רופא וחוקר בכיר: תזונה נכונה היא התרופה לסרטן

אם תשאלו את ד"ר וויליאם לי, רופא וחוקר סרטן, מה הכי כדאי לכם לעשות עכשיו, הוא ימליץ לכם ללא היסוס לשתות כוס גדולה של תה ירוק חזק ולאכול תפוח. הוא בעצמו מקפיד על ההרגל הזה פעמיים ביום. לטענתו, בתה על סוגיו השונים ובתפוח (במיוחד בקליפה) יש מרכיבים בריאים שימנעו מכם לחלות במחלות קטלניות כמו סרטן. נוסף על כך, תוכלו ליהנות מדחיית הפגיעה בזיכרון וההזדקנות הכללית של המוח. ד"ר לי מתחיל את הבוקר שלו עם הרגל שעליו הוא מקפיד כבר שנים: בחירה של חמישה מזונות שבהם הוא יתמקד באותו היום. זה יכול להיות תפוז, כרוב, ברוקולי, תה ותפוח או חמישה מאכלים אחרים שהוא בוחר. התוכנית שלו פשוטה: חמישה מאכלים בריאים ביום יחזקו את מערכות ההגנה הטבעיות של הגוף וימנעו מחלות.

גם כיום, למרות מחקרים וספרים רבים שנכתבו בנושא, לא מעט רופאים ומדענים אינם מייחסים חשיבות רבה לתזונה. אבל הגישה של ד"ר לי לבריאות, שמתייחסת למזון כאל תרופה של ממש שביכולתה להכניע מחלות על ידי עידוד מנגנון הריפוי הטבעי של הגוף, זוכה בימים אלה לפופולריות עצומה גם בקרב מדענים ורופאים בארצות הברית. ככל הנראה הסיבה המרכזית לכך היא המוניטין שלו כמומחה לסרטן מאוניברסיטת הרווארד, אבל תורמת לכך גם העובדה שהוא חבר בוועדות של ארגון הבריאות העולמי ומינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), ארגונים שפועלים ללא כוונת רווח למען קידום בריאות הציבור בעולם, ולכן נתפס כרופא וחוקר אובייקטיבי שאינו מושפע מתעשיית התרופות. במאמר שפורסם לא מזמן ב"ניו יורק טיימס" נכתב עליו שהוא צפוי להפוך לאחד המדענים המשפיעים ששינו את פני עולם הרפואה והגישה לבריאות ומחלות בעשור האחרון.

עד לפני שנתיים היה ד"ר לי רופא ומדען אלמוני. הוא הפך למפורסם בן לילה בזכות הרצאת TED שלו שנשאה את הכותרת הפרובוקטיבית "האם אנחנו יכולים לאכול כדי להרעיב את הסרטן?" וזכתה ליותר מ־11 מיליון צפיות. ההרצאה הזאת, שנישאה לפני כשנתיים, הפכה במרץ האחרון גם לספר שנקרא Eat To Beat Disease ("לאכול כדי לנצח את המחלה", בתרגום חופשי) שהפך לרב מכר בארצות הברית מיד עם צאתו לאור. בספר נכתב רבות על אנגיוגנזה – היווצרות כלי דם חדשים - תחום ההתמחות של ד"ר לי, שכיום לא מוכר במיוחד אך הולך והופך לתחום רפואי עתיר ידע. יש הטוענים שהוא יוביל לפיתוח תרופות וטיפולים רפואיים חדשניים למחלת הסרטן, שנחשבת כיום לגורם המוות הראשון בחברה המערבית. 

את הרעיון להרעיב את הסרטן הגה לראשונה המנטור של ד"ר לי, ד"ר ג'ודה פולקמן מאוניברסיטת הרווארד. במאמר שפרסם ד"ר פולקמן בכתב העת המדעי היוקרתי Nature בשנת 2004 הוא הסביר את הרעיון שלו: בגוף האדם נוצרים גידולים סרטניים זעירים בגודל של נקודת עיפרון בכל יום. לגידולים האלה אין משמעות, כי בלי אספקת חמצן ודם, שנעשית באמצעות עורקי הדם, הם לא יתפתחו ולא יזיקו. הבעיה מתעוררת כשהגידולים המיקרוסקופיים האלה מצליחים להערים על מערכת היווצרות כלי הדם ולגרום לה להאמין שהם תאים רגילים ולא תאים סרטניים. כשהם מצליחים לקבל אספקת חמצן ודם, הם גדלים באופן בלתי מבוקר, שולחים גרורות ופולשים לאיברים בגוף. 

מחקרים שערך ד"ר לי באוניברסיטת הרווארד על מנגנון האנגיוגנזה גרמו לו לקחת את הריפוי מסרטן שלב אחד אחורה – לפני היווצרות הגידולים המיקרוסקופיים. בהרצאה שלו ב־TED הוא אומר שאם מערכת היווצרות כלי הדם תהיה חזקה ועמידה מספיק, היא תמנע מהגידולים הסרטניים המיקרוסקופיים להערים עליה כאילו מדובר בתאים רגילים, ובדרך זו יהיה אפשר למנוע את התפתחות מחלת הסרטן. עוד הוא מסביר כי לפי המחקרים שהוא ערך - המניעה היעילה ביותר נעשית באמצעות תזונה. "אני יותר ויותר מאמין שהאנושות נמצאת בתקופה חסרת תקדים", הוא כותב בספרו. "ההיסטוריה האנושית מלאה בתקופות של חוסר ורעב, וזו התקופה הראשונה בהיסטוריה שבה כל אדם יכול לאכול הכל. מאכלים מיובאים מכל העולם לכל מקום, ואדם שחי במערב יכול ליהנות מהמזון האיכותי ביותר והמגוון ביותר שגדל בכל העולם. זו הזדמנות מעולה ליהנות מכל השפע הזה ולגייס אותו לבריאות טובה". 

באחד המחקרים שהוא ערך לצורך הוצאת הספר נבדקה היכולת של רזברטרול, פוליפנול נוגד חמצון שמצוי בתה, בענבים אדומים וביין אדום, לחזק את מנגנון ההיווצרות של כלי דם. נמצא שהרזברטרול מגביר את היכולת של האנגיוגנזה להתגונן מפני מחלות ב־60%. בדיקות שנערכו על מאכלים אחרים, כמו לדוגמה פולי סויה ותות שדה, ניפקו תוצאות דומות. בעקבות המחקרים האלה ואחרים שערך הגיע ד"ר לי למסקנה שמזונות מסוימים מחזקים את מערכות ההגנה של הגוף מפני התפתחות מחלות, והוא פיתח שיטת תזונה חדשה שנקראת 5X5X5 ומבוססת על חיזוק חמש מערכות ההגנה הטבעיות של הגוף נגד התפתחות מחלות:

1. היווצרות כלי דם

2. תאי הגזע

3. מיקרוביום (חיידקי המעיים)

4. DNA – מידע תורשתי

5. מערכת החיסון

כאמור, לכל מערכת הגנה כזאת יש מאכלים שיכולים לחזק אותה ובכך לאפשר למנגנוני הריפוי הטבעיים לתקן תקלות בגוף ו"להרוג" את המחלה עוד לפני שבעצם נולדה. לפי התוכנית צריך לבחור בכל יום לפחות מאכל אחד מכל קבוצה כדי לשמור על יכולת ההגנה של הגוף. במבט ראשון התוכנית עשויה להיראות קלה ופשוטה – מה הבעיה לאכול חמישה מאכלים בריאים ביום? אבל בפועל זה לא פשוט כלל, כי צריך לאכול כמעט אך ורק את חמשת המאכלים הנבחרים, שהם תזונה טבעית לחלוטין המבוססת בעיקר על ירקות פירות, אגוזים, קטניות, דגים ומעט דגנים. אז מה צריך לאכול לדברי ד"ר לי כדי לחזק כל אחת מהמערכות?

בגוף שלנו יש כ־100 אלף ק"מ של עורקים ונימי דם. כשמערכת היווצרות כלי הדם פועלת כהלכה היא תומכת אך ורק באיברים שחיוניים לבריאות הגוף על ידי העברה של חמצן ודם ואינה מאפשרת לגידולים הסרטניים לקבל דם וחמצן ולמעשה כך גורמת למותם. תזונה משפיעה על היווצרות כלי דם חדשים, ואחת הדוגמאות לכך היא מחלת הסוכרת, שבה הרמות הגבוהות של הסוכר בדם גורמות להאטה משמעותית בקצב ייצור כלי דם חדשים ולפגיעה בכלי דם קיימים. יצירת עורקי דם חדשים חשובה מאוד גם במקרים של מחלות לב וסתימת עורקים, כי העורקים החדשים יוצרים מעקף במקום העורקים הסתומים וכך מאפשרים תפקוד תקין של מערכות הגוף. 

מה לאכול כדי לתחזק את המערכת:

ירקות: ארוגולה (רוקט), בצל, באק צ'וי, ברוקולי, כרוב, גזר, כרובית, עגבניות, פלפל אדום חריף, חצילים, קייל, אנדיב.

פירות: תפוח, קיווי, ליצ'י, מנגו, אפרסק, נקטרינה, שזיף שחור, פטל שחור, תות שדה, דובדבנים, אוכמניות (טריות או מיובשות), גויאבה.

אגוזים: שקדים, קשיו, מקדמיה, פקאן, זרעי דלעת, ערמונים.

משקאות: תה שחור/יסמין/קמומיל, בירה, יין אדום.

קטניות: שעועית שחורה.

חלבון: דגים (סלמון, מקרל, טונה, אנשובי, בקלה או הליבוט), גבינת קממבר, גבינת גאודה/אדם.

שונות: קימצ'י, שעורה, זרעי צ'יה, קינמון, שוקולד מריר, זרעי פשתן.

תאי הגזע הם תאי המוצא שלנו ולכן נחשבים לאחת מהמערכות החשובות ביותר להגנה על הגוף מפני מחלות. כולנו נוצרנו מתאי גזע עובריים, שבתחילת דרכם יכולים להפוך לכל תא בגוף – החל בתא שריר ועד לתא עצם. כשאנו נפצעים או חולים, תאי הגזע מתעוררים ויוצרים תאים חדשים במקום אלה שנפגעו. ההחלפה הזאת מונעת הזדקנות מוקדמת, מרפאת אותנו ומשאירה אותנו בחיים. ככל שאנחנו מתבגרים, תפקוד תאי הגזע שלנו יורד. לדברי ד"ר לי, מזון משפיע גם על תפקוד תאי הגזע, וגם כאן ההסבר יכול להיות מובהר על ידי הסוכרת. רמה גבוהה של סוכר בדם מחסלת את תאי הגזע, לכן לחולי סוכרת יש פחות תאי גזע בגופם והתאים הקיימים מתקשים לבצע את עבודתם. רמת סוכר גבולית בדם – גם בקרב אנשים שאינם חולים בסוכרת - מחלישה את פעולת ההגנה של תאי הגזע. במצב כזה יכולת התנועה שלהם פוחתת והיכולת שלהם לבנות רקמות חדשות נפגעת. גם רמה גבוהה של טריגליצרידים וכולסטרול, במיוחד LDL ("כולסטרול רע"), פוגעת בפעולת תאי הגזע וביכולת שלהם להגן על הגוף. 

מה לאכול כדי לתחזק את המערכת:

ירקות: סלרי, שעועית ירוקה, קייל, בצל, תפוחי אדמה סגולים, צנונית, חסה אדומה, תרד.

פירות: תפוח, קיווי, אפרסק, שזיף שחור/אדום, פטל שחור, אוכמניות, נקטרינה, דובדבנים, ענבים, ליצ'י, מנגו, אפרסמון, אשכולית, תות שדה.

אגוזים: אגוזי מלך, פיסטוקים, ערמונים, בוטנים, זרעי דלעת.

משקאות: תה שחור/קמומיל/ירוק, יין אדום, בירה.

קטניות: פולי סויה. 

חלבון: דגים (אנשובי, הליבוט, מקרל, סלמון, סרדינים).

שונות: כורכום, צימוקים, צלפים, זרעי צ'יה, גוג'י ברי, ווסאבי, חרדל, שמן זית, אורגנו, סובין אורז, רוזמרין, שומשום.

בכל יום מתפרסמים מחקרים חדשים ונוספים שחושפים עוד מידע על תפקיד אוכלוסיית חיידקי המעי בבריאות שלנו. לכולם ידוע שרב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לחשיבות החיידקים בחיינו, אבל למדענים רבים ברור כבר עכשיו שיש להם תפקיד מכריע בהגנה עלינו מפני מחלות. חיידקי המעיים משפיעים על הבריאות הפיזית שלנו, על הסיכון לחלות במחלות, על המשקל וגם על מצב הרוח שלנו. מחקרים שפורסמו מצאו שהם משפיעים על ההורמונים, הפוריות ואפילו על המצב הנפשי. המזון שאנחנו בוחרים לאכול יכול לעודד אוכלוסיות חיידקים שתומכות בבריאות שלנו, וגם להפך - לעודד נוכחות חיידקים שגורמים למחלות ומזיקים לגוף. מזון פרה־ביוטי, שעשיר בסיבים תזונתיים, מעודד את שגשוג החיידקים הטובים במעיים ונחשב לכזה שמונע היווצרות מחלות. 

מה לאכול כדי לתחזק את המערכת:

ירקות: ארוגולה (רוקט), אספרגוס, באק צ'וי, ברוקולי, כרוב, גזר, כרובית, פלפל אדום, עגבניות, לפת, צ'ילי חריף, חצילים, קייל.

פירות: אפרסק, אוכמניות, דובדבנים, חמוציות מיובשות, קיווי, ליצ'י, מנגו, נקטרינה, משמש.

אגוזים: גרעיני חמנייה, שומשום (טחינה גולמית), אגוזי מלך.

משקאות: תה שחור/קמומיל/ירוק, קפה, מיץ רימונים סחוט, יין אדום.

קטניות: עדשים, גרגרי חומוס, שעועית שחורה, אפונה.

חלבון: גבינת קממבר/גאודה, יוגורט.

שונות: פטריות פורצ'יני מיובשות, פטריות שיטאקי, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, שוקולד מריר, קימצ'י, כרוב כבוש, לחם פומפרניקל, לחם מחמצת.

למידע הגנטי (DNA) של כל אדם יש השפעה רבה על גורלו הבריאותי. על חלק מהגורמים אנחנו לא יכולים להשפיע (גנים שירשנו מהורינו), אבל על החלק הסביבתי יש לנו השפעה רבה. למרבה המזל, ההשפעה התורשתית על הסיכון שלנו לחלות במחלות מסתכמת ב־%5־%10 בלבד – כל השאר נובע מהסביבה, ועליה יש לנו השפעה רבה. ה־DNA שלנו נאלץ להתמודד בכל יום עם כ־10,000 אירועים שמנסים לפגוע בו. חלקם ספונטניים - תקלות וטעויות שמתרחשות בזמן פעילות שגרתית של הגוף, כמו למשל חלוקת תאים. חלק מהתקלות מתרחשות בעקבות אירוע הרסני, כמו דלקת או חבלות. אירועים אחרים עלולים להיות חשיפה לרעלים שנמצאים באוויר, קרינת השמש או חומרים מזיקים שאנחנו אוכלים, כמו חומרי הדברה, או חומרים שאנחנו מורחים על העור ונספגים למחזור הדם. למעשה, כשחושבים על הפגיעות שה־DNA שלנו סופג בכל יום, קשה להאמין שהוא מצליח לשרוד בלי שלגוף ייגרם נזק כלשהו, אבל כדאי להביא בחשבון גם שככל שאנחנו מזדקנים, ה־DNA שלנו הופך לפגיע יותר ומתקשה להתמודד עם הפגיעות הרבות שהוא נחשף אליהן בכל שעה משעות היום. 

ה־DNA שלנו משפיע גם על אריכות ימינו. החומר הגנטי שלנו ארוז במולקולות DNA ארוכות שנקראות כרומוזומים. בכל תא יש 46 כרומוזומים שמכפילים את עצמם בכל פעם שהתא מתחלק. בקצות הכרומוזומים יש מעין "זנבות" בשם טלומרים המתקצרים בכל חלוקת תאים. קצב התקצרותם משתנה מאדם לאדם, וככל שהם ארוכים יותר, כך גם חייו של האדם יהיו ארוכים יותר. ד"ר לי טוען כי לתזונה יש השפעה רבה גם על ה־DNA ושמירה על טלומרים ארוכים. 

מה לאכול כדי לתחזק את המערכת:

ירקות: ארוגולה (רוקט), באק צ'וי, ברוקולי, נבטי ברוקולי, כרוב, גזר, כרובית, עגבניות שרי, חצילים, קייל.

פירות: אפרסק, אוכמניות, דובדבנים, ענבים, אשכולית, גויאבה, קיווי, ליצ'י, מנגו, נקטרינה, תפוזים, פפאיה, משמש, אשכולית אדומה, שזיפים, תות שדה, אבטיח.

אגוזים: גרעיני חמנייה, שקדים, אגוזי ברזיל, קשיו, ערמונים, אגוזי לוז, מקדמיה, חמאת בוטנים, פקאן, פיסטוקים, צנוברים.

משקאות: קפה, תה שחור/ירוק/קמומיל.

קטניות: פולי סויה.

חלבון: דגים (אנשובי, סלמון, מקרל, סרדינים).

שונות: זרעי פשתן, טחינה גולמית, שוקולד מריר, שמן זית, רוזמרין, בזיליקום, מרווה, כורכום.

מערכת החיסון שומרת עלינו מפני מחלות קלות וחולפות כמו הצטננות, אבל גם מפני מחלות קשות כמו סרטן. בגוף שלנו מתפתחים גידולים סרטניים מיקרוסקופיים כל הזמן שנעלמים מעצמם ולא מתפתחים - בתנאי שמערכות הגוף מסוגלות לזהות את התא הסרטני ולהרעיב אותו או להרוג אותו. קו ההגנה הראשון שלנו נגד מחלות הוא מערכת החיסון, והיא הראשונה לזהות סכנות. היא מורכבת ממיליארדי תאים המתרוצצים בגופנו ומנהלים מלחמה מתוחכמת ומורכבת בפולשים זרים - חיידקים, נגיפים, פטריות ושאר מזיקים. 

תאי הדם הלבנים (הלויקוציטים) הם החיילים הראשיים של מערכת החיסון במלחמה בזיהומים. הלימפוציטים הם תת סוג של תאי הדם הלבנים והם מתחלקים לשני סוגים: תאי B שאחראים על הפרשת נוגדנים שמנטרלים פולשים זרים, ותאי T שתוקפים והורסים את הפולשים ישירות. אחד ממוקדי הכוח העיקריים של מערכת החיסון הוא התאים שנקראים "תאי ההרג הטבעיים" – Natural Killers. תאים אלה, המכונים בקצרה NK, תוקפים תאים בגוף שאליהם פלש גורם זר. הם נצמדים לתא הנגוע, וכשהוא מתחיל להתחלק הם מפרישים לתוכו אנזימים שמונעים את המשך החלוקה וגורמים למותו. 

לתזונה יש השפעה רבה על תפקוד מערכת החיסון. מחסור בוויטמינים ובמינרלים, כמו למשל ויטמין B12, הוכח במחקרים רבים כגורם לירידה בפעילות הלימפוציטים, ולכן פוגע בתפקוד מערכת החיסון וגורם לירידה בפעילות "החיילים" של מערכת החיסון - תאי T ותאי NK. מנגד, גם לצום יש השפעה טובה על תפקוד מערכת החיסון. הוא גורם לגוף להיפטר מתאי מערכת החיסון הישנים ולייצר תאים חדשים במקומם. חידוש התאים גורם למערכת החיסון לתפקד באופן יעיל יותר נגד פולשים ומחלות. מסיבה זאת ד"ר לי ממליץ לאמץ צום חלקי כאורח חיים (ראו מסגרת "עקרונות התוכנית").

מה לאכול כדי לתחזק את המערכת:

ירקות: ארוגולה (רוקט), אנדיב, באק צ'וי, ברוקולי, נבטי ברוקולי, כרוב, גזר, כרובית, עגבניות שרי, פלפל צ'ילי חריף, מנגולד, חצילים, בצל, חסה אדומה, תרד. 

פירות: תפוח, אפרסק, שזיף שחור, פטל שחור, אוכמניות, דובדבנים, מנגו, נקטרינה, תפוז, רימון.

גרעינים ואגוזים: גרעיני חמנייה, אגוזי מלך.

משקאות: תה שחור/קמומיל, קפה, יין אדום.

שונות: זרעי צ'יה, זרעי פשתן, שוקולד מריר, כרוב כבוש, גוג'י ברי, שמן זית, כורכום.