שתף קטע נבחר

הקרב על השלום: "הספורט חייב להישאר נקי"

הטלפון המפתיע שקיבל לוחם ה-MMA משה בן שימול, המסר המחזק והמפגש הבלתי צפוי. בדרך לקרב ראווה מול יריב איראני, הישראלי אמר: "אני מאמין בלפרוץ דרך, בא לנצח"

 

 

לוחם ה-MMA משה בן-שימול (30) קיבל את השיחה לפני שבועיים, בראש השנה. בצד השני של הטלפון היה מאמנו אמיר בוארון, שהפתיע עם הצעה לקיים קרב ראווה בשבדיה למען דו-קיום מול הלוחם האיראני רזה מדאדי, בעל עבר מרשים ב-UFC. לא בדיוק הצעה שמקבלים כל יום, אבל בן-שימול הסכים מיד: "אני רוצה להיות האיש שעושה זאת. אני מאמין בלפרוץ דרך. אמנויות לחימה מייצגות תעוזה, אני מעריך את היוזמה של האיראני".

 

הקשר ההתחלתי נוצר דרך בוארון, בעליה של רשת אמנויות הלחימה "סול פייטרס", שהקרב הוצע לו קודם, אך בגלל בעיית לוחות זמנים נאלץ לסרב ומצא מחליף - את חניכו. "יש לנו מוניטין מאוד גדול בתחום הג'יו-ג'יטסו הברזילאי ולכן פנו אלינו", סיפר בוארון על הקרב שייערך ב-16 בנובמבר. "מדאדי רצה 'לשבור את הטאבו' ולהילחם נגד ישראלי". הרעיון שלו נבע מהמקרה של הג'ודוקא האיראני סעיד מולאי, שכזכור נאלץ להפסיד באליפות העולם כדי להימנע ממפגש עם שגיא מוקי. מיד בתום האליפות בדוחא מולאי ערק לגרמניה, ואיראן הושעתה על ידי איגוד הג'ודו העולמי מתחרויות בינלאומיות ותעמוד לשימוע.

 

משה בן שימול  (צילום: הרצל יוסף)
"מעריך את היוזמה של האיראני". משה בן שימול (צילום: הרצל יוסף)

 

"ספורטאים לא אמורים להתעסק בפוליטיקה, חייבים להשאיר את הספורט נקי. אנשים מתאמנים במשך שנים למען מטרה מסוימת והם לא יכולים לעלות לקרב רק בגלל עניינים פוליטיים", אמר בן-שימול. מדאדי, שנולד בטהרן ועבר לשוודיה לפני שנים רבות, אמר דברים דומים לאלה של הישראלי: "אנחנו נעביר מסר ברור בשטוקהולם - לדת ולפוליטיקה אסור להתערבב עם ספורט. אני חוזר מפרישה כדי להוכיח ששני ספורטאים יכולים להתחרות למרות פערים גדולים בכל תחומי החיים - ולצאת מהזירה חברים". האיראני גם מתעקש שלא יישפך דם, תרתי משמע, ולכן לא יורשו אגרופים ובעיטות בזירה והקרב ייערך עם חוקי גרפלינג בלבד (טכניקה שכוללת בין היתר הכנעות, ריתוקים והפלות).

 

"ספורטאים לא אמורים להתעסק בפוליטיקה"

מי שאולי נתן לבוארון השראה, רגע לפני שהוא קיבל הצעה ממדאדי, הוא לוחם ג'יו-ג'יטסו איראני בשם מוחמד גרוסבאואר (40) שהגיע לארץ כדי להתחרות וזכה לליווי צמוד מהישראלי. גרוסבאואר, שנולד בטהרן, עזב את מולדתו ב-1999 ועבר לשווייץ, נחת החודש בישראל מתחת לאף של כולם והתחרה מול אלכסנדר פרוטסקו המקומי. וכן, עשו לו בעיות בנתב"ג אבל הוא נכנס לבסוף.

 

"אני יודע מהן ההשלכות עבורי לטוס לתל-אביב ולהתחרות נגד ישראלי", אמר לעיתון השווייצרי "טאג בלאט" לפני שנסע. "יאסרו עליי לחזור לאיראן כדי לבקר את הוריי. אבל המשמעות של ספורט היא חברות שמייצרת גשרים בין שני צדדים, גם עוינים. כשהייתי ילד באיראן לימדו אותנו לשנוא יהודים ולשנוא את ישראל, למרות שלא הבנו למה. מטרת הנסיעה היא לשמש דוגמה ולפעול נגד המשטר הלא אנושי הזה שהרעיל את הספורט", סיפר גרוסבאואר שהפך לשווייצרי לכל דבר ואימץ את שם משפחתה של אשתו. הוא זכה וסיכם את שהותו: "אני מקווה שהביקור שלי יתרום ויביא לפריצת דרך בקרב ספורטאים איראנים בעתיד".

 

מוחמד גרוסבאואר ואמיר בוארון (צילום: פרטי)
מוחמד גרוסבאואר (מימין) ואמיר בוארון(צילום: פרטי)

שער מוסף הספורט של
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" מהיום

 

לבן-שימול יש ניסיון רב בתחרויות בחו"ל, מרביתן בג'יו-ג'יטסו, והוא נלחם לא פעם נגד יריבים מוסלמים ("מערכת היחסים איתם מאחורי הקלעים תמיד הייתה טובה"). כנראה זו הסיבה שהוא לא מתרגש מ-5,000 האוהדים השוודים שצפויים למלא את האולם בשטוקהולם ולעודד את הגיבור המקומי: "כבר הייתי באירועים גדולים כמו זה. למשל, נלחמתי בארגון בלאטור בהיכל מנורה מבטחים לעיני 8,000 איש, קרב בו ניצחתי. בכל מקרה, כל הרעש מסביב הוא לא רלוונטי כשהפעמון מצלצל. ברגע הזה אני לא חושב על שום דבר חוץ מהקרב. יש גם משהו בתחושה הזו שגורמת לי להרגיש חי ועוצמתי, כמו טייסים".

 

מה התגובות שקיבלת על הקרב?

"קיבלתי הרבה הודעות מאנשים שלא דיברתי איתם המון זמן, הפרסום עורר הדים והגיע לכל מקום. אנשים שואלים אותי אם זה באמת אני שמתחרה. חלק מהם שאלו אותי אם אפשר ללוות אותי לשבדיה, אבל לא נראה לי שזה ייצא לפועל. אולי אשתי תצטרף לנסיעה ואפצה אותה לאחר הרבה תחרויות שבהן היא נשארה בארץ".

 

איזה מסר אתה רוצה להעביר?

"שספורטאים לא אמורים להתעסק בפוליטיקה, אין לזה מקום. הדבר השני שאני רוצה להעביר הוא שאסור לפחד מאתגרים, צריך להיות פורץ דרך, להשפיע לטובה על הסביבה, ובכלל להיות בן אדם טוב יותר. אבל למרות שזה קרב ראווה - אני בא לנצח, זה חשוב לי".

 

רזה מדאדי (צילום: Getty Images)
רזה מדאדי(צילום: Getty Images)

 

בן-שימול, שמחזיק במספר מועדוני ג'יו-ג'יטסו בשם "ספיריט" בבאר-שבע (בה הוא מתגורר), בדימונה ובירוחם, רצה להעביר מסר נוסף, אישי יותר: "אני איש משפחה עם שני ילדים קטנים, ולמרות כל הלחצים והעומסים ביומיום פיניתי זמן ונעניתי לאתגר. יש לי לא מעט חניכים שאני מאמן, וכסטודנט לחינוך בשנה רביעית עוד יותר חשוב לי להוות דוגמה ולתת השראה לאנשים שאני עובד איתם".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הרצל יוסף
משה בן שימול
צילום: הרצל יוסף
מומלצים