שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גל גדות תפיק סרט על חסידת אומות העולם - אבל רצוי שקודם תבדוק את העובדות
    גם סבר פלוצקר קרא על הכרזתם של גל גדות ובעלה ירון ורסנו כי יפיקו סרט בכיכובה של גדות, על חייה של חסידת אומות העולם אירנה סנדלר. אלא שהוא מצא כמה אי דיוקים במעשים ההיסטוריים המיוחסים לסנדלר, וקורא ליחסי הציבור של גדות: הקפידו לדייק בעובדות שאתם מפרסמים. דעה

    הנה כמה אמיתות היסטוריות על אירנה סנדלר, הפולנייה הצעירה שלימים הפכה לחסידת אומות עולם, ועל חייה גל גדות ובעלה ירון ורסנו הודיעו כי יפיקו סרט: מדובר באישה יפת תואר, חדורת ערכים הומניים, חברה בתנועות שמאל פרולטריות, שהתגייסה בימי הכיבוש הנאצי להעניק סיוע ליהודי ורשה

    הנרדפים. כעובדת סוציאלית במחלקת הסעד של העירייה, סנדלר נכנסה ויצאה בחופשיות יחסית מגטו ורשה, בו רוכזו מאות אלפי יהודים בתנאי רעב וחולי, כשהיא מבריחה ביגוד, כסף ומזון. היא ועמיתותיה ארגנו רשת של מקומות מיסתור לילדים יהודיים שהוברחו מהגטו: בתי מחסה, מנזרים ודירות.

     

    כשהמחתרת הפולנית הגדולה "צבא המדינה" הקימה והפעילה בראשית 1943 את ז'גוטה, ועדה פולנית-יהודית מיוחדת לסיוע ליהודים, שנתקלה בגילויי אנטישמיות עזים ששררו אז ברחוב הפולני. אירנה סנדלר וחברותיה מילאו בה תפקיד חשוב: היא מונתה לעמוד בראש חטיבת הילדים.

     

    גל גדות (צילום: shutterstock)
    תפיק ותככב. גל גדות(צילום: shutterstock)

    לפי הערכות של ההיסטוריון שמעון דטנר, כ-600 ילדים יהודים בלבד הוצאו במשך השנים מגטו ורשה, רובם - לא כולם - על-ידי פעילות המחרת. לא ידוע כמה מהם שרדו. לאחר המלחמה הצטרפה סנדלר למפלגה הקומוניסטית, ומילאה תפקידים חשובים יחסית במערכות הרווחה והסעד. כבר ב-1946 היא קיבלה את "צלב הזהב" על חלקה בסיוע לילדים יהודים בגטו. ב-1981 החליט יד ושם להעניק לה את תואר חסידת אומות עולם, אך שתילת עץ על שמה התעכבה עד 1983 כשקיבלה אשרת יציאה לישראל. סנדלר נפטרה ב-2008 בגיל 98, מעוטרת ועטופה בהערכה והערצה.

     

    עד כאן האמיתות ההיסטוריות.

     

    למרבה הצער וההפתעה, צמחו סביבן אגדות מופרכות רבות, ודמותה של סנדלר הפכה ממציאות למיתוס. את המיתוס הזה החלו כנראה להפיץ גם יחסי הציבור של גל גדות. מומלץ להם לקרוא תחילה את המחקר הביוגרפי המוסמך "סנדלר, במיסתור" מאת ההיסטוריונית אנה ביקונט, שמפרידה במחקרה את העובדות מהאגדות והבדיות, ולא דוחה על הסף את ההערכה שסנדלר עצמה הסתירה עד יום מותה את מוצאה היהודי.

     

    להלן כמה "אגדות אורבניות" שנקשרו לסנדלר, כדברי ביתה:

    בניגוד לפרסומים, היא לא הצילה מגטו ורשה 2500 ילדים יהודים. לא ברור מהיכן צץ המספר המומצא והמופרך הזה, שאומץ על-ידיה ברמת שכנוע פנימי שגברה עם השנים.

    לא היו לה "רשימות סנדלר" שהכילו שמות אמיתיים של 2500 ילדים יהודים אותן סירבה כביכול למסור לגסטפו ולכן עונתה. היא נעצרה בשל נטיותיה הקומוניסטיות ושוחררה בעסקת שוחד.

    היא לא הבריחה מהגטו אף לא ילד יהודי אחד. תפקידה ב"מחלקת הסעד" ובז'גוטה היה לארגן לילדים מקום בטוח אחרי שהוברחו מהגטו ולשלם דמי שתיקה למבריחים ומסתירים.

    היא לא הייתה עדה למצעד הילדים אל ההשמדה, בראשו צעד המחנך יאנוש קורצ'אק. התיאור שלה, כמו גם לא מעטים מסיפוריה האחרים על השתתפות במעשי גבורה ועדויות לזוועות, הוא פרי דמיונה. אפשר שבסוף התחילה להאמין בכך בעצמה.

    לאחר המלחמה סנדלר זכתה להוקרה, הן של הארגונים היהודים והן של המשטר הקומוניסטי; לא נעצרה על-ידו, לא הוחרמה ולא הושכחה.

     

    דווקא השיח הפולני העכשווי, הלאומני-שמרני, הופך את אירנה סנדלר ל"קתולית" ומשכיח את היותה אשת שמאל לוחמת. גורמים לאומניים בפולין מנצלים את זכרה כדי לייצר היסטוריה חלופית שקרית בעליל של התנהגות פולנית בשואה. אין ספק שאירנה סנדלר הייתה מתנערת מהם; בזיכרונותיה כתבה: "יותר קל היה למצוא בסלון בוורשה מקום מסתור לטנק מאשר לילד יהודי קטן".

     

    רצוי מאוד שגל גדות והמפיקים הנוספים של הסרט על חיי סנדלר ייצמדו לעובדות, יעשו תחקיר היסטורי ולא ישווקו לנו עוד תוצר הוליוודי צעקני, זול ומעוות על תקופת השואה והגבורה, שישרת תעמולה לאומנית.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים