שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אם תרצו אין זו אגדה
    בשבוע שעבר סיפרנו לכם על כמיהת הישראלים באמריקה להשפיע על הנושאים שחשובים לכולנו דרך הקונגרס הציוני העולמי. השבוע הם מסבירים ומבקשים את עזרתכם. ראיון
    בראשיתו הוא היה הגוף שחלם להפוך את החלום הציוני הלכה למעשה; על ציר הזמן שלו הוטבעו המושגים 'תוכנית אוגנדה', 'הצהרת בלפור' ו'הספר הלבן', ובמסגרתו הוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים. בקונגרס הציוני העולמי התרחשו שלל אירועים היסטוריים אשר עיצבו וסללו את דרכו של העם היהודי טרם הקמת המדינה. אם בעבר תפקידו היה ברור לכל הדעות, כיום, 70 שנה לאחר הקמת מדינת היהודים האתגרים בוודאי השתנו, וכך גם המטרות. עולה השאלה מהו תפקידו בימינו אנו, וכיצד יצליח יישאר רלוונטי? הבחירות הבאות לקונגרס הציוני העולמי תתקיימנה בינואר 2020, ובהן עתידה להתמודד סיעה אחת המורכבת מישראלים החיים בארצות הברית, ולהם יש מספר דברים לומר לכם על ציונות.

     

    הקונגרס הציוני העולמי הוא מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי. את הקונגרס מרכיבים נציגים חברי הסתדרות ציונית על פי מפתח של מפלגות, תנועות וארגונים שונים.

     

    הקונגרס הראשון התכנס בשנת 1897 בבזל, ביוזמתו של בנימין זאב הרצל. כיום הקונגרס מתכנס אחת לחמש שנים בירושלים, בועידה שאורכה שלושה ימים.

     

    אם בעבר יכולתם לשמוע את הרצל, ז'בוטינסקי, ארלוזורוב ווייצמן מנהלים במסגרתו דיונים סוערים, כיום הנושאים והאתגרים הבוערים אשר עולים על הפרק הם הציונות בעשור השני של המאה ה-21, בעיית האנטישמיות ההולכת ומחריפה, עלייה והתיישבות, מצוקת התבוללות העולמית, יחסי הגומלין בין יהדות ישראל והתפוצות, חשיבות השפה העברית, ועוד.

     

    אז כיצד ועידה שמתכנסת פעם בחמש שנים משפיעה על חיינו?

    "זה לא הקונגרס הציוני, אלא הפועל היוצא שלו", מסביר לנו קובי כהן, חבר בסיעת 'ישראל

    שלנו', סיעה המורכבת מישראלים שחיים בארצות הברית, שתתמודד בבחירות הקרובות לקונגרס הציוני. "הקונגרס קובע את קווי היסוד, וההסתדרות אמורה לממש את המדיניות. "היכן זה פוגש אותנו?" הוא שואל ועונה, "זה פוגש אותנו למשל בפארקים הלאומיים במדינה, שקק"ל משקיעה הון בהנגשה שלהם. דוגמא נוספת היא השליחים של הסוכנות היהודית. שליחי הסוכנות יכולים להיות בני נוער בגיל תיכון, חבר'ה צעירים אחרי השירות הצבאי, ואף מבוגרים, המוצבים כולם בקהילות היהודיות מסביב לעולם, ותפקידם הוא למעשה להיות השגרירים של מדינת ישראל במסגרת היום-יום של הקהילות הללו. הם ממש עושים עבודת קודש", מתאר קובי. "דבר נוסף שהוא פועל יוצא של הקונגרס הציוני הוא בנייה של ספריות, בתי ספר ומוסדות ציבור שונים. לפעמים הולכים בירושלים ורואים על כיתוב של מבנה "הקרן לירושלים, בשיתוף קק"ל והפדרצייה של בוסטון, זה חלק ממה שנעשה", כך אומר.

     

    "הכסף מגיע חלקו מהפדרציות (נציגויות יהודיות סביב העולם), חלקו מגיע מתרומות, וחלקו גם מגיע ממדינת ישראל. בקונגרס למעשה דנים כיצד תחולק העוגה, יש הרבה בעלי אינטרסים שמעורבים וכל צד רוצה למשוך בחוטים לכיוון שלו. אם נשפוך מעט אור על התקציבים, מדובר בסכומים לא מבוטלים", אומר כהן. "קק"ל למשל מתוקצבת בכחצי מיליארד שקלים בשנה, בעוד שהסוכנות היהודית מתוקצבת בכמיליארד ורבע שקלים. ניתן להבין מדוע רבים רוצים לנגוס בעוגה.״

     

    סיעת "ישראל שלנו", נעים להכיר

    בבחירות הקרובות תתמודד על מקומה בקונגרס הציוני העולמי סיעת 'ישראל שלנו', הקבוצה הישראלית היחידה שעתידה להתמודד. כהן, שביחד עם כמה ישראלים נוספים בארה״ב מוביל את הצטרפותה, מסביר לנו מדוע בעצם יש צורך בנציגות ישראלית, שתגיע דווקא מארצות הברית ולא מישראל. "בקונגרס חברים המון יהודים מהמון מדינות שונות: מדינת ישראל, יהדות ארה"ב, ויהדות התפוצות. בארה"ב חיים כמעט כ-7 מיליון יהודים, מתוכם כ- 150 אלף ישראלים אמריקאים. יוצא מצב שאין ייצוג לקהילה הישראלית שחיה פה בארה"ב, וחישבו על היתרון הענק שאנו יכולים לתת בקידום השיח בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות, משום שאנחנו מכירים מקרוב את שני הצדדים.״

     

    כהן, בן 42, מתגורר בניו יורק יחד עם אשתו מיכל ושני ילדיו, והוא קורא להם "מייד-אין תל אביב" בגאווה. "הילדים הולכים לבתי ספר יהודיים", מספר קובי. "אני ביום יום עוסק בקידום וחיזוק מעמדה של השפה העברית בקרב יהדות ארה"ב". ביחד עם קבוצה של חברים, התוודענו לבחירות לקונגרס, לאחר שהיינו חלק מקבוצה המעודדת ישראלים שחיים באמריקה לטוס במיוחד ולהצביע בבחירות", מספר. "בשיחות גילינו שאנשים לא מודעים לקונגרס, והם לא מבינים את החשיבות". "ישראלים ויהודים אמריקאים הם כמו "שמן ומים", לא מתערבבים. אנחנו מקימים קבוצה ישראלית שמה שנקרא, נמצאת "רגל פה, רגל שם". ליבנו במזרח, אבל אנחנו במערב. אנחנו קבוצה שאכפת לה ממדינת ישראל, וגם ממה שקורה בעולם היהודי בעולם". כשנשאל מהו החזון הציוני שלו, ענה בלי להתבלבל- "העם היהודי כחברת מופת, המשמרת את העמיות היהודית, והערבות ההדדית בין כל היהודים בעולם, תוך חתירה למצויינות". המשחק הזה כלפי יהדות אמריקה לא יכול להיות רק "תתרמו תתרמו וזהו", צריך להתקיים פה דיאלוג".

     

    חיזוק הקשר בין ישראל והתפוצות, השפה העברית והשיח הפלורליסטי בין זרמי היהדות

     

    לסיעה מספר עקרונות מובילים. העיקרון הראשון הוא חיזוק הקשר בין ישראל ויהדות התפוצות. "אנו רוצים לפתח שיח פרודוקטיבי. אין שיח בין ישראל לבין יהדות התפוצות. אין דיאלוג פתוח. ישנה ביקורת רבה של יהדות ארה"ב על ישראל, כי הם לא מודעים לכל מה שקורה. תגלית לא מספרת את כל האמת". העיקרון השני הוא קידום מעמדה של השפה העברית בתפוצות. "לשון ותרבות הן השורש לכל תרבות בעולם. מדובר במכנה המשותף הבסיסי ביותר, יותר מדת, ויותר ממקום מגורים", כך מסביר קובי. "העברית הייתה תמיד משהו שהיהודים שימרו. עוד לפני מאה שנה רבנים בין מדינות תקשרו ביניהם בעברית. היו לימודי חדר, הכוללים קריאה כתיבה ודיבור, היום זוהי פריווילגיה בלבד. אנחנו לא רוצים שזה יהיה עניין ישראלי בלבד, אלא עניין בוער ברמה היהודית העולמית. שהעברית תהייה שפה חיה ובועטת בכל קהילות בעולם, וגם שיוקצו לכך התקציבים הדרושים. היום לגדל ילד יהודי באמריקה שיתחנך על ברכי השפה העברית עולה הון עתק".

     

     

    עקרון נוסף הוא העצמת הפלורליזם היהודי והשיח הליברלי בין זרמי היהדות. "בעולם היהודי הדיאלוג בין הקבוצות הדתיות האורתודוקסים, הרפורמים, והקונסרבטיביים הולך ונעלם. אין מקום בשיח גם ליהודים חילונים אמריקאים, ואנחנו מעוניינים לתת לכך ייצוג". בקונגרס הסיעה מעוניינת לנתב את המשאבים במוסדות הלאומיים על מנת להשיג את המטרות. "אנו מעוניינים להצטרף לקואליציה. הנטייה היא לחפש שותפים בארה"ב, וליצור חזית אחידה עם הזרמים הליברליים. אנחנו לא קבוצה דתית, אלא קבוצה של ישראלים שבאים לעניין בגישה של "ישראל לא מושלמת, אבל היא יותר טובה מהביקורת".

    "אנחנו נמצאים ממש בתחילת הדרך. הבחירות הן עסק חלקלק, כדי שאנחנו נוכל להתמודד אנחנו צריכים להגיע ל-500 תומכים שיצהירו רק על תמיכתם ברשימה. כל אחד שיש לו אזרחות או מעמד של תושבות קבע יכול להצביע כאן בארצות הברית".

     

    הבחירות עתידות להתקיים בין החודשים ינואר למרץ 2020. "ומי המתחרים שלכם? נשאל קובי. "אין לנו מתחרים ישראלים, אלא רק אמריקאים. המסרים שלנו מתכתבים עם שלהם. אג'נדה ידועה עם חומר אנושי שונה".

     

    החומר האנושי

    את הסיעה מרכיבות מספר דמויות מעניינות. מפעילים בקהילות היהודיות בחוף המזרחי, ועד לראש ארגון "עמליה", המטפל בפליטים סוריים על גבול ישראל, סטארטאפיסטים ויזמים מעמק הסיליקון ועוד. שוחחנו עם מתמודדת נוספת לסיעה, אילנית לבנון, המתגוררת בלוס אנג'לס:

    "נולדתי בארה"ב, מגיל 5 גדלתי בארץ, לאחר מכן חזרתי לאמריקה ומאז אני חיה פה כבר 20 שנה. אני אמא לארבעה, ושניים מילדיי עלו לארץ. ילדיי הבוגרים עשו שנת שירות ולאחר מכן התגייסו לצבא כחיילים בודדים. בשנות חיי פה באל-איי הייתי פעילה בלי הרף במסגרת כזו או אחרת, בעיקר בארגונים שיש להם זיקה לארץ. אני נמצאת כאן, אך הלב שלי נמצא שם כבר הרבה מאוד שנים".

     

    "אני מוצאת שאחרי כל כך הרבה שנים של מגורים כאן, האתגר לגדל כאן ילדים עם זיקה ישראלית, הולך ונהייה יותר קשה. כאמא שגידלה את ילדיה שנים לא מעטות בבתי ספר פרטיים, יש לי ראייה רחבה על מה זה אומר לגדל פה ילד יהודי, ישראלי, ובאיזה מאמץ זה כרוך. עם השנים תמיד ידעתי וחוויתי שלהיות יהודי זה עסק מאוד יקר, ולשמור על צביון ישראלי, יהודי, וחילוני גם יחד זה מאתגר כפליים. כשרוצים להביא את זה להיקפים משפיעים צריך ללכת למקורות התקציב, זו הסיבה שבגינה בחרתי להתמודד לסיעה". כך אומרת אילנית.

     

    "הקונגרס משפיע על מה שקורה במדינת ישראל. חייבת להיות יותר מעורבות. הקהילות הישראליות כאן ירגישו שהן מקבלות תמיכה כי הן לא קרובות לצלחת, יש תופעות בבתי ספר פרטיים שבהם לא רואים את הוראת העברית. העברית היא לא מובנת מאליה ויש לה חשיבות מעבר לשפה של תרבות ולאום".

     

    אילנית טוענת כי יש לה ביקורת חריפה על היחסים בין ישראל ליהדות ארה"ב: "אני חושבת שבמהלך השנים היהדות האורתודוקסית ניכסה לעצמה את היהדות וביטלה את היהדות הרפורמית. צריך להחזיר למרכז המפה את הדיון הזה, את החופש לבחור כיצד לקיים את המסורת והמורשת היהודית. היהדות לא ניתנה לזרם אחד, אלא היא נכס של עם שלם. כל מי שעיניו בראשו, ושהקשר בין הקהילות השונות בתפוצות, וחיזוק הקשר לדורותיו עם מדינת ישראל חשובים לו, עליו למלא את חובתו היהודית, לצאת להצביע ולהביא בשורה לקהילות הישראליות שמזהות את עצמן כחילוניות או מסורתיות לייט.

     

    היכנסו לדף הפייסבוק של ׳הסיעה שלנו׳ לתמיכה ופרטים נוספים

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים