שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    איך קורה שנפגעים מברק וכיצד להיזהר?

    בעקבות הפגיעה בשלושה בני אדם בחוף זיקים מברק, מסביר מומחה לאקלים ואטמוספירה כי יש מקומות מסוכנים שבהם הסיכוי להיפגע גבוה יותר. רופא הוסיף כי פגיעה מברק כמוה כהתחשמלות. אז מה לעשות בזמן סופת ברקים?

    הברק הוא תופעת טבע מרשימה, אך סכנותיה חמורות. פגיעת ברק באדם עלולה לגרום למוות או לפגיעה גופנית קשה - כמו שאירע בצהריים (יום ג') בחוף זיקים בדרום. ברקים גורמים לעתים לשריפות, עקב חימומו העז של האוויר בנתיבם.

     

    סופת ברקים אתמול בירושלים    (צילום: אלי מנדלבאום, רועי עידן, מתן טורקיה, שיר רוטברד, האני ג'בר, אלירן כהן)

    סופת ברקים אתמול בירושלים    (צילום: אלי מנדלבאום, רועי עידן, מתן טורקיה, שיר רוטברד, האני ג'בר, אלירן כהן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    הסיכוי להיפגע מברק הוא יחסית נמוך - אחד לכמה מיליונים. למרות זאת יש כמה אנשים לא כל כך ברי מזל. לפני שש שנים בסין, כשהוא הולך לתומו ברחוב, נפגע אדם מברק לא פעם אחת, אלא פעמיים ברצף. למרות זאת, הוא נשאר חיים. למעשה, במדינות טרופיות הסיכוי להיפגע מברק גבוה יותר מאשר בישראל.
     
    פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות בבינתחומי בהרצליה ומומחה לאקלים ואטמוספירה, אמר ל-ynet כי יש השפעה למקום שבו עומד האדם במהלך סופת הברקים. "ככל הנראה הם עמדו ליד מקום המועד לפגיעת ברקים, כמו סוכת המציל. כל מקום שהוא גבוה ובולט בסביבה יכול להיות אתר לפגיעת ברק", הוא אמר. "מישהו שמחזיק מטריה - גם זה יכול להיות מסוכן. בשטח מישורי על שפת הים סוכת מציל היא דבר בולט. הסיכוי להיפגע במקום זה גבוה יחסית".
     
    הוא הזהיר מפני הסכנות במהלך סופת ברקים: "הברקים הם קטלניים ולכן אין להתפתות לצאת החוצה בזמן סופת ברקים. ניתן לצפות בהם בתוך מקום בטוח כמו בניין או רכב. אבל בשום פנים ואופן אין להיות במקום חשוף. אם יש פחות מ-30 שניות מרגע שרואים את הברק ועד ששומעים את הרעם, זה אומר שהסופה קרובה ויש לתפוס מחסה מתחת לבניין - ובוודאי שלא מתחת לעץ או סוכת מציל. מומלץ להמתין 30 דקות עד שלא שומעים רעמים בכלל ואז ניתן לצאת החוצה".

     

    מכת ברק פגעה בשלושה אנשים בחוף זיקים (צילום: בראל אפרים)
    האזור בו נפגעו הנערים מהברק, היום(צילום: בראל אפרים)

     

    על עוצמת הברקים, אמר פרופ' יאיר: "מכת ברק היא זרם עצום, זה יכול להגיע לעשרות אלפי אמפר". אבל יש מקרים חריגים. פרופ' יאיר: "יש גם ברקים שעוצמת הזרם יכולה להיות 100 אלף אמפר. אלה סופר ברקים וזה מאוד נדיר, אבל יש בודדים כאלה בישראל. בישראל יש עשרות אלפי ברקים שעוצמתם נמוכה יותר, אבל קטלנית לא פחות".

     

    פרופ' יאיר סבור כי בשל התחממות כדור הארץ יהיו ככל הנראה יותר ברקים. "באקלים יותר חם העוצמה - התכיפות של סופות ברקים כנראה תגדל", הוא אמר. לכן אנחנו יכולים לצפות ליותר ויותר מהאירועים האלימים האלה".

     

    זירת האסון בחוף זיקים    (צילום: בראל אפרים)

    זירת האסון בחוף זיקים    (צילום: בראל אפרים)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כמו התחשמלות

    ד"ר קובי אסף, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בהדסה עין-כרם השווה בין התחשמלות לפגיעת ברק. "המשמעות של היפגעות ממכת ברק זהה להתחשמלות משקע או מוצר חשמלי", הוא אמר. "הגוף מהווה כמעין 'חוט חשמל' שדרכו עובר זרם חשמלי חזק - הדבר מסוכן לאיברי גוף פנימיים ויכול להגיע עד כדי פירוק רקמות פנימיות. עוד עלול להיגרם נזק לשריר הלב - אפקט דומה להתקף לב, אובדן הכרה ובמקרה של פגיעה חזקה יש סכנה למוות".

     

    ד"ר אסף הוסיף: "הטיפול באדם שנפגע ממכת ברק תלוי באופי הפגיעה - ראשית נבצע פעולות מצילות חיים אם אין לו דופק או נשימה. לאחר מכן יש לפנות את הנפגע פינוי מהיר ככל האפשר לבית החולים ושם יטופל בהתאם לפגיעות שחווה".

     

    אז איך תימנעו מפגיעה בזמן סערת ברקים? לשהות תחת מחסה, לא להיכנס למים וגם לא ללכת יחפים על הקרקע.

    ברקים מעל הכינרת (צילום: גילה יעקבי גורביץ)
    ברקים מעל הכינרת, הלילה(צילום: גילה יעקבי גורביץ)

     

    איך נוצר ברק?

    ענן סערה - כמו שהיו היום בשמי ישראל - הוא גוש גדול של אדי מים מעובים בחלקם, שגובה בסיסו מעל פני הקרקע כמה מאות מטרים או פחות (גובה ראשו עשוי להגיע לקילומטרים רבים). בתוך הענן נוצרים פתיתי שלג, גושי ברד וטיפות גשם, ואלה מתנגשים זה בזה בהתמדה עקב הרוחות העזות שמטלטלות את הענן. תוך כדי כך, בתהליך מתרכז מטען חשמלי שלילי בחלקו התחתון של הענן, ואילו חלקו העליון רוכש מטען חיובי.

     

    נראה שהסיבה לכך נוגעת לדינמיקה הפנימית של גושי קרח גדולים יחסית (כדורי ברד למשל). גוש כזה אינו קופא בבת אחת: חלקו החיצוני הופך לקרח תחילה, והחלק הפנימי נשאר נוזלי וחם יותר לפרק זמן קצרצר (הרבה פחות משנייה אחת). במצב זה גורם התוצא (אפקט) התרמו-חשמלי לכך שהחלק שכבר קפא רוכש מטען חיובי, ואילו החלק החמים יותר נעשה שלילי. אז קופא גם החלק הפנימי, ומכיוון שהמים מגדילים את נפחם כשהם קופאים, מתרסק גוש הקרח. רסיסיו הקטנים יותר, נושאי המטען החיובי, מרחפים כלפי מעלה בענן, ואילו החלק הפנימי הגדול והכבד יותר שוקע מטה.

    גשם בישוב זית רענן (צילום: טל אהרונוביץ, TPS)
    ברקים באזור ירושלים, אמש(צילום: טל אהרונוביץ, TPS)

     

    כך מצטבר בהדרגה מטען שלילי גדול בבסיס הענן, ונוצר הפרש פוטנציאלים (מתח חשמלי) בין בסיס הענן לבין הקרקע. האוויר הוא מבודד חשמל טוב למדי, אבל הפרש הפוטנציאלים גובר בסופו של דבר על התנגדותו, וזרם של אלקטרונים מתחיל לנוע כלפי מטה, לעבר הקרקע. תנועת הזרם מייננת את האוויר במקום שבו נע הזרם, וכאשר הזרם מגיע לגובה של כמה עשרות מטרים מעל פני הקרקע, מתחילים מטענים חיוביים לזרום לעברו מן הקרקע. מהנקודה שבה נפגשים שני הזרמים ממשיך הזרם החיובי לעלות אל הענן, בנתיב האוויר המיונן שנעשה לפיכך מוליך טוב. כשהוא מגיע אל הענן, נשלח זרם שוב מן הענן, והפעם הוא מגיע עד פני הקרקע. זהו בעצם הברק שאנו רואים.

     

    התהליך כולו מתרחש פעמים אחדות בזו אחר זו, אולם הפרש הזמנים בין פעם לפעם נמדד במאיות שנייה, ולכן אנו רואים הבזק יחיד שהוא בו-זמני לכל אורכו. לרוב הברק נע בזיגזג ואף מסתעף; הדבר תלוי בשוני בין התנגדויות מקומיות באוויר שבו הוא עובר.

     

    כמויות האנרגיה המעורבות בתהליך זה הן אדירות. המתח בין בסיס הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט. עוצמתו של זרם הברק מגיעה בדרך כלל עד 10,000 אמפר (אם כי היא עשויה להגיע לערך גדול מזה פי עשרה או עשרים), וההספק - עד מיליארד קילווט. מעבר הזרם החשמלי באוויר ויינונו גורמים להתחממות האוויר לאורך הנתיב עד כדי 30 אלף מעלות צלזיוס. התפשטות האוויר עקב החום העז יוצרת גל הלם, דומה ל"בום" העל-קולי של מטוסי סילון. התפשטות גל הלם באוויר אינה אלא גל קול, הקרוי בפינו רעם. מהירותו של האור גבוהה במידה ניכרת מזו של גלי הקול ועל כן אנו רואים את אור הברק לפני שמיעת קול הרעם.

     

    ציור של ניסוי החשמל והברק (צילום: shutterstock)
    ציור של ניסוי החשמל והברק(צילום: shutterstock)

     

    בנג'מין פרנקלין, המדינאי והמדען האמריקאי, היה הראשון שעמד על כך שהברק הוא תופעה חשמלית, כאשר הפריח עפיפון בעיצומה של סערת ברקים, נגע במפתח ברזל שהיה קשור לחוט העפיפון, ספג הלם קשה - וקבע לשביעות רצונו שהברק הוא התפרקות חשמלית. במהלך השנים לאחר מכן ניסו מספר חוקרים לחזור על הניסוי, אחדים מהם אשר לא נקטו אמצעי זהירות הולמים שילמו על כך בחייהם.

     

    ב-1749 הגה פרנקלין את רעיון "כליא הברק". מוט מוליך שיוצב במקום גבוה יגרום לכך שהמטען החשמלי היוצא מהאדמה בתהליך הברק יעבור דרכו, ולפיכך לא יפגע במקומות אחרים. רעיון זה יושם במהירות באמריקה, וכיום הוא נפוץ בכל רחבי העולם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: טל אהרונוביץ, TPS
    ברקים אתמול באזור ירושלים
    צילום: טל אהרונוביץ, TPS
    מומלצים