שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "המעבר למגורים משותפים הוא רעידת אדמה"
    כשקרן ויורם החלו זוגיות בפרק ב' הם לא מיהרו להפגיש בין הילדים. כיום, אחרי חתונה ומגורים משותפים, הם אומרים: "לחבר את הלבבות של כולם זו עבודה". מדור חדש על משפחות משולבות שהצליחו, למרות כל האתגרים

    הילדים שלו, הילדים שלה והילדים שלנו, נשמע לכם מאתגר? אתם צודקים. הדבר הבסיסי להצלחת שילוב של שתי משפחות הוא עבודת צוות של בני הזוג, הכוללת שיחות תכופות, שמטרתן לתווך אחד לשני את דפוסי החיים השונים, ההרגלים והצרכים. יצאתי לשטח למצוא זוגות שהחליטו, למרות כל האתגרים, שזה אפשרי ואפילו שווה את ההשקעה.

     

    מי אנחנו?

    קרן פלד (45) אמא של אורי (17) ומאיה (13), ויורם חיות (50), אבא של נעם (18) ויעל (16), ממושב עדנים. הכירו מעבודה משותפת בהייטק, ומנהלים יחד את "NYYKOM", המסייעת לבעלי עסקים. בזוגיות - עשר שנים וחיים יחד כמשפחה - למעלה משבע שנים.

     

    "בניית הקשר היא תהליך ארוך" (צילום: אלבום פרטי)
    "בניית הקשר היא תהליך ארוך"(צילום: אלבום פרטי)

    המפגש הראשון עם הילדים

    פלד: "לקח לנו זמן. בנינו קודם כל את הזוגיות, ביססנו אמון, ורק אחרי שנה יחד הילדים נחשפו לקשר בינינו".

     

    חיות: "גם אז המפגש ביניהם התרחש באופן טבעי. הילדים היו קטנים, לכן קבענו את המפגשים בבריכה והם שיחקו ביניהם. יום אחד הילדים שלי הציעו שקרן והילדים יבואו לאכול אצלינו. אחר כך הילדים של קרן רצו שנבוא אליהם. לא היו הגדרות מוצהרות או אירוע שישבנו איתם ואמרנו 'תקשיבו, אנחנו יוצאים יחד'".

     

    קראו עוד:

    המחיר שהילדים משלמים על גירושים מכוערים

    "ואז הבת שלי אמרה שהרסתי לה את החיים"

    למען הילדים: מודלים של הורים אחרי הגירושים

     

    המעבר לבית משותף

    פלד: "אחרי שלוש שנים של זוגיות, הילדים שאלו אותנו 'למה שלא נעבור לגור יחד בבית גדול?' הושבנו אותם, נתנו להם דף וביקשנו שיתארו את הבית שהם היו רוצים שיהיה לנו. אחרי שסיננו את בקשות הג'קוזי והבריכה, יצרנו יחד חלום משותף. שכרנו בית במושב חגור ששכן באזור גאוגרפי מספיק קרוב להורים האחרים ודאגנו שיהיה חדר לכל ילד ומרחב משותף לכולם.

     

    "זו הייתה התחלה חדשה לכולנו. מאז עברנו לבית במושב עדנים. ההבדל הוא שלבית הראשון כל משפחה עברה עם מיטלטליה וללא היסטוריה משותפת. עכשיו, כשעברנו לעדנים יצאנו משפחה אחת מאוחדת ומגובשת עם מיטלטלין אחד.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אתגרים ראשונים

    חיות: "המעבר לבית משותף הוא רעידת אדמה. המערך המשפחתי משתנה - במקום בכור אחד יש שני בכורים וזה מתסיס ויכוחים, החל מאיזה חדר בוחרים ועד לאיפה יושבים סביב שולחן האוכל. בהתחלה היו בינינו התנגשויות ולקח לנו זמן לתת אחד לשני את המקום ולקבל את העובדה שאנחנו רואים דברים אחרת.

     

    "אם אני יכול לחיות עם בלגן של בגדים בסלון וקרן עם אורך רוח קצר יותר בנושא, למדנו איך להתייחס לסיטואציות כאלו בדרך כזו שלא יגיעו למקום של אווירה לא נעימה".

     

    פלד: "עם המעבר, גם העצמאות שלי כהורה קיבלה גוון אחר. מצאתי את עצמי מבשלת ומכבסת לארבעה ילדים ומתמודדת עם אסכולות גידול שונות. יורם ואני מאוד משפחתיים ולשנינו היה חשוב ליצור את המרחב המשפחתי-הזוגי, כך שהמטרה הייתה משותפת.

     

    "תיווכנו אחד לשני איך הדברים עובדים אצל כל אחד מאיתנו, איך אנחנו מרגישים ומה היינו רוצים שיקרה. בנינו מודל שיוויוני של מטלות והכנסנו את הילדים לסבב. קבענו שיחות משפחתיות שבועיות עם הילדים, דיברנו על הכללים של הבית, נתנו לכל אחד לבחור חוק וכולם חתמו עליו".

     

    מבחינה כלכלית, חיות מסביר כי לכל אחד יש חשבון עצמאי דרכו הוא מתנהל כלכלית מול ילדיו, ובנוסף, חשבון משותף של הבית. "לנו זה עובד טוב, מונע הרבה נושאים נפיצים".

     

    "המטרה הייתה משותפת" (צילום: אלבום פרטי)
    "המטרה הייתה משותפת"(צילום: אלבום פרטי)

    ואז היא שאלה - "את מי את אוהבת יותר?"

    "בהתחלה היה יותר קשה", אומרת פלד. "המרחב המשותף יצר מאבקים טבעיים של מקום, שייכות ואהבה. אני זוכרת את מאיה שלי שואלת אותי שאלות כמו 'את אוהבת אותי יותר ממה שאת אוהבת את יעל?' ונדרכה כששמעה אותי קוראת לה 'יעלי'.

     

    "העברנו להם כל הזמן מסרים מילוליים ולא מילוליים שבבית הזה אין היררכיה. כולם שווים, לכולם יש את אותן הזכויות ואותם החובות. היינו עקביים בזה. ויכוחים חוזרים על שימוש באייפדים למשל הניבו רוטציה של חצי שעה משחק לכל אחד, והקפדנו על זה.

     

    "איזנו את המעברים שלהם בין הבתים, כך שהם יהיו כמה שיותר שווים. בהתחלה עזרנו להם בנחיתות של המעברים. בכל זאת, כל בית והכללים שלו. היום יש להם קבוצת ווטסאפ רק שלהם שנקראת 'אחים ואחיות'. כשאנחנו רואים שהם מתנהלים בלי הרקע שלנו אנחנו מבינים שנוצר כאן בונדינג חזק".

     

    חיות: "כל אחד נאבק על תשומת הלב של ההורה שלו".

     

    יוצרים חוויות משותפות

    כשיש כללים ברורים ששני בני הזוג מסכימים עליהם, ההורה הלא ביולוגי יכול להוריד את רמת המתח ולהתפנות לדבר החשוב ביותר - בניית יחסים עם הילדים. ילדים לא מוכנים לקבל סמכות ממישהו שהם לא חווים שהוא בעדם. לצד זה, יצירת ריטואלים ומסורות חדשות הם אלו שמייצרים את הדבק המשפחתי ובונים את המרקם הייחודי לו. גם חיות ופלד הבינו את זה מהר מאוד.

     

    "הזוגיות שלנו הייתה תמיד בראש", אומר חיות. "לא ויתרנו חלילה על הילדים, אבל דיברנו מלא על גבולות התפקיד. לא פעם נכנסנו לחדר ופרקנו אחד את השני, אבל הבנו שמולם אנחנו צריכים להיות חזית אחידה. מנענו קואליציות. הגדרנו שיורם הוא אבא של הבית הזה וקרן אמא של הבית הזה ובמרחב הזה שנינו מחליטים".

     

    פלד: שמעתי מהם משפטים כמו 'את לא אמא שלי' ואמרתי 'נכון, אני לא אמא שלכם ואני עדיין מחליטה פה'. לצד זה' יצרנו ריטואלים והקפדנו על ארוחות ערב משותפות. אימצנו מסורת של סרט VIP בו האחד לוקח באופן פרטי את ילדיו של האחר לכבוד יום ההולדת. יצאנו להרבה טיולים בארץ ובחו"ל יחד. זה לכשעצמו מייצר חוויות חיוביות ומצמצם ריבים".

     

    משפחה משולבת (צילום: אלבום פרטי)
    "מול הילדים אנחנו חזית אחידה"(צילום: אלבום פרטי)

    טסים להודו כדי להחזיר נשימה

    "היו רגעים טעונים וכאבי בטן", מודה פלד. "זה בא לידי ביטוי בעיקר בזוגיות כי הסיטואציה מורכבת ולא ראינו את הדברים עין בעין. לא תמיד הרצון המשותף שזה יעבוד מצליח לשמור על ההרמוניה". וחיות מוסיף: "אני לקחתי דברים יותר בחיספוס. אני חושב שיש גם משקל לחוויות הקונפליקטים שילדים מגיעים איתם מהבתים הקודמים, ועברו חוויות אחרות בגירושין, וזה בא לידי ביטוי בבית".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    בני הזוג הקפידו לא לשכוח את הזוגיות שלהם, במקביל למערכות היחסים שנוצרו בבית. "עוד הרבה לפני המעבר יורם ואני קנינו כרטיס טיסה להודו לחודש", מספרת פלד. "חודשיים אחרי המעבר נסענו כדי להחזיר נשימה. זה היה אקט חכם". וחיות מוסיף: "יש לנו פעם בשבועיים סוף שבוע שלם שלנו. המפתח הוא רמת תקשורת מאוד גבוהה בין בני הזוג. גם בדברים הקטנים שמהם צצים דברים גדולים".

     

    רגע מרגש שבו הבנתם שאתם משפחה

    חיות: "אני לא חושב שיש רגע אחד ספציפי בו אתה אומר -'זהו, אנחנו משפחה'. זה אוסף של רגעים ותחושות. אני כן זוכר רגע מרגש בו הבנתי שאנחנו משפחה כשהצעתי לקרן נישואין. טסנו כולנו לתאילנד, ושיתפתי את הילדים בסוד שאני עומד להציע לה נישואים. בחוף הים כרענו כולנו ברך ואני הצעתי, הם היו מדהימים".

     

    פלד: "מאותו רגע משהו אצלם נרגע. את החתונה עשינו בחצר הבית שלנו וארבעתם החזיקו את החופה".

     

    הילדים החזיקו את החופה (צילום: אלבום פרטי)
    הילדים החזיקו את החופה(צילום: אלבום פרטי)

    עצה לזוגות שמשלבים משפחות

    פלד: "לדמיין את היעד ולחגוג כל הדרך אליו את ההישגים הקטנים. זה לא קורה ביום אחד. לחבר את הלבבות של כולם זו עבודה. לקבל עזרה ממקורות נכונים.

     

    "אני הייתי צריכה את קבוצת השווים שלי ולא תמיד הרגשתי שיש לי עם מי לשתף. מי שלא נמצאת בסטטוס הזה לא מבינה את המורכבויות. לכן כשהגעתי למרחב של קבוצת נשים שהן כולן חיות במשפחות משולבות ומדברות ביניהן הרגשתי בבית".

     

    חיות: "כשאדם חי על פי הערכים האישיים שלו, הוא מאושר. השאלה שזוגות צריכים לשאול את עצמם זה לא איך הם רוצים שהדברים יהיו, אלא מה הדברים החשובים לי ומה הדברים החשובים לבת הזוג שלי ואיך אפשר לשלב ביניהם. לצאת ממקום הנוחות ולשמור על הזוגיות. זה מפעל של אמוציות ולפעמים צריך גורם חיצוני שיעזור לראות את התמונה הגדולה. אפשר לעוף למקומות נפלאים".

     

    הכותבת היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    הילדים היו חלק מהצעת הנישואים
    צילום: אלבום פרטי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים