"אני ישן בשקט בלילה כי אני יודע עבור מי אני עובד ואת מה אני משרת"
חברת סלברייט הישראלית עזרה בפיענוח 2.5 מיליון תיקי פשע השנה אבל עדיין מוכרת כפורצת האייפונים. יוסי כרמיל, מנכ"ל משותף, מספר ל-ynet על הוצאת מידע משעונים ומרחפנים, על בינה מלאכותית בשירות המשטרה ועל שיטור דיגיטלי. כן, בקרוב המחשב ידע לחזות פשעים
הטכנולוגיה של חברת סלברייט הישראלית היתה הגורם שהביא לפיענוח של 2.5 מיליון חקירות משטרה ברחבי העולם בשנה האחרונה, אבל החברה עדיין מוכרת כזו שפורצת למכשירי טלפון של עבריינים. אחרי שנים של התרחקות מאור הזרקורים היא חושפת כעת פעילות מול גופי אכיפה בשורה של טכנולוגיות לניהול מידע חקירתי ואיתור ראיות באמצעות בינה מלאכותית. בשיחה עם ynet אומר המנכ"ל המשותף יוסי כרמיל, שהחברה פיתחה יכולת להתריע על אירועי פשיעה שעלולים להתרחש.
הטבח בסן ברנרדינו ב-2016, שם נרצחו 14 בני אדם, העלה את שמה של סלברייט לכותרות. ה-FBI דרש מחברת אפל לפתוח את נעילת האייפון של הרוצח. אפל סירבה וטענה למחויבות לפרטיות הלקוחות שלה. ואז הגיעה סלברייט ועקפה את הנעילה של אפל בקלילות. האירוע, שלא אושר ולא הוכחש, הביא הרבה לקוחות לחברה, משטרות וגופי אכיפה אחרים, ולפי הערכות היא מחזיקה בקרוב ל-50% מהשוק העולמי.
בארה"ב מתנהל וויכוח עקרוני ארוך שנים האם לחייב את יצרניות הטלפונים לפתוח נעילה של טלפון שניתן לגביו צו שופט. עד שהוויכוח יסתיים, בינתיים סלברייט משגשגת. לפני כמה שבועות הפיצה אפל את iOS 13, גירסת מערכת ההפעלה הטובה והמאובטחת ביותר שלה אי פעם. כרמיל אומר שגם הפעם סלברייט תדע לחדור אליה: “המקום הראשון בעולם שהמערכת תיפרץ, יהיה פה. יש לנו יכולות מיוחדות בתחומי ה-iOS והאנדרואיד, שאין באף מקום אחר בעולם, ואנחנו תורמים לבטחון הציבור על ידי היכולות האלה”.
למרות הפריצה, מערכת היחסים של סלברייט עם אפל נותרה ידידותית למדי, ועד לפני כשנה אפל המשיכה להיות לקוחה של סלברייט והשתמשה במכשירים שלה לגיבוי והעברת מידע בין אייפונים של לקוחות באלפי חנויות אפל סטור. כרמיל אומר שיצרני הטלפונים כמו אפל וסמסונג מרוצים בסופו של דבר מהשימוש בטכנולוגיה של סלברייט: “יש פה קונפליקט ברור בינינו שמעוניינים לאפשר לחוקרים להגיע למידע ראייתי לטובת ביטחון הציבור לבין גוף שחרת על דגלו שמירה על הפרטיות. אבל בסוף היום אני ישן בשקט בלילה, כי אני יודע עבור מי אני עובד ואת מה אני משרת, ואני מניח שגם יצרני הטלפוניים מרוצים, כי אחרת היו כופים עליהם לתת את המידע בדרכים אחרות”.
יכולת הפריצה של סלברייט למכשירים סלולריים מזכירה תמיד את היכולת של חברה ישראלית אחרת, NSO, לחדור לטלפונים של אנשים בניגוד לרצונם. לא פעם משמשות שתי החברות כמטרה למתקפות של ארגוני זכויות אדם בעולם, בטענה שהטכנולוגיה הישראלית מסייעת למשטרים אפלים לדכא בכוח כל התנגדות או ביקורת.
ההשוואה הזו מקוממת את כרמיל: “אני מכיר את האנשים ב-NSO ומעריך אותם, אבל אנחנו נמצאים בעולם המורשה של המשטרה, שהיא מאוד מוגבלת בסמכויות שלה, להבדיל מהעולם של לקוחות NSO ואחרים, ששם עושים גם דברים בלתי חוקיים וגם דברים מוסתרים. סלברייט נמצאת לחלוטין באיזור הטוב, עם צו שופט, אנחנו לא מייצרים כלי פריצה לגופי פרטיים או גופי ביון”.
אמציה קידר, סמנכ"ל השיווק בחברה, אומר שהסיפור האמיתי של סלברייט הוא סיפור הצלחה ישראלי, ממש כמו הסיפור של ווייז או מובילאיי: “ווייז שינתה את האופן שבו אנשים בכל העולם מגיעים ממקום למקום. מובילאיי שינתה את כמות הנפגעים בתאונות דרכים. ואילו סלברייט היתה מעורבת בפיענוח 2.5 מיליון חקירות השנה. תחשוב כמה אנשים זכו לצדק בעולם, רק כי המשטרה הביאה ראיות בזכות הטכנולוגיה שלנו".
כרמיל אומר שסלברייט משקיעה מאמצים רבים כדי לוודא שהטכנולוגיה שלה לא מגיעה לידיים לא נכונות: “בתחום שלנו צריך לדעת טוב-טוב למי אתה מוכר ולמי אתה לא מוכר. יש לנו רגולטור פנימי, מחלקה משפטית פנימית, אנחנו נמצאים תחת פיקוח בארה"ב ובאירופה. אנחנו עובדים עם הפיקוח על היצוא בישראל. לעיתים אנחנו מוותרים על הרבה מאוד כסף, כולל במקומות שאנחנו לא חייבים. יש לנו מדדי שחיתות וזכויות אדם שפיתחנו, וזה גורם לנו להוציא 160 מתוך 200 מדינות על כדור הארץ מסל הלקוחות שלנו וכך למקד את המאמצים במספר מדינות בעולם".
ובכל זאת הציוד שלכם מוצע למכירה באיביי ואפילו באמזון
"אני מציע לך לנסות ולקנות אותו. זה שמחזיק בו גם מפר את החוזה שהוא התחייב אליו, אבל הוא גם אידיוט, כי זה כמו למכור טאבלט בלי מערכת הפעלה. אתה קונה עציץ… אנחנו שולטים מרחוק על כל מוצר, מתפעלים מרחוק את נושא הרישיונות ומוודאים שזה בידיים הנכונות. וכשיש ספק, אנחנו מכניסים את המכשיר לרשימה השחורה”.
אולי זו הסיבה שאתם פחות מושכים אש מ-NSO
"מה שכואב לי, שאתה קורא לזה ‘מושכים אש’, ושאנחנו לא מושכים תשומת לב, עם העובדה שבשנה האחרונה הכלים של סלברייט היו מעורבים בפענוח של 2.5 מיליון חקירות של עבירות פיננסיות, פשיעה אונס, רצח. בפיגועי הטרור הכי גדולי שאתה יכול להעלות על הדעת, כמו הבטקלן ואחרים. סלברייט היתה שם עבור המשטרה הצרפתית, והבריטית ומשטרת מדריד, עם ציוד ומכשירים על הקרקע כדי לעזור לעולם בטוח יותר”.
בחודש יוני השנה סלברייט הכריזה על מוצר חדש - UFED Premium. טכנולוגיית ה-UFED, "חילוץ פורנזי אוניברסלי", מאפשרת להוציא כל מידע ממכשירי אנדרואיד או אפל, כולל מידע משעונים חכמים ואפילו מרחפנים שניתפסו, ולעשות את זה בשטח, לא במעבדה. התחום הזה מכונה mobile forensic, זיהוי פלילי נייד. “בזירת הפשע, על פי צו שופט, אנחנו לוקחים את מה שאפשר לקחת במסגרת החוק", אומר כרמיל, ”מתוך הטלפון ניתן לאסוף כמעט כל דבר בעזרת היכולות שלנו – מידע גלוי, סמוי, מחוק”.
אבל היכולות של סלברייט, מתברר, רחבות הרבה יותר. בחברה מדברים על תחום חדש – מודיעין דיגיטלי (digital intelligence). בעולם של מקורות דיגיטליים רבים – טלפונים, שעונים, רחפנים אבל גם מחשבים, מכוניות חכמות, בתים חכמים וכמובן אינספור מצלמות ברחובות – כמויות המידע הן עצומות, הרבה מעבר ליכולות הקליטה של בן אנוש.
כרמיל מדבר על שיטור דיגיטלי בעידן החדש: "מדובר באוקיאנוס של מידע, פטא-בייטים של נתונים. אנחנו מטפלים בכל הזרימה הדיגיטלית: הוצאה של המידע הדיגיטלי, שחרור, נעילה, פיענוח, גישה לנתונים, עיבוד הנתונים, איסוף כל הנתונים למערום של ראיות ואז ניתוח וניהול המידע. המשטרות היום צריכות זרימה דיגיטלית הרבה יותר חכמה וסלברייט עוזרת להן ליצור דיגיטל פוליסינג. זה יאפשר להם לפצח תשעה מכל עשרה תיקים".
עכשיו נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית. כמו בכל תחום שבו נאסף הרבה מידע, ביג דאטה, מערכות הלמידה העמוקה יכולות להגיע במהירות לתובנות שלא היו קיימות קודם לכן. בסלברייט מציעים היום ללקוחות מערכת חיזוי אנליטי (predictive analytics), שמסוגלת על בסיס הנתונים האינסופיים שהיא מעבדת להתריע על אירועי פשיעה שעלולים להתרחש. מערכת לימוד המכונה (ML) של סלברייט יכולה לאתר מילות קוד ורמזים שמעידים על היתכנות כזו, להצביע על פושעים שעלולים להיות מעורבים באירוע מסויים, לאתר כלי נשק בתוך מאגרים של אלפי תמונות ולהסיק מה מיקומם ועוד.
אז אנחנו מגיעים למה שמתואר בסרט "דו"ח מיוחד" שבו המשטרה מגיעה לרוצח עוד לפני שרצח?
"הכלי האנליטי שלנו עולה על מה שעושים אחרים, כי המידע שלנו איכותי ומגיע ממקומות שחברות אחרות לא יכולות להגיע אליהם. למשל בתאילנד עצרנו סחר בבני אדם. בזכות היכולות שלנו המשטרה הגיעה למצב שבמעבר הגבול לבורמה הרימו ברזנט ומצאו ילדים כפותים ונשים שיועדו לספסור לזנות”.
מצד שני התפרסמו ידיעות שהציוד שלכם משמש משטרות הגירה כדי להוציא נתונים מטלפונים של מהגרים מסכנים, שנתפסו במעברי גבול
"בוא לא נתייפיף. יש תאי טרור בבלגיה ובצרפת ובאנגליה, וחלקם זה כתוצאה ממעבר גבולות של אלמנטים שאי אפשר לפקח עליהם. את דאעש לא אנחנו המצאנו, וצריך לתת לזה מענה. אנחנו לא חיים בעולם תמים. כשאני צריך לקחת נתונים ממהגרים על מנת להגן על ביטחון המולדת אני חושב שאני נמצא בצד הנכון. סגרנו עכשיו חוזה עם ICE (רשות ההגירה והמכס האמריקנית), שאנחנו גאים בו מאוד. בסופו של דבר זה חיוני כדי לעצור פיגועים או סוחרי סמים, ופעילות הפשיעה במקסיקו הולכת וגדלה”.
חברת סלברייט חוגגת השנה 20 שנה להקמתה. החברה הוקמה ב-1999 על ידי ירון ברץ, יובל אפללו ואבי יבלונקה והמוצר הראשון שלה היה מכשיר הגבוי והעברת הנתונים בין טלפונים סלולריים בו השתמשו בתחנות שירות של חברות המובייל. לפני כעשר שנים רכשה את סלברייט חברת סאן, חברה בורסאית מיפן, בסכום של 17 מיליון דולר, וניתבה את הפעילות שלה לתחום הזיהוי הפלילי תחת ניהולם של המנכ”לים המשותפים יוסי כרמיל ורון סרבר. במאי השנה רכשה קרן IGP הישראלית 30% מהאחזקות בסלברייט לפי שווי של 600 מיליון דולר.
כיום, עם מאות לקוחות, כמחציתם בארה"ב, היקף ההכנסות השנתי של החברה מוערך ב-160 מיליון דולר בשנה, עם צמיחה שנתית שבין 20 אחוז ל-30 אחוז. החברה מעסיקה 760 עובדים בעולם, מהם 300 עובדי מחקר ופיתוח במשרדים בפתח תקווה והשאר ב-12 משרדים בחו"ל. החברה עתירת מזומנים וביחד עם כספי ההשקעה החדשים עומדת לפני הליך צמיחה משמעותי.
כרמיל: “בשלוש שנים קרובות נכפיל את גודל החברה בגידול אורגני, וכספי ההשקעה ישמשו אותנו בעיקר לגידול לא אורגני: המטרות שלנו הן להתרחב בתחומי האנליטיקה והמחשוב הפורנזי, ווגם בתחום החיזוי והבינה המלאכותית. אנחנו מחפשים לקנות חברות בתחומים האלה עם טכנולוגיות שחסרות לנו ושישפיעו על הרווחיות שלנו. מדובר ברכישות שישפיעו אסטרטגית ולכן אנחנו מכוונים גבוה, מחפשים ביזנס”.
