ברי"ש, אם כי בהיעלמות הה"א והעי"ן. כנר מוטרד מאותו עניין: "אין היום הבדל בין אל"ף לעי"ן. אז אפשר לוותר על אחת האותיות האלה, ואנחנו מוותרים בפועל בדיבור היומיומי. אין הבדל בין חי"ת לכ"ף. אז למה לכתוב חכם כשאינך אומר חכם? אז תכתוב 'ככם' או 'חחם'. אנחנו מאבדים אותיות. עוד מעט נאבד גם את הה"א. היום, בחור אומר לבחורה, אני אואב אותך. ואאבה זו לא האהבה שאני אהבתי בצעירותי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים