הפלונטר של ארדואן
התערבות אסד במבצע נגד הכורדים טרפה את הקלפים: אם צבא טורקיה יתקדם, הוא יתנגש עם הרוסים, ואם ייסוג – ארדואן ייתפש כמי שנכנע
הצלחת המבצעים הקודמים של טורקיה בשטח סוריה – "שריון הפרת" מצפון לעיר חאלב ב-2017 ו"ענף הזית" בחבל עפרין ב-2018 – וכן החסות שנתנו הטורקים למורדים הסורים באידליב ב-2019, הצליחו להשלות את הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן שביכולתו לכבוש גם את האזור הכורדי.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אלא שהשטחים שעליהם הסתערה טורקיה במבצעים הקודמים היו נוחים יחסית לפלישה, משום שהכוחות הכורדיים בהם היו מבודדים וחלשים יחסית, ואילו הנוכחות של ארגוני אופוזיציה סוריים פרו-טורקיים, ובראשם "צבא סוריה החופשי" הנלחם נגד משטר אסד, הייתה ערה.
כעת, במבצע שאליו יצאה אנקרה בשבוע שעבר, היא מתמודדת עם מציאות שונה. מהרגע הראשון התייחס משטר אסד לפלישה הטורקית לאזור הכורדים בצפון סוריה כאל כיבוש לכל דבר. אם עד לאחרונה מנעה רוסיה מצבא אסד לחצות את נהר הפרת מזרחה, לאזור הכורדי, משום שהקרמלין רצה למנוע עימות עם ארה"ב, הרי שהחלטת דונלד טראמפ להסיג את החיילים האמריקנים משם טרפה את כל הקלפים וסיפקה לרוסים את העילה לאפשר לאסד לעשות זאת. הבגידה האמריקנית בכורדים הגישה לרוסים את האוטונומיה הכורדית על מגש של כסף.
הדבר שהדליק נורה אדומה למפקדי צבא אסד היה החבירה של המורדים הסורים לצבא טורקיה בפלישה שלו לאזור הכורדי. הצבא הסורי חייב למנוע בכל מחיר את חלום הבלהות של התאוששות האופוזיציה בצפון סוריה: משטר אסד הרגיש שמלחמת האזרחים קרובה לסופה ושהמורדים הפסידו כמעט לגמרי במערכה שהחלה ב-2011, אבל המבצע הטורקי יצר לפתע בדמשק חשש מהחזרת מלחמת האזרחים צעד גדול אחורה.
סכנת הרצף הטריטוריאלי
אם עד לאחרונה קיווה משטר אסד שבקרוב יוכרעו המורדים סופית ושהכורדים יקבלו עליהם את מרותו בתמורה לאוטונומיה תרבותית ולניהול עצמי אזרחי, בימים האחרונים התעורר בדמשק החשש שטורקיה תחסל את רוב האוטונומיה הכורדית, תציף אותה בפליטים ותהפוך את השטח הזה לאזור השפעה טורקי בשליטת המורדים נגד אסד.
הישג טורקי מעין זה היה יוצר בכל צפונה של סוריה רצף טריטוריאלי שאינו בשליטת אסד, ועלול היה להפוך את המורדים הסורים לצבא שכיר ערבי בשירות טורקיה, שישהה ב"רצועת הביטחון" שארדואן מבקש להקים עד לעומק 30 קילומטר מעברו הסורי של הגבול בין טורקיה לסוריה.
בשל הסכנה הזו מיהרה רוסיה לתת – בפעם הראשונה – אור ירוק לצבא אסד לחצות את נהר הפרת לתוך האוטונומיה הכורדית. הכורדים, שחששו כי הטורקים יבצעו בהם טבח, קיבלו את החיילים הסורים בשמחה רבה וזרקו עליהם אורז, כמי שרואים בהם מושיעים. בכפרים רבים ובערים רבות של הכורדים הונף בימים האחרונים דגל המשטר הסורי במקום הדגל הכורדי, וחיילי אסד מלוּוים בטנקים החלו לנוע צפונה והתפרסו במנביג', בעין עיסא, בקמישלי ובאזור חסכה.
האוטונומיה הכורדית, אם כן, אבודה: שטחה נמסר כעת בהדרגה לידי הצבא הסורי, תחת פיקוחה של רוסיה. אבל הכורדים מצאו לפחות מוצא מהמשבר, והחליפו את החסות האמריקנית בחסות רוסית.
הכורדים עוד יגלו את המחיר
כעת נמצאת טורקיה בבעיה חמורה. לא זו בלבד שהעולם כולו מגנה את המבצע שלה נגד הכורדים ושהאמריקנים מאיימים עליה בסנקציות כלכליות, אלא שכעת, עם פריסת צבא אסד בשטחי הכורדים, ניצב צבא טורקיה מול האיום הרוסי. כל התקדמות דרומה עלולה לגרור תגובה קשה מצד רוסיה.
אנקרה מצאה את עצמה מבודדת פוליטית, נתונה לאיום כלכלי ומסובכת בפלונטר אסטרטגי. מצד אחד צבא טורקיה אינו יכול להתקדם בשטח, משום שכך יתנגש עם הרוסים, ומצד שני נסיגה שלו תיתפש בטורקיה ככישלון חרוץ של ארדואן וככניעה ללחצים.
אשר לכורדים, אלה אמנם זרקו אורז על החיילים הסורים לאות ברכה, אבל סיטואציה דומה זכורה ודאי גם לרבים מהישראלים – בשנות ה-80 זרקו שיעים אורז על חיילי צה"ל שסילקו מכפריהם את אנשי פתח. בהמשך יבינו הכורדים את מחיר ההתערבות של משטר אסד: החופש שממנו נהנו בתקופת האוטונומיה עומד להסתיים, והם יגויסו בכפייה לצבא הסורי. תחת שלטון משפחת אסד, נזכיר, סבלו הכורדים מדיכוי תרבותי, מאפליה ומניסיונות לכפות עליהם את הזהות הערבית.
באופן אבסורדי, המנצח הגדול הוא נשיא סוריה בשאר אסד. ממי שנחשב לרוצח העם הסורי בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים, הוא הפך בשנים האחרונות למנהיג הנלחם לכאורה בטרור ומגן על המוסלמים המתונים, על החילונים ועל המיעוטים מהג'יהאדיסטים. כעת מאפשרת לו הפלישה הטורקית להציג את עצמו שוב כגיבור – הפעם זה המציל את הכורדים מטבח בידי הטורקים.
המצב בצפון סוריה, אם כן, נפיץ מאוד כעת. טורקיה ממשיכה להזרים כוחות דרומה וצבא סוריה נע צפונה, אבל אנקרה מבינה: עם הקלפים שלה, במשחק הסורי היא לא תוכל לנצח.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה ומורה לערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
