שתף קטע נבחר
 

התחלות חדשות: קריירה חדשה באמצע החיים

ישראלים רבים מגלים לאחר סיום הלימודים שהיצע העבודות בתחום מוגבל ומשנים כיוון - להייטק. חלק עושים זאת בשלב מאוחר יותר, לאחר שצברו ניסיון. לרגל השנה החדשה שמענו איך עושים זאת והאם כדאי

לא כל העובדים בהייטק החלו את הדרך בלימודי מדעי המחשב. יש צעירים רבים המשלימים תואר ראשון, אולי אפילו שני, בתחומים כמו מדעי הרוח והחברה, כלכלה ואפילו עריכת דין, אך מגלים לא פעם שהיצע העבודות מוגבל עד בלתי קיים בתחום שבו התמקצעו ובוחרים לשנות כיוון לגמרי לעבר מקצוע חדש.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

 

למדתם הייטק? רוב הסיכויים שאתם מרוויחים יותר מ-13 אלף שקל נטו

עובדי ההייטק בישראל, גרסת 2019: מיהם ומה הם רוצים?

למ"ס: השכר הממוצע בעלייה - עמד על כ-11 אלף שקל באפריל

 

יש גם כאלה שעוסקים בתחום שבו למדו למשך מספר שנים, ואפילו בהצלחה, אך בוחרים לעבור הסבה להייטק בגיל קצת יותר מאוחר, כשיש כבר משפחה וילדים. בשלב זה מדובר בפרויקט יותר מורכב, אך לא בלתי אפשרי. לרגל השנה החדשה שוחחנו עם מספר עובדים בחברות הייטק שהתחילו בתחומים רחוקים מהמדעים המדויקים, כדי לשמוע מה היה הרגע שבו החליטו לעבור לתחום, כיצד עשו את המעבר בפועל ומה הם מייעצים לאחרים במצבם.

איך הופכים להיות עובדי הייטק? אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
איך הופכים להיות עובדי הייטק? אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
 

 

"בחנתי כל מיני הסבות"

עודד יעקובוביץ' (40), נשוי ואב לשניים, עובד כיום בחברה בינלאומית המייצרת כוננים קשיחים ופתרונות אחסון נתונים דיגיטליים. תחילת דרכו המקצועית, לא היתה יכולה להיות רחוקה יותר מתחומי עיסוקו כיום. במשך שנים עבד כמאמן ומדריך שחייה, כשבתחילת שנות ה-30 לחייו למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי המדינה.

 

 

בניסיון להתקבע על כיוון החל תואר שני במדיניות אנרגיה, אולם לא השלים את התזה. "זו היתה תקופה שהיה הרבה דיבור על התחום ואמרו שיש בו המון עבודה והרבה כסף, אבל כשהתחלתי לברר מה אופציות התעסוקה, מצאתי את עצמי בכנסים עם אנשים כמוני, שמנסים להיכנס לתחום ומבינים שזה קצת קשה, כי אין הרבה משרות".

 עודד יעקובוביץ, בוגר הכשרת קורס ההסבה להייטק של Infinity Labs R&D מבית מטריקס (צילום: רונית ארבל)
עודד יעקובוביץ', בוגר הכשרת קורס ההסבה להייטק של Infinity Labs R&D מבית מטריקס(צילום: רונית ארבל)
 

יעקובוביץ' התחתן בינתיים ואשתו נכנסה להריון ראשון. "בחנתי כל מיני הסבות", הוא מספר. "חשבתי ללכת לתחום החינוך ושימשתי כממלא מקום במשך שנה וחצי בבית ספר. המנהלת הפצירה בי לעשות תואר ושקלתי קצת את הנושא, אבל לא קפצתי על זה בשתי ידיים. היתרונות והחסרונות היו ברורים. כל החיים עבדתי עם ילדים ואני אוהב את העבודה הזו, אבל היא שוחקת והתגמול בעיתי".

 

בשלב זה נתקל יעקובוביץ' בפרסומים להכשרות מקצועיות בתחום התוכנה, אך לא שקל את זה בתחילה ברצינות. "זה מעולם לא היה הכיוון שלי, אבל יש לי חברים בתחום, שאמרו לי שזה הרבה יותר מתאים לי ממה שאני חושב ושאלך לפחות למיונים". יעקובוביץ' ניגש למיונים והחל הכשרה כמפתח תוכנה בקורס הסבה להייטק של Infinity Labs R&D מבית מטריקס. 

   ()
 

"זו הכשרה יומיומית, קשה ומפרכת, אבל יסודית", הוא מספר. "אי אפשר לעבוד תוך כדי, כי היא מאוד עמוסה. מנסים לדחוף את כל התואר של לימודי המחשב לתוך חצי השנה שבה נמשך הקורס, תוך דגש על פרקטיקה והקניית כלים לרכישת ידע בכוחות עצמך. מי שמחזיק בהרבה ניסיון בתחום צריך להשקיע פחות, אבל מי שלא מגיע מהתחום, כמוני, נאלץ להשקיע יותר".

 

כדי שיוכל לתרום לכלכלת המשפחה חתם על אבטלה במהלך הקורס. בסיומו, לפני כשנתיים וחצי, נקלט כעובד זמני בחברה שבה הוא מועסק כיום, כמפתח תוכנה. לאחר זמן מה מה נקלט בה כסיניור אנג'ניר, דרגה אחת מעל ג'וניור. "היום אני רוצה לעזור לאנשים שהיו במצב שבו אני הייתי - אבא צעיר, שמחפש את הדרך שלו, מרקע הומאני. לא חשבתי שאני באמת יכול להגיע למצב שאני מרוויח את המשכורות הללו בלי שום רקע".

 

למי ששוקל לעבור הסבה, הוא מציע לפנות לכיוון דומה לזה שבחר בו. "יש כל מיני קורסים, אבל פוטנציאל השכר וההתקדמות בהם יותר מוגבל", הוא מציין. "כמפתח תוכנה, כדאי לשאוף ל-15 אלף שקל במשרה הראשונה, כך שאפשר להגיע בתוך שנתיים ניסיון ל-20 אלף שקל. בנוסף, אל תעשו הכשרה בלי שיש מי שיעזור לכם גם למצוא עבודה, אחרת תתחילו בעבודה של 5,000-6,000 שקל ותתקעו שם".

 

מתיאטרון למחשבים

אביגיל גוטמן (56) סמנכ"לית אבטחת מוצר ומודיעין ב-Synamedia, נשואה ואם לשלושה, תויגה מילדותה כהומאנית. כשהלכה לאוניברסיטה פנתה ללימודי תיאטרון וספרות אנגלית, אך כשסיימה תואר שני מעידה כי לא ממש ידעה מה לעשות עם זה. גוטמן עבדה למשך תקופה בתפקידי עריכה, עד שהמשפחה נסעה מטעם עבודתו של בעלה לשליחות מטעם משרד החוץ.

מימין: אביגיל גוטמן, סמנכ
מימין: אביגיל גוטמן, סמנכ"לית אבטחת מוצר ומודיעין ב-Synamedia(קרדיט: יח"צ)
 

התקופה היתה ראשית שנות ה-90. "עבדנו בנציגות שרק החלה להכניס מחשוב, ואף אחד לא כל כך ידע איך להתקין, להשתמש בתוכנות ולתקן בעיות, אז פשוט עשיתי את זה. כמו כשלא יודעים איך להפעיל את כל התוכניות במכונת הכביסה, אז לוקחים את המדריך וקוראים, כך התחלתי להתעסק עם המחשוב שם בנציגות".

 

נקודת המפנה האמיתית חלה לאחר ארבע שנים, כשהמשפחה חזרה לארץ. "אני ובעלי דיברנו על זה שכדאי שאלמד משהו שימושי ואפילו אעבוד בו, אז עשיתי קורסי ערב של תכנות וניתוח מערכות ונדלקתי על זה ממש", היא מספרת. "אפילו לא רצו לקבל אותי לקורסים הללו בגלל שבאתי מרקע הומאני, היתה לי מלחמה על זה".

 

בסיום הלימודים, בשלהי שנות ה-90, נקלטה בפרויקט פיתוח אתרים של משרד החינוך, אך פוטרה בסבב קיצוצים שכלל את סגירת היחידה. במהרה מצאה עבודה במחקר אינטרנטי, בחברה שמתקינה שידורי לווין וטלוויזיה, שם היא מעידה היה בית הספר שלה ללימודי טכנולוגיה. "המחקר היה בתחום אבטחת מוצר ואבטחת מידע, ומכאן הגעתי להקים יחידות בטיוואן, בסין, בקוריאה ובעוד מקומות, במסגרת אותה החברה".

 

היום היא מנהלת צוות של כ-20 עובדים. השינוי המקצועי שעברה היא מעידה, חשף אותה לצורת חשיבה חדשה לגמרי. "כשבאים ממקום הומאני, מה שחשוב זה לא הקצוות אלא הרבדים באמצע. אבל במקום טכנולוגי, שבו מדברים ב-0 ו-1, צורת החשיבה אחרת לגמרי. זה כשלעצמו היה לי מרתק, שחצי מהאוכלוסייה חושבים ככה. זה היה שוק מסוים כי לא הכרתי את זה קודם".

 

במובן מסוים, היא מודה, היא היתה במקום הנכון בזמן הנכון לעשות את המעבר. עם זאת, היא סבורה כי יש כיום ביקוש גובר והולך לאנשי מקצוע, שמחזיקים ביכולות יותר מגוונות. זאת כמובן בתנאי שהם מחזיקים בידע הטכני הנדרש. "פעם חברות הטכנולוגיה גייסו מהנדסים נטו, אבל זה משתנה", היא אומרת.

 

"אצלי במחלקה יש אנשים שלמדו פסיכולוגיה וקרימינולוגיה, שירתו בצבא בתחומי מודיעין, או כלכלנים שבאים בכלל עם חשיבה אחרת. אלו אנשים רבגוניים, שרוכשים את הידע הטכני או במהלך העבודה או בקורסים. בכלל, דור ה-Z, שנכנס היום למקומות העבודה, עושים עוד דברים שהם ענייני רוח ונפש, גם אם למדו מדעים. פעם זה היה או - או, היום זה לא ככה".

 

בצד זאת היא מסייגת: "יש המון עידוד ודחיפה ללמוד מקצועות טכנולוגיים וזה מאוד פוגע בלימודי הרוח. זו טעות של הממסד, זה לא נכון לשים את כל כובד המשקל על דבר אחד. אני מקווה שנתאזן באמצע ויהיה עידוד ללימודים מאוזנים. ברור שמשתלם יותר ללמוד מדעי המחשב, אבל אנשים הוליסטיים תורמים המון לארגונים טכנולוגיים".

 

מעורך דין לניהול בהייטק

רון שבתאי (34), נשוי ואב לשניים, הספיק לצבור וותק של חמש שנים בלבד כעורך דין במחלקה המסחרית של אחד מהמשרדים הגדולים בישראל, כשנענה להצעה לעבור לעבוד כמנהל התפעול של חברת Gloat (לשעבר Worky), העוסקת בהשמות בהייטק.

   (צילום: יח
רון שבתאי. "כשהגיעה הצעה לתפקיד ניהולי אופרטיבי, שמכניס אותי לעולם היזמות, זה קרץ לי"(צילום: יח"צ GLOAT)
 

את מנכ"ל החברה פגש במסגרת עבודתו כעורך דין, שכללה עסקאות הייטק, עסקאות מיזוגים, רכישות וליווי סטארטאפים. "היה לי מאוד טוב, אבל כשהגיעה הצעה לתפקיד ניהולי אופרטיבי, שמכניס אותי לעולם היזמות, זה קרץ לי, ואחרי התלבטות די רצינית הלכתי על זה", הוא מספר. "נכון שזה לא טרויוויאלי, אבל בעל החברה הכיר אותי והבין את היכולות שלי. היתה לו ריזיקה שהוא לקח ואני מקווה שהוא שלם עם זאת. אני חשוב שכן".

 

לפני כשנתיים עבר לעבוד בחברה. הכרותו המוקדמת עם פעילותה ועם הנפשות הפועלות הקלה עליו במעט, אך התפקיד החדש עדין הצריך ממנו ללמוד עולם חדש לחלוטין של מושגים. "ניהול זה ניהול, אבל כדי לדעת לנהל חברת הייטק צריך להכיר את הטכנולוגיה שהחברה מתעסקת בה, כללי המשחק והשחקנים. צריך גם לדעת להתאים את עולמות השיח בין העובדים השונים ולהכיר אותו כדי לתת מענה טוב יותר ללקוחות".

 

שוני נוסף היה אופי העבודה וכמות השעות הנדרשת ממנו, שלא ממש הצטמצמה. "עריכת דין דרשה הרבה שעות, אבל היתה מוגדרת, כלומר הייתי מגיע למשרד ומסיים בערב. היום אני אדון יותר ללוח הזמנים של עצמי, אבל עובד כמות גדולה יותר של שעות. מכיוון שרוב הלקוחות שלנו גלובאליים, אני יכול להתחיל את היום בשיחות עם משקיעים מאוסטרליה בשבע בבוקר ולסיים אותו באחת בלילה בשיחות עם קליפורניה".

 

כל האפשרויות פתוחות

נופר אשכנזי (30), למדה בצעירותה לתואר ראשון בתקשורת, כשבמקביל החלה לעבוד כמאמנת כושר. היא התמידה בתחום שנים, בהן שלוש שנים כבעלת סטודיו משלה בתל אביב. בגיל 27 החליטה שזה לא מספק אותה והחלה ללמוד לתואר שני במינהל עסקים ושיווק. "זה משהו שתמיד ענין אותי" היא מעידה על עצמה. "גם כעצמאית עסקתי בשיווק של העסק שלי והרגשתי שיש לי עוד מה ללמוד".

   (צילום פרטי)
נופר אשכנזי. "לא ידעתי בהתחלה כמה אני רוצה את זה"(צילום פרטי)
 

לפני כשנה וחצי הכירה במסגרת אימונים משותפים את מי שהפכה להיות מעסיקתה כיום, הדר חורי קרייזלר, מנהלת השיווק של חברת אפליקציית תשלום החנייה סלופארק. אשכנזי אזרה אומץ והציעה את עצמה, אך קיבלה תשובה שלילית. חודש לאחר מכן היא הוזמנה לראיון, והתקבלה לחברה.

 

במשך מחצית השנה הראשונה בתפקיד, השאירה את כל האפשרויות פתוחות. "לא ידעתי בהתחלה כמה אני רוצה את זה, אז הייתי עובדת כל יום עד חמש-שש והולכת וממשיכה לעוד שלוש ארבע שעות עבודה בסטודיו בשעות הערב", היא מספרת. "כיום אני משמשת כרכזת השיווק של החברה ומטפלת בכל תחום השיווק של החברה, און ואוף ליין, הן מבחינת אסטרטגיה והן מבחינה תפעולית".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
הייטק. אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים