שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רוחניות לצד אמנות: בילינו לילה שלם במוזיאון תל אביב
    יעל אבקסיס חילקה תהילים, ברי סחרוף חזר לפסקול של "קלרה הקדושה", שלמה בר הפגין רוח שטות והסדרנית שאלה שאלות קיומיות. במשך לילה שלם שוטטנו במוזיאון תל אביב באירוע "ספיריטואליזם" וחיפשנו רוחניות, בסוף מצאנו מוזיקה טובה ואירוע מושקע

    במעבר בין הבניין הראשי לבניין החדש של מוזיאון ת"א, ישב בחור ליד שולחן ועליו קלפים הפוכים. "חצי שעה אני מחכה בתור", אמרה הגברת שבעוד רגע תזכה לבחור קלף ולשמוע מה העתיד צופן לה. על השלט שהוצב בסמוך לשולחן נכתב: "סאמי זיבק. קריאה בקלפים". קריאה בקלפים באמצע מוזיאון? על שום מה ולמה?

     

    "ספיריטואליזם", זהו השם לו זכה האירוע שנוצר בשיתוף עם מועדון התדר, ככל הנראה בניסיון לחשוף את הקהל הצעיר למוזיאון תל אביב. זו לא הפעם הראשונה ששני המוסדות הללו משתפים פעולה, אולם הפעם הדגש היה על רוחניות.

     

    גון בן ארי ומקהלת זולת    (צילום: רז גרוס)

    גון בן ארי ומקהלת זולת    (צילום: רז גרוס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אז מה היה בלילה הרוחני שהובטח? לא מעט. אפילו המון. מי שהסתכל מראש על לוח הזמנים הצפוף, יכל להרגיש את רוחו של אחד האויבים הגדולים של זמננו. הפומו (Fomo). אותו פחד מלפספס דברים.

     

    כבר במבואת הכניסה למוזיאון הוקרן וידאו ארט מרשים ופסיכדלי שגרם לנו להבין שהגענו לערב מיוחד. נשמנו עמוק והתחלנו את המסע הרוחני במוזיאון. תחילה הרוח נשבה לכיוון האיזור המערבי והחדש. מעט לפני מקומו של סאמי זיבק, הקורא בקלפים, ניצבה לה סדרנית מטעם המוזיאון. גם לידה ניצב שלט, "התעוררתי או לא", נכתב בו. למרות השעה המאוחרת, הגברת נראתה די עירנית. מאחוריה חדר קטן, ובתוכו קבוצת אנשים שנעה לאיטה במעגלים. על רצפת החדר מתקן מתנפח ענק שנראה כנחש המסודר בצורה מעגלית. "את רוצה מזל?", שאלה אחת המשתתפות את הבחורה שעמדה לצידי. "כן. למה לא?". השואלת מיד הציגה את ידה, עליה עשרות חוטים אדומים. היא פרמה את הקשר של אחד מהם וקשרה על ידה של הבחורה. "אתה רוצה מזל?" שאלה אותי. "לא, תודה". השבתי. האם התעוררתי או לא? האם רוחניות היא חוטים אדומים ותנועה מעגלית? עוד מוקדם לדעת. השעה הייתה רק מעט לאחר השעה 21:00 והלילה עוד צעיר. 

     

    ספירטואליזם מוזיאון תל אביב (צילום: רז גרוס)
    קורא בקלפים (צילום: רז גרוס)

    בהמשך השיטוט במוזיאון, בניסיון לזכור באילו מדרגות צריך להשתמש כדי לא לפספס את חצי הקומה אליה רוצים להגיע, חזרנו אל מבואת הכניסה כדי לצפות בשי בן צור. למרות שנדמה כי הוא רגיל להופיע כשמסביבו נגנים הודים רבים, ולעיתים גם אחד, ג'וני גרינווד, הפעם בן צור התיישב מולנו כשהוא לבדו. מסביבו חליל, גיטרה, כלי הקשה ולופרים. כשנשמעה מנגינת החליל, חלק מהאנשים שבקהל עצמו את עיניהם ושקעו במנגינה, חלקם החלו לרקוד.

     

    ירדנו למטה והגענו למופע של גון בן ארי ומקהלת זולת. אל מול הקהל הרב, ניצב בן ארי, חמוש בגיטרה ובשירה שלעיתים הזכירה ראפ. מאחוריו עשרות אנשים. גברים, נשים, צעירים, מבוגרים. חדי העין יכלו לשים לב לרותם בר אור, סולן להקת האנג'לסי, ולענת מושקובסקי המעולה. אבל הפעם שניהם לא בפרונט, אלא כחלק ממקהלת הזולת. מאחוריהם קיר גבוה שעליו הוקרנו מילות השירים. זה רעיון מעולה - להגיע להופעה כשהמילים מול העיניים, יוצר הרגשה מיידית של חיבור. האנרגיות של בן ארי ומקהלת הזולת עשו את שלהם והלהיבו את הקהל הרב.

     

    לאחר מכן הצטיידנו בבירה והתחלנו להתקדם לכיוון הופעתו של תומר ישעיהו. לצערנו, הוסבר לנו שאי אפשר להיכנס עם הבירה לגלריה בה מתקיימת ההופעה. בהמשך שמנו לב לכך שבחלקים רבים מהמתחמים שבהם נערכו הופעות, הרצאות ומיצגים, לא ניתן להכניס שתייה, דבר שקצת פוגם בחוויה. אז לאחר שנפרדנו מהבירה, הגענו להופעה. על רצפת החלל עליו ישעיהו ישב וניגן הונח פס לד, לעיתים מעוקל, שגרם לתחושה שישעיהו ומאזיניו נמצאים באי בתוך המוזיאון. השירים בניחוח ים תיכון הוסיפו לאווירה.

     

    ספירטואליזם מוזיאון תל אביב (צילום: רז גרוס)
    (צילום: רז גרוס)

    שני אירועים שהתרחשו אמש, דרשו רכישת כרטיס נוספת מלבד כרטיס הכניסה. הראשון שבהם התרחש באודיטורים רקנאטי. מעט לאחר השעה 22:00, עלו לבמה שלמה בר והברירה הטבעית. בר, בן 76 כפי שציין במהלך ההופעה, עדיין מלא באנרגיות שבאות ממקום רוחני ורגשי כאחד. בר שר ומנגן לעיתים בעוצמה ולעיתים ברוך. גם כשהוא שר את "אצלנו בכפר טודרא" וגם כשהוא שר את "מודה אני" של מאיר אריאל, כשהוא נעזר בדף כדי להיזכר במילים. הוא אחד מהזמרים ששרים מהנפש. מלווה בשלושה נגנים, הם המשיכו לביצוע מרגש, עם נגיעות של הברירה הטבעית, ל"שער הרחמים" של מאיר בנאי. כשהציג את השיר הבא, "שחרחורת", הקהל הגיב בקריאות שמחה. בר שהתרגש מכך אמר: "אין יפה יותר מעם שר. העם לא זמר, אבל הוא יחד". בהמשך הוסיף והתבדח: "יש לנו עם נפלא. הכי אנרגטי בעולם. נותנים חדשות לעולם. שיקחו קצת". גם רוח שטות היא רוחניות מופלאה.

     

    שלמה בר והברירה הטבעית    (צילום: רז גרוס)

    שלמה בר והברירה הטבעית    (צילום: רז גרוס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    באיזור השעה 23:30 בסופה של גלריית רפפורט, התקיים אירוע בו יעל אבקסיס סיפרה על החיבור שלה לספר תהילים. כלשצידה המוזיקאי אבטה בריהון, אבקסיס שיתפה את הקהל בפרקים נבחרים ואף חילקה ספרי תהילים לקהל.

     

    האירוע השני שדרש להצטייד בכרטיס נוסף, הוא אירוע שהתרחש בפעם הראשונה. ברי סחרוף, יחד עם אורן לוטנברג ויונתן דסקל, חזרו לפסקול שיצר סחרוף לסרט "קלרה הקדושה" משנת 1996. כל הכרטיסים נמכרו שבועות קודם לכן, ולקראת חצות התור מחוץ לאודיטורים הלך והתארך. סחרוף, לוטנברג ודסקל נגנו את הפסקול, ומאחוריהם הוקרנה גרסה מקוצרת ודוממת של הסרט. לקראת סוף המופע, כשצלילי הגיטרה המוכרים הפותחים את "חם על הירח" החלו להתנגן, הקהל הגיב בהתלהבות. הביצוע הוא כמובן כפי שהופיע בפסקול הסרט - אינסטרומנטלי ומקוצר. אך בשיר שלאחר מכן, "ניצוצות", כבר זכינו לשמוע את קולו של סחרוף. השיר שסיים את ההופעה היה "הניצוץ" בביצועה של שרון רוטר, רק שהפעם סחרוף ביצע אותו בדרכו המופלאה.

     

     

    ספירטואליזם מוזיאון תל אביב (צילום: רז גרוס)
    הקרנה של "קלרה הקדושה" בליווי הפסקול(צילום: רז גרוס)

    מול דלת היציאה מההופעה ניצבה דיג'יית שהתחילה עוד מסיבה שהזכירה לנו שבאנו ללילה רוחני ולא רק לערב. בחזרה למבואת הכניסה שם כבר הופיעו Insanler שהגיעו במיוחד מטורקיה ושילבו מוזיקה אלקטרונית עם מוזיקה מסורתית.

     

    האירוע הוא ללא ספק נרחב ומושקע. צריך לציין שהתרחשו גם מגוון הרצאות שנבצר מאיתנו לבקר בהן בגלל חוסר היכולת להיות בכמה מקומות בו זמנית. לא בטוח שאפשר לאפיין את הקהל שהגיע. היו שהגיעו מ"צד" התדר והיו שהגיעו מ"צד" המוזיאון. בדרך כלל מייחסים חשיבות לקהל הצעיר שנחשף לאמנות שבמוזיאון, אך חשוב לציין שגם הקהל הפוקד את המוזיאון בדרך קבע, נחשף בערב הזה למוזיקה חדשה ולאמנים חדשים. כמובן שהאירוע חשף גם את הצעירים לאמנות המוצגת במוזיאון, אך לא ברור אם הם יחזרו אליו, או שהם הגיעו רק בגלל הרוח.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים