שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צביר הכוכבים שנתן את השם לחג הסוכות
    צביר הכוכבים הפליאדות ובשמו העברי "כימה" נראה היטב בשמיים בתקופה זו - ולאורך כל הלילה. מה מקור השם כימה, איך שמו נקשר לחג הסוכות כבר בעת העתיקה, וכיצד תוכלו לראות אותו דרך ענפי הסכך?

    חג סוכות הינו היחידי בחגי השנה, שבו לכוכבים המבצבצים בין ענפי הסכך מעל ראשנו יש חלק בלתי נפרד מהחג עצמו. "צְרִיכִין הַכּוֹכָבִים שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִין מִתּוֹכָהּ", מבואר בתלמוד הירושלמי, מסכת סוכה.

     

    כיצד מתקשרים הכוכבים אל החג? מסתבר ששמו של סוכות קשור אל קבוצת הכוכבים "הפליאדות", "שבע האחיות", או בשמה העברי "כִּימָה", קבוצה שהיא אחד מצבירי הכוכבים היפים בשמיים, המוכר גם בשמו היפני "סובארו" ומשמש גם בתור הסמל של חברת סובארו.

    צביר הפליאדות. צולם בחשיפה ארוכה ממצפה משואה. בתמונה ניתן לראות את הערפיליות העוטפות את הכוכבים בצביר.  (צילום: אורי בצלאל)
    צביר הפליאדות. צולם בחשיפה ארוכה ממצפה משואה. בתמונה ניתן לראות את הערפיליות העוטפות את הכוכבים בצביר. (צילום: אורי בצלאל)

     

    מענן גז לצביר כוכבים

    צביר הכוכבים "כימה" הוא אחד מצבירי הכוכבים המפורסמים ביותר ואחד מהצבירים הקרובים אלינו. מרחקו ממערכת השמש הוא כ-440 שנות אור והוא מכיל כמה מאות כוכבים צעירים וחמים. במקום חשוך ניתן לראות בו ללא ציוד עזר 6-7 כוכבים, הדומה לתבנית (מוקטנת מאוד) של צורת קבוצת העגלה הגדולה, ובתנאים מיטביים גם 9-11 כוכבים. הצביר מרשים במיוחד כאשר הוא נצפה באמצעות משקפת, אז ניתן לראות עד כ-100 כוכבים, גם כאשר תנאי התצפית אינם אופטימאליים. גודלו הזוויתי - כשתי מעלות (4 פעמים קוטר הירח). את הערפיליות המקיפות את כוכביו ניתן לראות רק באמצעות צילום בחשיפה ארוכה.

     

    צביר כוכבים נוצר כאשר ענן גז ואבק מולקולרי גדול קורס תוך יצירת כוכבים רבים. לאחר התפזרות האבק, נותרים כוכבי הצביר ונראים על רקע השמים כקבוצה צפופה. כוכבי צביר כימה צעירים וגילם נאמד בכמה עשרות מיליוני שנים בלבד. לשם השוואה, השמש שלנו נחשבת זקנה ביחס לכוכבי הצביר. גילה המופלג של השמש עומד על כ-5 מיליארד שנים. אך אל דאגה, נותרו לה מספר זהה של שנים עד שגז המימן בתוכה יתכלה.

     

    צביר כימה מצוי בקבוצת שור והוא מסמל במיתולוגיה היוונית את כתפו של השור. יש גם תרבויות שהצביר סימל עבורם את קצה זנבו של הטלה - האליה. אך מעבר לסיפורי המיתולוגיה היה לכימה שימוש מעשי. בימי קדם שימש צביר הכוכבים את הרומאים והבבלים כמדד לאיכות הראייה של הלוחמים בצבאותיהם. הלוחמים התבקשו לספור את כמות הכוכבים הנראים בצביר ולפי כמות הכוכבים שראו, יכלו המפקדים לקבוע לאיזה חייל הם מתאימים יותר.

    לכוכבים המבצבצים בין ענפי הסכך מעל ראשנו יש חלק בלתי נפרד מהחג עצמו. סכך (צילום: shutterstock)
    לכוכבים המבצבצים בין ענפי הסכך מעל ראשנו יש חלק בלתי נפרד מהחג עצמו. (צילום: shutterstock)

     

     

    מדע בין כוכבים: כוכבי לכת חוץ שימשיים    (יוצר: אסף קוזין קריינות: שירי הדר, עריכה: שי שבתאי)

    מדע בין כוכבים: כוכבי לכת חוץ שימשיים    (יוצר: אסף קוזין קריינות: שירי הדר, עריכה: שי שבתאי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הצביר שעצר את המבול

    כאמור, בכל התרבויות הכירו את הצביר הזה והתייחסו אליו בצורה כזו את אחרת, וגם במקורות שלנו. שלוש פעמים מוזכר כִּימָה בתנ"ך. פעמיים באיוב ופעם אחת בספר עמוס: "עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה; וְחַדְרֵי תֵמָן", (איוב ט', ט'). "הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם", (איוב ל"א, ל"א-ל"ב). "עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ - ה' שְׁמוֹ", (עמוס ה', ח').

     

    אחד התיאורים המעניינים הנוגעים לכִּימָה מופיע בתלמוד הבבלי, שם מתבקש רב שמואל להסביר את מקור שמו: "מאי כימה? אמר שמואל: כמאה ככבי" (תלמוד בבלי, ברכות נח'). מדוע כימה נקרא כך? משום שיש בו כמאה כוכבים, מסביר שמואל. מעניין לדעת שלמרות שלא ניתן לראות בו יותר מידי כוכבים ישירות עם העיניים, העריך רב שמואל שמדובר בצביר גדול מאוד.

    צביר הפליאדות (מימין) וצביר ההיאדות (משמאל). הכוכב האדמדם הוא אלדברן, עינו הזועמת של השור.  (צילום: Genevieve de Messieres)
    צביר הפליאדות (מימין) וצביר ההיאדות (משמאל). הכוכב האדמדם הוא אלדברן, עינו הזועמת של השור. (צילום: Genevieve de Messieres)

    אך למען האמת, שמו הקדום של הצביר מקורו ככל הנראה בבבלית-אשורית - ואפילו עוד קודם. בשפה עתיקה זו "כִּימָתוּ" או " כִּימְתוּ" פירושם שבט, קבוצה משפחתית, אשכול - וסביר להניח שכימה בהקשר שלנו הוא צביר של כוכבים סמוכים. אגב, באמהרית נקראת הקבוצה בשם זה עד היום.

      

    צביר כִּימָה - הלוא הוא האל סֻכּוֹת

    וכך אנו מגיעים אל חג סוכות. כמאה וחמישים שנים לפני חורבן בית ראשון ממלכת אשור הייתה בשיא גדולתה ותפארתה, ותושבי הערים הכבושות הוגלו ופוזרו ברחבי הממלכה כדי שלא יוכלו להתארגן מחדש ולהילחם. גם חילופי אוכלוסין נעשו מקצוות שונים של האימפריה - וכך על פי התיאור בספר מלכים, הגיעו אל אזור השומרון אנשי בבל שביניהם היו עובדי אלילים שעבדו את האל "סֻכּוֹת בָּנוֹת", "וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בָּנוֹת" (מלכים י"ז, ל'). "סֻכּוֹת" הוא הכינוי העברי של האל הבבלי "סָכּוּד", ולא מעט מבני ישראל שהתגוררו בסביבה החלו גם הם לעובדו.

     

    תיעוד לכך ניתן למצוא בספרו של הנביא עמוס, שם הוא מתלונן על כך שבני ישראל נושאים את "סִכּוּת" מלכם בין שאר כוכבים. במסכת סנהדרין טוענים חז"ל שדמותו של "סֻכּוֹת בָּנוֹת", הוא לא אחר מאשר מיודענו, צביר הפליאדות - כימה. הכיצד? על פי התלמוד הבבלי, סוכות בנות הן אפרוחי התרנגולת, וגם פירוש המילה "הפליאדות", שמו הנוסף של הצביר, הוא אפרוחי התרנגולת.

     

    צביר הפליאדות (צילום: נאס
    צביר הפליאדות. דומה לתבנית (מוקטנת מאוד) של צורת קבוצת העגלה הגדולה. (צילום: נאס"א, EAS, מצפה הכוכבים בהר פלומר)

     

    על פי אביתר כהן, מאתר הניווט בתנ"ך, גם בארמית-סורית עתיקה קבוצת "כִּימָה" נקראת "סֻכּוֹת". לכן לא מפתיע שהדבר התגלגל לכך שגם בערבית המילה "כ'ימה" משמעותה סוכה או אוהל. וזה מתחבר לנתון הבא המעניין לא פחות. את קבוצת כימה ניתן לראות לאורך כל הלילה רק בתקופה זו של השנה. צביר הכוכבים עולה מהמזרח בחג הסוכות עם עם רדת החשיכה ושוקע במערב עם זריחת השמש. כך שסביר להניח שכוכבי צביר כימה הם בדיוק הכוכבים שתיראו מציצים מבין ענפי הסכך - ואולי אפילו אחראים במידה כזו או אחרת לשמו של חג האסיף - סוכות.

     

    בחול המועד סוכות - ימים רביעי וחמישי (16-17.10) יתקיימו במכתש הגדול (מכתש ירוחם) פעילויות אסטרונומיה של שירת הכוכבים  עם הדרכת כוכבים וצפייה בטלסקופים גדולים. מותאם למשפחות. לפרטים נוספים ולהרשמה בעמוד האירוע  ובטלפון: 052-727-6100.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים