שתף קטע נבחר

להיות מיליונרית בלי לעשות כלום

בשבוע שעבר הייתי בכנס של גדול הגורואים, רק כדי לחשוב האם הוא באמת מאושר יותר, עכשיו שהוא נמצא בטופ וכל העולם משחר לפתחו. ואז חשבתי שכולנו רוצים מה שיש לאחר בלי להבין שהדשא של השכן לא ירוק יותר, אלא אם הוא סינתטי. תנו לעצמכם רגע לנשום, לפני שאתם מתחילים לחפש את האושר

בשבוע שעבר הייתי בכנס של טוני רובינס ומאז אני מקבלת התראות על גורואים ומנטורים ברחבי הגלובוס, תודות למיקרופונים הטמונים באפליקציות של הנייד. עכשיו, שלא תבינו לא נכון, אין לי עם זה בעיה. להיפך. אני כל היום ממלמלת "חופשת חלומות במתנה" ו"לא לעשות כלום ולהרוויח מיליונים", בתקווה שזה יגיע למיקרופונים הנכונים. בינתיים אני מקבלת פרסומות למנו ספנות והלוואה בטוחה עד הקבר, אבל אני אופטימית.

 

עד שאזכה במיליונים בלי לעשות כלום, אני בודקת מה כל כך מיוחד במנטורים ששמם הולך לפניהם ביחד עם מטוס סילון פרטי בחנייה ליד המזאראטי. ובכן, כמעט כולם התגוררו למשך תקופה בקופסאות קרטון, היו מכורים לסמים, אמא שלהם החליפה בעלים כמו גרביונים עם רכבת, ובאופן כללי הם קיבלו יותר "לא" מאשר "כן".

 

אושר ביוגה (צילום: Shutterstock)
ממה מגיע האושר שלכם?(צילום: Shutterstock)

 

רק שתדעו, פעם התחפשתי למצלמה ותחבתי את ראשי בקופסת קרטון למשך יממה, הייתי מכורה לקורנפלקס תרנגול, אמא שלי החליפה רק גרביונים (ככל הידוע לי), ומספר הפעמים ששמעתי "לא" הוא מספר שטובי המתמטיקאים עומלים עליו ברגע זה ממש. יש לי כמעט את כל הקריטריונים להפוך לגורואית מובילה, כולל קפלים בודהיסטים בבטן.

 

אותם גורואים לא נעשו סתם ככה לרבי השפעה: הם לקחו את עצמם בידיים בגלל רופא שהפחיד אותם שחייהם יסתיימו אם לא יעשו מהלך דרמטי, או בזכות אלמוני שנעצר ליד הקרטון שלהם והעניק "את הספר ששינה את חיי". כמעט כולם סובלים מבעיות קשב וריכוז, נפלטו ממוסדות מסודרים, וכיום היומן שלהם חנוק בפגישות (ובספורט, חובה לכל גורו!), והם נוחתים על במות עם הליקופטר פרטי ומייעצים לראשי ממשלות.

 

בשום מקום לא ראיתי שהם מאושרים יותר.

 

אם כבר, ראיתי אנשים שחייבים להוכיח לעולם, ולפני הכל לעצמם, שהם הכי טובים במה שהם עושים. ראיתי אנשים שמצאו את הדרך שלהם, והם מכורים אליה באובססיביות. חלקם טובים, אחרים טובים מאוד, חלקם פחות. כולם, ללא יוצר מהכלל, בדרייב מטורף של עשייה, שגורמת להם להרגיש שהם שווים.

 

יש אנשים שנדבקים באנרגיה המחשמלת של המנטורים ועפים גבוה, אבל יש אחרים שעודף אנרגיה מרוקן אותם. לפעמים אני משקיפה על מישהו מאוד מצליח ונתקפת יאוש, כי אני יודעת שיש לו מנוע טורבו בישבן, בעוד שאצלי יש בעיקר צלוליט ורצון לשבת עליו.

 

סיפרתי על זה לחברה לא מזמן והיא הביטה בי בתדהמה: "אני מרגישה אותו דבר כשאני מסתכלת עלייך", היא אמרה. זה היה לי מוזר, כי בעיניי אני לא עושה כלום לעומת אלה שעיניי נשואות אליהם. כמו הרבה דברים בחיים, הכל תלוי למי אנחנו משווים את עצמנו. ב-NLP שיטת המצוינות שאני חיה לפיה, מסתכלים על המצליחים בתחומם ולומדים מה ואיך הופך אותם לכאלה.

 

אלף פעם בחיי שמעתי את המשפט "אבל למה הוא מצליח ואני, שאני פי אלף יותר טוב, לא מצליח?" הסיבה היא שכנראה נועדת לעשות משהו אחר, או שעליך ללמוד איך להשתפר במה שאתה עושה. אם באים מתוך קנאה או רצון "להיות בול ככה", זה לעולם לא יצליח. רק כאשר ניגשים מתוך סקרנות, אפשר ללמוד ולהתפתח. לעולם לא נהיה טוני או אופרה ווינפרי, אבל זה בסדר, כי גם הם לא יהיו כמונו. כל אחד נולד לחיות את חייו ולא את החיים של אדם אחר.

 

הדשא של השכן לא ירוק יותר, אלא אם הוא סינתטי. ממש לא צריך לגור בקרטון בשביל לעשות שינוי חיובי בחיים, מפני שהאושר מגיע דווקא כשיש כמה שורות ריקות ביומן.

 

שלך,

 

גאיה קורן. מנחת הסדנה אני מלכה גרושה באושר , מנטורית להערכה עצמית , ועיתונאית בידיעות אחרונות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
החלטה להיות מאושר
צילום: Shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים