שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ריבלין צריך להחליט: נשיא נחמד או נשיא גדול
    נשיא המדינה אמור להביע עמדה נגד כהונת ראש ממשלה שמעל ראשו מרחפים כתבי אישום. זאת תהיה הצהרה חריגה, אבל זהו מצב חריג


    ראובן ריבלין בבלגרד (צילום: AP)
    נשיא המדינה ראובן ריבלין (צילום: AP)

    ב-1979 היה ראובן ריבלין יו"ר קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים. הספורט באותה תקופה היה שייך למרכזי המפלגות וריבלין ראה בתפקידו מקפצה פוליטית, אבל בהיותו אוהד ותיק זה לא מנע ממנו מעורבות רגשית במתרחש על המגרש. במשחק גמר הגביע עם מכבי ת"א הוא לא עמד במתח, ולכן עזב לאחד החדרים באצטדיון, שם התפלל בבכי לשופט ולבורא עולם שישרוק כבר לסיום. הבכי צולם בידי הערוץ הראשון שליווה אותו באותו משחק, אבל לאחר סיום המשחק והזכייה של בית"ר התברר לצוות הטלוויזיה שאיכות הסרט גרועה. הם פנו לריבלין וביקשו ממנו לשחזר את הבכי, וזה נענה ברצון כדי לזכות בהופעה בטלוויזיה.

     

     

    מאז הצטייר ריבלין בעיניי כאדם נחמד אבל לא מספיק רציני. ואכן, הקריירה שלו מיצבה אותו כפוליטיקאי מהשורה השנייה. ב-1988 הוא נכשל בניסיונו להיבחר על ידי הליכוד כמועמדו לראשות עיריית ירושלים. באותה שנה הוא נבחר לכנסת במקום ה-26. ב-1992 הוא לא הצליח להיכנס לכנסת וב-1996 נבחר במקום ה-23.

     

    ב-1999 הייתה לו עדנה מסוימת כאשר נבחר במקום העשירי וב-2001 התמנה לתפקיד שר התקשורת. בבחירות 2003 הוא הידרדר למקום ה-36 ברשימת הליכוד, אבל הקשרים הטובים שלו עם ראש הממשלה אריאל שרון הביאו לבחירתו כיושב ראש הכנסת.

     

    מרבית הפוליטיקאים מעדיפים לכהן בתפקידים ביצועיים של שרים ולא כיו"ר כנסת, שממונה על סידור העבודה של פעולות ועדות הבית והמליאה. ישנו גם סעיף המפקיד בידו את השמירה על "כבודה של הכנסת", שנשמע אמורפי מעט אבל יכול לשמש מטמון ליחסי ציבור. 

     

    ריבלין מטיל את המנדט על נתניהו    (צילום: גיל יוחנן )

    ריבלין מטיל את המנדט על נתניהו    (צילום: גיל יוחנן )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בעברי הייתי יועץ תקשורת לשרים ובמקרה אחד גם ליו"ר כנסת. הבנתי עד מהרה שהמיצוב השיווקי של בעלי התפקידים האלה הוא שונה. שר יכול לשווק את פעולות משרדו ואת עמדות מפלגתו. יו"ר הכנסת צריך להיות ממלכתי ולהציע נורמות ציבוריות ראויות. ריבלין, שמבין דבר או שניים בתקשורת, החל לימים לבקר גם את מעשי הממשלה והעומד בראשה בנימין נתניהו. ההתנהלות הזאת הביאה לו פופולריות ציבורית רבה אבל גם עוינות של המשפחה בבית ברחוב בלפור.

     

    לאחר בחירות 2013 הביא נתניהו להדחתו של ריבלין ולבחירתו של יולי אדלשטיין לתפקיד יו"ר הכנסת. הרושם היה שהקריירה הציבורית של ריבלין תמה מאחר שלא מונה גם לתפקיד שר. ב-2014 סיים שמעון פרס את תפקיד הנשיא ונתניהו פעל למניעת בחירתו של ריבלין במקומו. הוא ביקש קודם להריץ לתפקיד את דוד לוי ולאחר מכן העלה את שמו של הסופר היהודי האמריקני אלי ויזל, חתן פרס נובל.

     

    אבל ריבלין הצליח להשיג תמיכה רחבה בכנסת דווקא משום גישתו העל-מפלגתית בתפקידו כיו"ר הכנסת. גם כנשיא הוא הפך לחביב התקשורת כאשר הביע עמדות ליברליות ודמוקרטיות. התקשורת בישראל ובעולם המערבי היא ליברלית ברובה, ואיש ימין המביע עמדות כאלו מקבל במה נרחבת.

     

    למשל, ריבלין השתתף באירוע בכפר קאסם לזכר הנרצחים בטבח שביצעו חיילי משמר הגבול ב-1956 והתנגד להצעת "חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי", בניגוד לעמדת נתניהו.

    בנימין נתניהו לאחר קבלת המנדט להרכבת ממשלה (צילום: EPA)
    ריבלין עם בנימין נתניהו, השבוע(צילום: EPA)

    האם ריבלין הוא באמת דמוקרט וליברל בעמדותיו או שמדובר באהבת תקשורת בלבד? במפגש עם פעילי ימין במשכן הנשיא ב-2015 הוא אמר: "הייתי ונשארתי איש ארץ ישראל השלמה". אדם התומך בהמשך הכיבוש על כמעט שלושה מיליון הפלסטינים החיים ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים יכול להיחשב כזה? שאלה טובה.

    המו"מ הקואליציוני הנוכחי הוא מבחן מרכזי למידת המחויבות של ריבלין לאופייה הדמוקרטי של המדינה. ישראל ניצבת בפני המשבר הפוליטי הקשה ביותר בתולדותיה, והיא עלולה ללכת לבחירות בפעם השלישית ברציפות. מצב כזה עלול להוות פגיעה קשה באמון הציבור במפלגות ובמשטר הדמוקרטי שלנו.

     

    ומה עשה ריבלין בינתיים? הטיל על נתניהו להקים ממשלה אחרי שקודם ניסה לשכנע את בני גנץ להשתתף בה בנימוק של אחדות לאומית. כלומר, לתת לגיטימציה לאדם שנגדו תלויים שלושה כתבי אישום חמורים בכפוף לשימוע.

     

    ריבלין לא יכול לפסול את מועמדותו של נתניהו בתוקף סמכותו החוקית, אבל הוא יכול להשמיע את עמדתו המוסרית. זו תהיה הודעה חריגה, אבל זהו מצב חריג. עדיין לא מאוחר לומר שאין חיה כזו במשטר דמוקרטי "ראש ממשלה המתפקד תחת כתב אישום". לפי סקר של אולפן שישי, רוב מוחץ של הציבור מתנגד לכהונת ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום וגם נגד הליכה לבחירות נוספות. מתברר שהציבור מבין יותר מן הנשיא מה משמעותה של דמוקרטיה.

     

    ריבלין צריך להציע לליכוד להציג מועמד אחר עד שנתניהו יסיים את ענייניו המשפטיים, שעומדים להיות מוכרעים בתקופה הקרובה ביותר – בין אם ישכנע את היועץ המשפטי שאין מקום לכתב אישום ובין אם ייצא זכאי במשפט. במקרה כזה יוכל לחזור לתפקידו. צריך לזכור שנתניהו לא נבחר בבחירות אישיות, כך שאין בכך התערבות בתוצאות הבחירות ופגיעה בליכוד.

     

    אם ריבלין יביע עמדה כזו, שיהיה לה משקל ציבורי רב ואולי תמנע מן המדינה תוהו ובוהו פוליטי, הוא ייחשב לנשיא גדול ודמוקרט אמיתי. אחרת אפשר יהיה לחשוד שהוא זייף עד כה דמוקרטיה כפי שהוא זייף בכי כיו"ר בית"ר ירושלים.

     

    • ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים