שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      הריבית ללא שינוי; בנק ישראל: תיתכן הפחתה ל-0.1% במהלך השנה
      הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בראשות הנגיד אמיר ירון, החליטה שוב שלא לשנות את שיעור הריבית במשק - שנותרה על 0.25%. חטיבת המחקר של הבנק צופה כי גם בשנה הקרובה תישאר הריבית ברמתה הנמוכה - ואולי אף תרד ל-0.1%

      הוועדה המוניטרית של בנק ישראל , בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה להותיר את הריבית במשק בשיעור של 0.25% - בהתאם לציפיות בשוק ההון. חטיבת המחקר של הבנק צופה כי גם בשנה הקרובה תישאר הריבית ברמתה הנמוכה ואולי אף תרד ל-0.1%. הבנק יפרסם החלטת ריבית אחת נוספת השנה, ב-25 בנובמבר; ההחלטה הראשונה של 2020 תתקבל ב-13 בינואר.

       

      הפד חתך את הריבית ב-0.25%; טראמפ: "פאוול נכשל שוב"

      מה כדאי לעשות עם הכסף כשהריביות יורדות?

      בהתאם לציפיות: ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי

       

      לפי התחזית המקרו-כלכלית שמפרסמת חטיבת המחקר של בנק ישראל, "הריבית המוניטרית צפויה לעמוד בעוד שנה על 0.25% או לרדת במהלך השנה לרמה של 0.1%". נזכיר כי עד לפני מספר חודשים נכתב בתחזית כי הריבית צפויה לעלות עד סוף 2019; כעת, נדמה שהאירועים הדרמטיים שהתרחשו בכלכלה הגלובלית, גרמו לתפנית לא פחות דרמטית במנגינה שמגיעה מבנק ישראל. 

       

      יתרה מזו: למרות שתחזית הצמיחה של חטיבת המחקר של הבנק נותרה על כנה לגבי 2019 - 3.1% - תחזית הצמיחה לשנת 2020 הורדה בחדות לרמה של 3% בלבד; ההאטה שצופה בנק ישראל, לאחר שהן ה-IMF והן ה-OECD הורידו בחדות את תחזיות הצמיחה לעולם כולו ולכלכלות המרכזיות, צפויה להשפיע גם על האינפלציה: לפי התחזית המחודשת של הבנק, האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעמוד על 1.2%, נמוך מהתחזית הקודמת. 

       

      פרופ' ירון שב ומדגיש כבר תקופה ארוכה כי התחזקות השקל הפכה לאחד הגורמים העיקריים שמסבירים את אי היכולת להשיג את יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%), כאשר לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס - שהתפרסמו באמצע ספטמבר - האינפלציה השנתית (מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) עומדת על 0.6% בלבד, הרחק מהגבול התחתון של אותו יעד.

      הנגיד פרופסור אמיר ירון  (צילום: דוברות בנק ישראל)
      הנגיד, אמיר ירון (צילום: דוברות בנק ישראל)

      לפי אותם נתונים, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.8% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.7% (עדיין מתחת ליעד); זאת, בעוד שהמדד ללא דיור - הכוח המרכזי שמחולל עליות מחירים במשק - עלה ב-0.1% בלבד.

       

      התחזקות השקל אל מול המטבעות העיקריים בתקופה האחרונה היא תוצאה ישירה של השינויים הדרמטיים במדיניות המוניטרית של שתי הכלכלות הגדולות בעולם - האירופית והאמריקנית, ששבו לנקוט במדיניות "מרחיבה" - קרי, הפחתת ריבית.

        

      במקרה של אירופה, נגיד הבנק המרכזי מאריו דראגי שב לבצע הרחבה כמותית והחל לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקף של 20 מיליארד אירו בחודש (לעומת ההערכות שצפו רכישות בהיקף של 40-30 מיליארד) - אך לתקופה בלתי מוגבלת. 

       

      במקרה של ארה"ב, הפדרל ריזרב הספיק תוך חודשיים בלבד להוריד פעמיים את הריבית בחצי אחוז, לרמה של 2% בלבד. הדולר נחלש במהלך החודש האחרון בחדות, מרמה של 3.53 שקלים לרמה של פחות מ-3.5 שקלים.

       

       

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      צילום: דוברות בנק ישראל
      נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
      צילום: דוברות בנק ישראל
      מומלצים