בית ספר עם מורה אחת ותלמיד אחד
אלפי כפרים ברחבי רוסיה ננטשו אחרי פירוק ברית המועצות. אחד מהם הוא הכפר המרוחק סיביליקובו בסיביר, שבו עדיין פועל בית ספר יסודי עם תלמיד אחד בלבד. בשנה הבאה המורה תעזוב את הכפר, והתלמיד יידרש ללמוד בבית ספר חדש - ולצאת מדי יום להפלגה בנהר כדי להגיע לכיתה
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
כמו אלפי כפרים ברחבי רוסיה, גם הכפר הסיבירי המרוחק סיביליקובו התרוקן אחרי סגירת החוות הקולקטיביות והתפרקות ברית המועצות ב-1991. בכפרים כבר לא הייתה עבודה והתושבים מיהרו לנטוש אותם.
בשנות השבעים בבית הספר היסודי בסיביליקובו היו ארבע כיתות, בכל אחת מהן כ-18 תלמידים. 550 תושבים חיו אז בכפר. היום גרים בכפר במחוז אומסק רק 39 תושבים, רובם טטארים. רביל איזמוחמטוב הוא התלמיד היחיד בבית הספר היסודי בכפר. רוב הבתים בקרבת בית הספר נטושים.
קוצ'וקובה עובדת כמורה בבית הספר בכפר סיביליקובו כבר 42 שנה. היא ובעלה קנו בית בעיירה טארה, שנמצאת במרחק 50 ק"מ מהכפר סיביליקובו. הם מתכננים לעבור לשם בסוף השנה. המורה קוצ'וקובה מקווה שאיזמוחמטוב יהיה עד אז בוגר מספיק כדי ללמוד בבית ספר חדש בכפר באזור.
זו לא תהיה משימה פשוטה מבחינתו: בית הספר הקרוב ביותר נמצא במרחק 30 דקות הפלגה. רביל יידרש לחצות מדי יום את נהר האירטיש, ולאחר מכן לנסוע 20 דקות באוטובוס לבית הספר. "אני מצטערת בשבילו. ההורים שלו עדיין לא רוצים לעזוב את סיביליקובו. מפחיד לשלוח ילד קטן כמוהו לשיט באירטיש, יש שם גלים גבוהים".
המורה קוצ'וקובה עצובה מסגירת בית הספר שבו עבדה רוב חייה. "הוא יעמוד שם כמו בכפרים האחרים ואיש אחד לא יזדקק לו, בשעה שאנשים בערים לא יכולים למצוא לילדיהם מקומות פנויים בגן ועומדים בתור מהרגע שנולדו". גם כשאומינור תעבור לבית החדש בטארה היא לא תשכח מהיכן באה. "ההורים שלי קבורים פה, חלק ממני נמצא פה. אנחנו מגיעים לפה בכל יום זיכרון כשאנשים מגיעים לזכור את מי שהלכו לעולמם. אנחנו נחזור ונשמור על הקברים שלהם", היא מבטיחה.
לפנייה לכתב/ת 
