שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האישה שהופכת זכרונות משפחתיים לבובות
    ננה ורשבסקי יוצרת בובות מבגדים של אנשים כדי להשאיר לבני משפחתם מזכרת. "התגובה הכי מרגשת הייתה של אבא ששלח לי תמונה של התינוקת שלו ישנה מחובקת עם ארנבת שעשויה מהחולצה של סבא שלה"

    כשננה ורשבסקי סיימה ללמוד עיצוב תעשייתי בבצלאל ב-2015, נשארו לה ערימות של שאריות בדים מפרויקט הגמר שחיכו שתעשה איתם משהו ומועקה לא ברורה שהיא הייתה צריכה לפרוק. היא התיישבה ליד מכונת התפירה ותוך שעתיים הייתה לה בובת דוב כתומה וכבדה משאריות בד שדחסתה לתוכה.

     

    "הדוב היה היצור הראשון. אחריו באו עוד ועוד", היא מספרת. "כל השאריות הפכו ליצורים ויצורות, עד שדירת הסטודנטים הצפופה שגרנו בה בזמנו עלתה על גדותיה".

     

    צילום: מיכול לוי ירון

    צילום: מיכול לוי ירון

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כיום היא נשואה לגדי ואמא של אוריה, בן שלוש, ורותם, בת שנה. גרה בירושלים ובעלת סטודיו קטן לעיצוב דובים ובובות. "בהרבה נקודות מאז אותו יום שיצרתי את הדובי חשבתי שהנה עוד מעט עובר לי הג'וק הזה, שהוא בעצם רק תחביב ועכשיו אלך לחפש עבודה אמיתית של גדולים בעיצוב תעשייתי אבל זה לא קרה".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    מה הסיבה לכך? 

    "יכול להיות שהסיבה קשורה בבריאות שלי. אני סובלת מתסמונת כרונית של כאבי ראש קשים שנקראת cluster headache. זה הקשה עליי למצוא עבודה, וגם כשכבר מצאתי נאלצתי לעזוב. שוב ושוב חזרתי אל שולחן הגזירה ושוב יצאו משם דובים ושועלים וארנבות. בסוף נכנעתי, וככה נולד הסטודיו 'project creatures'".

     

    "שוב ושוב חזרתי אל שולחן הגזירה" (צילום: מיכול לוי ירון)
    "שוב ושוב חזרתי אל שולחן הגזירה"(צילום: מיכול לוי ירון)

    מעבר לעבודה השוטפת בסטודיו, לאחרונה ורשבסקי החלה ליצור בובות מבגדים של אנשים, במטרה ליצור זכרונות ומזכרת לבני משפחה. "זה לא היה רעיון שלי", היא אומרת. "מיכל גרגו, אישיות מיוחדת ומרגשת, מצאה אותי דרך עמוד הפייסבוק של הסטודיו. היא איבדה את אמה באותו שבוע למחלה קשה שנמשכה שנים. היא רצתה מזכרת לבנות והאחיינים שלה וידעה ממש מה היא רוצה. היא שלחה לי חולצות של אמא שלה, ויחד חשבנו על הארנבונים ונותר לי רק לבצע.

     

    "הדיוק הזה הגיע אליי בתזמון טוב. מאז תחילת הפרויקט אני עסוקה בשימושים חוזרים בחומרים ש'יצאו מהמעגל' ונתינת חיים חדשים למוצרים שגופם הזדקן אבל עוד יש בהם נשמה. עד הרגע הזה לא ידעתי לחבר בין המחשבות לבין היצורים המתהווים בסטודיו, והפניה של מיכל השלימה לי את החלק שהיה חסר ויצאתי לדרך".

     

    מזכרת לדורות הבאים (צילום: מיכול לוי ירון)
    מזכרת לדורות הבאים(צילום: מיכול לוי ירון)

    בגדים של אנשים שנפטרו הם רק חלק קטן ממה שמגיע לסטודיו. מגיעים בגדי תינוקות שבעליהם גדלו ורוצים מזכרת מזמנים אחרים, וילון שהיה בבית של סבתא, כרית ישנה, מצעים שהתקבלו לחתונה ולא רוצים לזרוק, ועוד טקסטילים בעלי משמעות שמגיעים אליה כדי להפוך אותם לבובות ויצורים.

     

    קראו עוד:

    15 שאלות מעצבנות שהורים שואלים

    הרגע שהפכתי מ"צח" ל"אבא של"

    הילד במרכז הבית? כדאי שתפסיקו

     

    האם קיבלת עד כה בקשות מיוחדות?

    "כל הזמן. סבא אחד שלח לי את וסט בר המצווה של בנו, שהוא כבר אבא בעצמו, ובגדי תינוקת שהיו של כלתו, כדי שאכין בובה לבתם השלישית שעוד לא נולדה. הבקשה היתה להכין יאק עם חמש רגליים, אחת כנגד כל אחד מבני המשפחה - אבא , אמא ושלושה ילדים. מודה שלא ידעתי איך החיה הזאת ניראית. זה היה אתגר מהסוג שאני הכי אוהבת".

     

    וסט מהילדות ובגדי תינוקות (צילום: מיכול לוי ירון)
    וסט מהילדות ובגדי תינוקות(צילום: מיכול לוי ירון)

    יאק מבגדי ההורים (צילום: מיכול לוי ירון)
    יאק מבגדי ההורים(צילום: מיכול לוי ירון)

    ורשבסקי מדגישה כי היצורים הם אמצעי כדי לספר סיפור. "ההורים בוחרים איך לספר וכמה, ואם בכלל. אני יודעת שיש כאלה שמעדיפים שהיצור יישא בתוכו את הזיכרון, עד שיהיו מוכנים בעצמם. כששואלים אותי איזה בגד מתאים, אני תמיד אומרת שזה צריך להיות בגד שמעלה זיכרון חי. אם יש תמונה איתו אז הכי טוב. אני מוכנה להתמודד עם בדים מכל הסוגים".

     

    העבודה נמשכת בין שבוע לשבועיים, מרגע קבלת הבדים עד שהבובה מוכנה, והעלות מתחילה ב-180 שקלים לבובה בסיסית והמחיר משתנה בהתאם לעיצוב, ביגוד ורקמה.

     

    בגד שמעלה זיכרון (צילום: מיכול לוי ירון)
    בגד שמעלה זיכרון(צילום: מיכול לוי ירון)

    אילו תגובות את מקבלת והאם יש תגובה שריגשה אותך במיוחד?

    "התרגשתי מאוד לקבל פתק תודה בכתב יד מסולסל ויפהפה מדורין פרנקפורט על שמונת השועלים שתפרתי מהבגדים שהיו של אמא שלה ז"ל , רובם בעיצוב של דורין עצמה. אבל התגובה המרגשת מכולן שאני עדיין דומעת קצת להיזכר בה, הייתה מאבא, שכל התקשורת סביב ההזמנה הייתה בכלל מול אשתו, ששלחה לי חולצות מכופתרות שהיו של אבא שלו, שאותו היא לא הכירה.

     

    "האישה ביקשה שאכין מהם יצורים לכל הדור הצעיר של המשפחה, וממנו - לא שמעתי. ואז, אחרי שהם קיבלו את היצורים, הוא שלח לי הודעה. כשפתחתי אותה הייתה בה תמונה של מצלמת מוניטור עם התינוקת שלו ישנה מחובקת עם ארנבת שעשויה מהחולצה של סבא שלה".

     

    שועלים מבגדים (צילום: מיכול לוי ירון)
    שועלים מבגדים(צילום: מיכול לוי ירון)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיכול לוי ירון
    הרעיון הגיע מלקוחה
    צילום: מיכול לוי ירון
    צילום: אלבום פרטי
    ננה ובנה
    צילום: אלבום פרטי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים