שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האם אנחנו חוזים בגסיסת התואר האקדמי?
    חרף הגידול באוכלוסייה, מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה נשאר יציב כבר עשור. אפילו חברות הייטק מעדיפות כישורים ייחודיים וידע מוקדם על פני תעודה מהאוניברסיטה. מדובר בתופעה עולמית שבמסגרתה שוקלים צעירים וצעירות מה ללמוד באקדמיה ואז שואלים את עצמם: בשביל מה? צפו

     

    האם התואר האקדמי עדיין רלוונטי בימינו?    (צילום: שחר גולדשטיין, עריכה: בן שכטר)

    האם התואר האקדמי עדיין רלוונטי בימינו?    (צילום: שחר גולדשטיין, עריכה: בן שכטר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כשגל עבאדי, טל בלום, רומן רוסצקי, גל גופרית ושקד כהן, צעירים בשנות ה-20 לחייהם שעובדים בחברת הסייבר SentinelOne, נכנסים לחדר הישיבות במשרדי החברה בתל אביב, קשה לחלץ מהם משהו על תנאי השכר שלהם. כמה דקות לתוך השיחה ברור שבאופן גורף כולם מרוצים מאוד מהמשכורת, ובכלל, אין להם תלונות. הם עובדים במקום נחשב, מרוויחים שכר שרוב בני גילם יכולים רק לחלום עליו ונהנים מתנאים מצוינים. אם יש "חלום ישראלי", הם כנראה הגשימו אותו. ויש עוד מכנה משותף ביניהם: אף אחד מהם לא עבר בשערי האקדמיה.

     

    שירותם הצבאי של חלקם אמנם סייע להם להגיע לתפקיד, אבל לא יותר. בזמן שרוב בני גילם מתלבטים מה ללמוד באוניברסיטה, הם פשוט ויתרו מראש. במידה רבה, הסיפור שלהם מייצג את אחת המגמות המטלטלות שעוברות על האקדמיה לא רק בישראל אלא בעולם כולו.

     

    בעשור האחרון נרשמה האטה במספר הנרשמים ללימודים אקדמיים בכלל התארים. ב-2009 למדו במוסדות להשכלה גבוהה בארץ כ-228 אלף סטודנטים בתואר ראשון. ב-2017, על פי נתוני המל"ג, למדו במערכת 231 אלף סטודנטים. הגידול באוכלוסייה היה אמור להביא גם לגידול במספר הנרשמים ללימודים, אך זה עשור נרשמת דווקא התייצבות.

     

    מנגד, תעשיית הקורסים הפרטיים והמקצועיים התפתחה באופן משמעותי ויותר ויותר צעירים פונים למסלול זה, לעיתים בנוסף לתואר האקדמי ולעיתים במקומו. בסקר שנערך בשנה שעברה בארה"ב, שבה מערכת ההשכלה הגבוהה נחשבת מקודשת, וכמסלול היחיד בדרך להשגת עבודה ראויה עם שכר נאות, העידו יותר ממחצית שהלימודים לא היו שווים את החובות הכבדים שצברו במהלך השנים האקדמיות.

    פילוח סטודנטים לתואר ראשון- נתוני תשע

    מאחורי כל הנתונים, הסטטיסטיקות והשינויים בשוק התעסוקה, שואלים את עצמם היום יותר צעירים בישראל ובעולם, רגע לפני שהם מחליטים אם להירשם ללימודים אקדמיים: בשביל מה?

     

    חוסר הרלוונטיות באקדמיה

    חברת SentinelOne, שעוסקת בפתרונות סייבר וגייסה לאחרונה 120 מיליון דולר, היא מסוג המקומות שבוגרי הפקולטות למדעי המחשב באוניברסיטאות ובמכללות חולמים לעבוד בהם. אלא שבדומה לחברות אחרות בהייטק, גם SentinelOne לא מציבה את התואר האקדמי כדרישת סף בחלק מהתפקידים. "אנשים רוצים להצטרף וזו חברה שבחזית הטכנולוגיה", אומרת מנהלת משאבי האנוש של החברה, ליאת דביר. "זה החלום הרטוב של הרבה מאוד מועמדים. בחלק מהתפקידים אנחנו מסתכלים על סט היכולות של המועמד הרבה לפני התואר האקדמי".

     

    שקד כהן עשה כמה קורסים באוניברסיטה וגילה שרובם לא היו רלוונטיים, ולכן לדבריו נטש את האקדמיה. והוא לא היחיד שחש כך. רודסקי מוסיף ש"הרלוונטיות של הקורסים האקדמיים לעיסוק היומיומי במחקר אבטחת המידע הייתה די נמוכה בשבילי". לדברי בלום, "במה שאני מתעסק בו היום זה הידע הרלוונטי, וזה לא ידע שאפשר להשיג מתואר או דברים כאלה".

     

    גם גופרית מכיר היטב את הטענות לחוסר רלוונטיות של החומר הלימודי לשוק התעסוקה: "חברים שלי שכן עושים תואר מבינים שהם לא פרקטיים ומתחילים ללמוד דברים שהם יותר רלוונטיים לעבודה בהייטק. אבל אני עדיין לא חושב שזה שווה שלוש שנים של ניסיון בחברת הייטק".

    חברת sentinelOne (צילום: מוטי קמחי)
    משרדי sentinelOne. סט יכולות לפני תואר(צילום: מוטי קמחי)

    סיון נימני ועוז גונן, עובדים בחברת sentinelOne (צילום: מוטי קמחי)
    נימני וגונן. "התואר נתן לי את הכניסה"(צילום: מוטי קמחי)

    מנגד, עובדים אחרים בחברה, שהם בעלי תארים אקדמיים, מבהירים שלא היו מוותרים על הלימודים. "אני חושבת שהתואר נתן לי את הכניסה לתחום", אומרת סיון נימני, בוגרת לימודי מדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן. "זה גם נותן בסיס מאוד חזק מבחינת נטוורקינג, ידע בסיסי שבנקודה מסוימת רואים שהוא חסר אצל אנשים בלי תואר".

     

    עוז גונן, בוגר לימודי מערכות מידע באקדמית תל אביב-יפו, מסכים: "אני לא חושב שהתואר היה בזבוז זמן. את מה שקיבלתי ממנו לא יכולתי לקבל בשום מקום אחר. אפשר גם לראות שהרבה מהאנשים שעשו קורסים או דברים מהסוג הזה אמנם קיצרו את הדרך, אבל זה לא נותן את אותה הכשרה".

     

    דביר: "אנחנו יודעים לזהות ניסיון או התנסויות וידע שלא מגיע מהאקדמיה. האקדמיה עוד לא הגיעה לאזורים שאנחנו עוסקים בהם, כמו מחקר של וירוסים ואבטחת מידע".

     

    עם זאת, לדעתה השילוב האידיאלי של המועמד לתפקידים הנחשקים בחברות הייטק הוא כזה שמכיל גם תואר אקדמי. "אנחנו מעודדים אותם לרכוש תואר אקדמי במהלך הקריירה שלהם כאן", היא אומרת.

     

    האוניברסיטה היא רק תשתית אינטלקטואלית

    השירות ביחידה טכנולוגית בצה"ל עשוי להביא לקיצור דרך משמעותי בדרך לתפקידים טובים בתעשיית ההייטק, אך בשנים האחרונות זו כבר אינה האופציה היחידה לכניסה. רועי דויטש, מנכ"ל ומייסד חברת Jolt, שמפעילה קורסים אלטרנטיביים למינהל עסקים, נותן כדוגמה את תוכנית ה"אל תואר".

     

    לדבריו, "המטרה היא ללמד את הכישורים שדרושים היום כדי להצליח בעסקים. תוכנית 'אל תואר' במינהל עסקים כוללת לימודים מעשיים בתחום מתוך תפיסה שהתעשייה צריכה היום הרבה יותר אנשים שמסוגלים לעשות ויודעים איך לעשות מאשר אנשים שרק מכירים את התיאוריה".

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    דויטש מסביר ש"אנחנו מקבלים אנשים עם תואר ראשון או כאלה שיש להם ניסיון של ארבע שנים לפחות בתחום. תואר ראשון הוא תשתית אינטלקטואלית בסיסית, אבל זה לא מחליף את הניסיון בעבודה. האקדמיה היא גוף מדהים לקידום האינטלקט האנושי, אך האם היא הגוף המתאים להכשיר אנשים לשוק התעסוקה? יש היום קונצנזוס שזה לא המצב. אין קורלציה בין אנשים שלמדו לבין היכולות המקצועיות שלהם והרבה מאוד אנשים מצליחים היום בלי התואר הרלוונטי.

     

    "העובדה היא שרוב האנשים, בטח בהייטק, לא עובדים בלעשות משא ומתן מדיני או בלנתח ספרות. הם עושים דברים שאפשר לקבל אליה הכשרה הרבה יותר טובה בשוק, ובסוף הם מחפשים ללמוד מאנשים מומחים. הדרך הבסיסית להשיג ידע אינטלקטואלי היא תואר ראשון. כך מתייחסים לזה, ולכן גם קל לוותר על זה".

     

    אנשי רוח לא יובילו את הכלכלה

    האם האוניברסיטה היא אכן תשתית אינטלקטואלית? נתוני המל"ג מראים מגמה ברורה: זה עשור מתמודדים מקצועות מדעי הרוח ומדעי החברה עם ירידה חדה במספר הסטודנטים, לעומת עלייה בתחומי ההייטק (מדעי המחשב והנדסה). ב-2009 למדו באוניברסיטאות 13,489 סטודנטים את מקצועות מדעי הרוח. ב-2018 כבר עמד מספרם על 10,698. במדעי החברה המגמה דומה: 41,171 ב-2009 לעומת 34,324 ב-2018.

     

    במדעי המחשב, לעומת זאת, נרשם זינוק אדיר: 9,122 סטודנטים למדו את התחום ב-2009, ואילו ב-2018 עמד מספרם על 16,780. אחת הסיבות לעלייה היא פתיחת תוכניות לימודים בתחום זה במכללות, בניגוד לתחומי מדעי הרוח שהם במידה רבה עדיין נחלתן של האוניברסיטאות.

     

    כך או כך, הנתונים מלמדים כי גם אלו אשר בוחרים בסופו של דבר כן להירשם ללימודים אקדמיים, רואים בהם קודם כל הזדמנות לקבלת כלים פרקטיים לשוק התעסוקה. "האוניברסיטה חייבת להתקיים אבל אין שום היגיון שהיא תתפוס חלק כל כך גדול באוכלוסייה", מסכם דויטש. "חשוב שיהיו אנשי רוח אבל לא הם אלה שיובילו את הכלכלה. האקדמיה היא לאו דווקא ההכשרה היחידה לשוק התעסוקה".

     

    המועצה להשכלה גבוהה לא השיבה לפניית ynet באשר לטענות העולות מהכתבה בדבר היעדר הרלוונטיות של התארים האקדמיים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים