שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אלפי ילדים בדואים עדיין ללא גן: "זו הפקרות וסכנה לחייהם"
    חמישית מבני ה-5-3 בחברה הבדואית פוגשים את מערכת החינוך רק בכיתה א', ובמקום ארגז חול הם משחקים במדבר. הסיבה היא מחסור בגנים ביישובים הלא מוכרים והדילמה של ההורים: לשלוח את הילדים ליישוב מרוחק או להשאירם בבית. משרד החינוך בחר לא להגיב. צפו בביקור בכפר אלרויס

     

    משבר גני הילדים בפזורה הבדואית בנגב

    משבר גני הילדים בפזורה הבדואית בנגב

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    חרף שנים של הבטחות וניסיונות למצוא פתרון, אלפי ילדים בפזורה הבדואית בנגב עדיין לא הולכים לגני ילדים, ולמעשה פוגשים לראשונה מערכת חינוך מתפקדת רק בגיל 6, בכיתה א'.

     

    בחברה הבדואית, במערכת החינוך ובארגוני הסיוע מזהירים כבר שנים מפני תופעת "הילדים השקופים" שמשלמים את מחיר העיכוב בהכרה או בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב. ברקע נמצא חוק בסיסי שלא נאכף: חוק חינוך חובה קובע כי על כל ילד במדינת ישראל מגיל 3 ללמוד בגן ילדים מוכר, אך על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ב-2018-2017 היו 4,718 ילדים בדואים בגילאי 5-3 (חמישית מכלל הילדים הבדואים בגיל זה) שלא הלכו לגנים כלל. משרד החינוך בחר שלא להשיב לפניית ynet בנושא.

     

    הבעיה החמורה ביותר היא בכפרים הלא מוכרים. במועצה האזורית נווה מדבר, שמספקת שירותי חינוך לכמה יישובים כאלה, כמעט 40% מכלל התלמידים בגילאים הללו לא הולכים לגני ילדים. הסיבה לכך היא מחסור חמור בגנים שמעמיד את ההורים בפני בחירה: לשלוח את הילדים בהסעות ללא פיקוח מוסדר (שלעיתים כלל אינן זמינות), בדרכים עקלקלות ובמרחקים ארוכים – או להשאיר את הילד בבית. רבים בוחרים באפשרות השנייה.

    מצב החינוך של ילדים בדואים בנגב (צילום: רועי עידן)
    במקום ללכת לגן: ילדים בכפר אלרויס(צילום: רועי עידן)

    מצב החינוך של ילדים בדואים בנגב (צילום: רועי עידן)
    (צילום: רועי עידן)

    לטענת הורים בכפרים לא מוכרים, שמלווים על ידי ארגון עדאלה (המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל), הסיבה למחסור בגני הילדים היא אמצעי לחץ על המשפחות לעבור ליישובים המוכרים ולחלופות שהוצעו להן. מנגד, ברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב טוענים כי הקצו מיליוני שקלים לטובת בינוי כיתות הגן וכי 3,000 תלמידים ייכנסו אליהם.

     

    "ההפקרות המערכתית לא רק שוללת את זכויות היסוד של ילדי הכפר, אלא גם מסכנת את חייהם", אומרת עו"ד נארימאן שחאדה זועבי מהמחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות בעדאלה. "כפי שכבר פסק בעבר בית המשפט, המדינה והרשות המקומית מחויבים על פי חוק לספק שירותי חינוך ולוודא שיהיו נגישים. לכן אין כל הצדקה, חוקית או אחרת, שלא ייבנו גני ילדים כמו בכל מקום אחר".

     

    משחקים בארגז החול המדברי

    ב-2017 העבירה הממשלה החלטה ליישום תוכנית חומש למגזר הבדואי בהיקף של שלושה מיליארד שקל, בהמשך למאמצי ההסדרה שחלקם כשלו. אחד הדגשים המרכזיים של התוכנית הוא הקמת תשתיות חינוך בהיקפים נרחבים, אם כי הרוב המכריע של התקציבים ילכו לכפרים המוכרים.

     

    בכפר הלא מוכר אלרויס שבמועצה האזורית אל קסום יש עשרות ילדים בגילאי 5-3 שלא הולכים לגנים. בעדאלה פנו בעניין למשרד החינוך כבר ב-2016 אך לדבריהם עד כה לא קיבלו מענה. עם זאת, בארגון מודים שכן קיבלו תשובה לשאלה כמה גני ילדים חסרים ביישובים הבדואיים: 172. בפועל, כנראה מדובר על מספר גבוה הרבה יותר, שכן מראש המשרד לא ממפה את הצרכים בכפרים שאינם מוכרים, כמו אלרויס.

    אינפו גרפיקה בדואים  ילדים שאינם לומדים בגני ילדים ()

    הכפר נמצא במרחק עשר דקות מבאר שבע. צוות ynet הגיע לשם ב-6:00 בבוקר וכבר אז ניכר שהילדים בו מתחלקים לשתי קבוצות: אלו שהולכים למוסדות החינוך, ואלו שיישארו גם היום בבית. "אין הסעות לגן", מספר סאלם חוסיין אלנבארי, תושב הכפר. "רוב הילדים נשארים בבית. 90% מהם כאן לא הולכים לגני הילדים".

     

    מהיזע אלנבארי, הורה אחר מהכפר, מוסיף: "יש הסעות שלוקחות את הילדים למרחק של שישה או שבעה קילומטרים, ומבחינתי זה סיכון. הילד ייסע עם ילדים אחרים בגילאי 15 או 16? הוא יירמס באוטובוס. בסוף היום הם צריכים לחכות שעה או שעה וחצי עד שהגדולים יסיימו ללמוד. אז אני לא אשלח את הילדים שלי. הייתי רוצה שיהיה גן קרוב יותר בסביבה. יש אולי 30 ילדים במצב של הבן שלי".

     

    אלנבארי מבין היטב מה עלולות להיות ההשלכות לכך שבנו לא פוקד את הגן: "ילדים בכיתה א' שהיו בגן כבר מכירים אותיות ומספרים, ויש הפרשים גדולים, אבל אין עם מי לדבר. המדינה צריכה לטפל בנו ואני צריך לקבל תנאים כמו אזרחים אחרים. אף אחד לא רואה אותנו פה. אם הילדים יגיעו לי"ב ויישארו בלי מקצוע, אחרי זה יתלוננו 'למה הם מתנהגים ככה?'. אבל הבעיה מתחילה בבסיס שלא קיבלו".

    אינפו גרפיקה בדואים תלמידים בחינוך הבדואי בנגב ()

    שיטוט קצר בכפר מדגיש את המצוקה. בזמן שלרשות כמעט כל ילד בישראל עומד במרחק סביר גן שעשועים מוסדר, ילדי הכפרים הלא מוכרים משחקים בחול המדברי בלי מסגרת, בלי השגחה ובלי לדעת מתי המצב הזה ישתנה.

     

    "איפה הכסף שהמדינה העבירה?"

    לא רק משרד החינוך אחראי למצב העגום של ילדי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, אלא גם הרשויות המקומיות הבדואיות והמועצות האזוריות אלקסום ונווה מדבר. בתחילת השנה לא שבו ללימודים כמעט 20 אלף תלמידי הפזורה מאל קסום, בעקבות טענת המועצה שהתקציב שהיא מקבלת ממשרד החינוך לא מספיק לה על מנת לספק שירותי חינוך גם לתלמידי הפזורה. התלמידים אמנם שבו מאז ללימודים, לאחר יותר משבוע שבמהלכו היו בבית, אך נראה כי זהו פתרון זמני בלבד.

     

    תושבי הכפרים מותחים ביקורת גם על המנהיגים המקומיים שלהם ומעלים שאלות באשר למנהל התקין ולניהול התקציב שמקבלות הרשויות מהמדינה. "הרשויות לא מנהלות כמו שצריך את התקציב שלהן", אומר איש ציבור מרכזי ביישובים הבדואים בנגב. "המדינה העבירה בשנים האחרונות תקציבים אדירים לחינוך הבדואי. איפה הכסף הזה? למה הוא לא מגיע לילדים?".

    מצב החינוך של ילדים בדואים בנגב (צילום: רועי עידן)
    נקודת איסוף לתלמידים ליד אלרויס(צילום: רועי עידן)

    דוגמה לכך היא סוגיית תחנות ההסעה לבתי הספר. צפייה באיסוף הילדים למוסדות החינוך בסמוך לכפר אלרויס מעלה שאלות קשות באשר לאחריות עליהם: הם מחכים לאוטובוסים בצדי הדרך, בכביש שאינו סלול. כשהאוטובוס מגיע, רצים אחריו עשרות ילדים ולאחר מכן עולים עליו כמעט ללא השגחה. לאחר שהאוטובוס נוסע, נראים חלק מהילדים עומדים על הכסא תוך שהם מיטלטלים בדרך העקלקלה.

     

    ביולי 2018 החליט בית המשפט המחוזי בבאר שבע לחייב את משרד החינוך והמועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר להתחיל תוך שנה בבניית תחנות הסעה מוסדרות לתלמידים הבדואים, על מנת לצמצם משמעותית את הסיכון הבטיחותי. שנה וארבעה חודשים לאחר מכן – והבנייה טרם החלה.

     

    משרד החינוך הסכים לממן את בניית התחנות, אך מתכתובת פנימית בין עדאלה לבין פרקליטות מחוז דרום עולה כי הרשויות התמהמהו ולא ביקשו את התקציב שהוקצה להן בפרק הזמן שניתן. רק לקראת יולי ביקשה מועצת נווה מדבר את התקציב הייעודי להקמת התחנות. אז צורך משמעותי יש, החלטה רלוונטית של בית המשפט גם כן – אך רשות שמנצלת את התקציב אין.

     

    מהרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב נמסר בתגובה: "לפני שנה העביר מנכ"ל משרד החינוך תקציב מיוחד להקמת 92 גנים לשתי המועצות האזוריות עבור ילדי הפזורה, 3,000 ילדים יגיעו לגנים האלו. מרביתם כבר בנויים. הרשות סייעה בהיתרי בניה ותשתיות".

     

    משרד החינוך לא השיב לפניית ynet ובה שורת שאלות על אופן ההתייחסות והטיפול שלו בהיעדר מסגרות החינוך, בתחנות ההסעה ובטיפול באלפי התלמידים שאינם פוקדים את גני הילדים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רועי עידן
    במקום בגן, משחקים במדבר. ילדים בכפר אלרויס
    צילום: רועי עידן
    מומלצים