שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    54% מהישראלים סבורים שיש לאפשר אירועים בהפרדה מגדרית
    חלק משמעותי מאוד מעקרונות היסוד שנחתמו במגילה מתייחס לקיום שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחי מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין - אבל הכלל כולו מרגיש חלק באותה מידה או שאולי הלכידות החברתית - מגדרית, מגזרית, דתית - רחוקה שנות אור מהגדרתה הראשונית וממטרותיה? קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה, בוחנת את השנה שהייתה

    בשיתוף הליגה נגד השמצה

     

    תום חגי תשרי המבשר את החזרה לשגרה לאחר התחלה חדשה, מספק הזדמנות לשידוד מערכות בתחומים שונים. הדבר נכון בהיבט האישי, אך ראוי לנו לעשותו גם כחברה, בעיקר לאור העובדה כי אנחנו בעיצומו של תהליך פוליטי מורכב המשפיע כמובן על מדדי אחדות, שייכות והשתייכות בחברה הישראלית.

     

    מתוך הבנת חשיבותו המכרעת של הנושא החברתי, אני מבקשת לחזור אל "מגילת העצמאות" לא רק כמסמך המכונן של מדינת ישראל אלא ככזה שהניח את קווי היסוד לחברה הישראלית.

      (צילום: הנס פין, לע
    דוד בן גוריון ויהודה לייב מימון בעת החתימה על מגילת העצמאות(צילום: הנס פין, לע"מ)

    חלק משמעותי מאוד מעקרונות היסוד שנחתמו במגילה מתייחס ל"כלל": "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה"; "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"; "מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות". כמובן שגם העקרונות האחרים העוסקים בחירויות מכוונים לכלל. מכאן שבעוד שחותמיה של המגילה כיוונו לכינונה של מדינה, הבסיס המשמעותי ביותר שהם הניחו בפנינו היה אותו חזון חברתי של דאגה לכלל באופן שווה ומכבד כחוט המקשר הראשוני בין הפרט למדינה.

     

    אבל האם אותו כלל והאם כל אזרח ואזרחית במסגרתו מרגישים היום חלק באותה המידה, והאם כיום כחברה אנחנו פועלים לטובת הכלת כמה שיותר פרטים באותו כלל, ובהינתן התפיסה הייחודית של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, איך אנחנו נדרשים לבני העם היהודי שאינם אזרחי מדינת ישראל? כל אלה ועוד הן שאלות אליהן נדרשנו בבואנו לבדוק את מידת הלכידות החברתית בישראל השנה.

     

    לשם המשגה, חשוב לציין כי בעולם קיימים היום מדדים שונים ללכידות חברתית. אולם ישנם קריטריונים חשובים שעל חשיבותם אין חולק: תחושת השייכות של פרטים בחברה, מידת ההשתתפות שלהם והתפיסות הרווחות בחברה לגבי גיוון חברתי והשלכותיו. וכמובן, ועל אף השוני בהגדרתה המונח "לכידות חברתית", אין חולק על שני מרכיבים חשובים שאמנם נראים מנוגדים, אך אני מאמינה כי הם משלימים זה את זה: מחד, נחיצותה של הלכידות לחוסנן של חברות אנושיות – כל חברה ע"פ המדדים הברורים שהיא רואה לעצמה; ומאידך – חשיבותה של הלכידות לא רק כיעד ברור ומדיד אלא כשאיפה וכחזון.

    קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל (צילום: באדיבות הליגה נגד השמצה בישראל)
    קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל(צילום: באדיבות הליגה נגד השמצה בישראל)
     

    במבט על החברה הישראלית בשנה החולפת, ברור כי שתי מערכות הבחירות היצריות והטעונות הותירו אותה מפולגת יותר. אבל ראיה זו הינה פשטנית מדי, שכן החברה הישראלית לא הגיעה למערכות הבחירות הללו כ"לוח ריק". ההיסטוריה החברתית של ישראל המבוססת על ריבוי הנרטיבים (לעיתים חופפים אך לעתים קרובות יותר מתחרים), מציאויות משתנות תדיר ומורכבות יותר מהרגיל, אתגרים כלכליים, גאו-פוליטיים ועוד המשפיעים על החברה הישראלית, כמו גם מגמות עולמיות כלליות – כל אלו ועוד הם הקרקע הפורייה המזינה את אותו הפילוג.

     

    ואכן, ממדד הלכידות החברתית של ישראל שמפרסמת הליגה נגד השמצה בימים אלו לקראת ועידת ישראל ללכידות חברתית שתקיים הליגה ב-5 בנובמבר, עולה כי התחושה שהחברה בישראל מפולגת, משותפת לרוב המכריע של הישראלים. 76% מקרב בעלי הדעה ציינו כי החברה הישראלית כיום מפולגת עד מפולגת מאוד, עלייה של 10% מנתוני הסקר מן השנה שעברה. ע"פ הסקר, הגורמים התורמים ביותר לפילוג, הם המנהיגות הפוליטית, התקשורת החדשה והתקשורת המסורתית. הגורם התורם ביותר לאחדות החברה בישראל, על פי הנשאלים, הוא צה"ל.

     

    הפרדה מגדרית, בלי ערבים ובלי יהדות התפוצות

    הסקר השנה נותן זווית מעניינת על מספר אירועי מפתח חברתיים שהתרחשו בתשע"ט:

     

    הראשון הוא מחאתה של הקהילה האתיופית: הקבוצה המקופחת בישראל, כך לפי המשיבים, היא הקהילה האתיופית. אך לפני מספר חודשים היינו עדים להפגנות סוערות של הקהילה הזו. בעוד שהטריגר היה אירוע הירי בסלומון טקה ז"ל, ההפגנות העלו שוב מעל לפני השטח תחושות של קיפוח ושאלות של שייכות.

     

    זו השנה השנייה בה אנחנו רואים אישוש לתחושה זו גם מצד הנשאלים בסקר ולא רק כתחושה סובייקטיבית של הקהילה האתיופית כפי שבאה לידי ביטוי במחאה האחרונה.


    הפגנת יוצאי אתיופיה מול הכנסת על רקע הכוונה לשחרר את השוטר שירה בסלומון טקה (צילום: אלכס קולומויסקי)
    הפגנת יוצאי אתיופיה מול הכנסת על רקע הכוונה לשחרר את השוטר שירה בסלומון טקה(צילום: אלכס קולומויסקי)
     

     

    השני הוא שאלת השתתפותם הפוליטית והחברתית של אזרחי ישראל הערבים שעלתה בשתי מערכות הבחירות האחרונות: בעוד שהפוליטיקה היא מקום לגיטימי לשיח אינטרסים בין מנהיגים ומפלגות, הרי שהזירה החברתית צריכה לשאוף להעניק תחושת שייכות וקבלה.

     

    ממצא מדאיג בסקר מעלה כי שליש בלבד מבעלי הדעה בסקר סבורים שאזרחי ישראל הערבים הם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. בנוסף, כאשר נשאלו הנסקרים עד כמה היו רוצים שהערבים ישתלבו בחברה הישראלית, מעל לרבע מבעלי הדעה השיבו כי לא היו רוצים שערבים ישתלבו כלל בחברה הישראלית או שישתלבו במידה מועטה בלבד.

     

    נוער יהודי ונוער ערבי בקייטנה משותפת - לא כולם רוצים בזה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    נוער יהודי ונוער ערבי בקייטנה משותפת - לא כולם רוצים בזה(צילום: AFP)
      

    השלישי הוא נושא ההפרדה המגדרית בישראל: אירועי החודשים האחרונים – בין היתר בעפולה, ברמת גן, בחיפה - העלו לסדר היום הציבורי את סוגיית עריכת האירועים בהפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי בישראל.

     

    על פי הסקר, רוב בעלי הדעה (54%) סבורים שיש לאפשר לקיים אירועים של תרבות ובידור במימון ציבורי, בהם יש הפרדה בין גברים לנשים. מעניין עוד כי 59% מבין הנשאלים מהמגזר הערבי הביעו תמיכה בכך, בהשוואה ל-46% מהמגזר היהודי.

     

    ירושלים כרם אברהם הפרדה מגדרית הדרת נשים ()
    הפרדה מגדרית בירושלים, אבל לא רק
     

    ומה באשר לחלקיו האחרים של העם היהודי בתפוצות? הנסקרים נשאלו האם יהדות התפוצות צריכה להיות מעורבת בתהליכי קבלת ההחלטות במדינת ישראל. על פי הסקר, רוב בעלי הדעה סבורים שיהדות התפוצות לא צריכה להיות מעורבת בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים שונים במדינת ישראל (כלל לא ובמידה מועטה).

     

    אלו מקצת מן הנתונים העולים ממדד הלכידות החברתית לשנה זו, המצביעים על האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית. כאמור, למען חוסנה של החברה הישראלית, אתגרים אלו מחייבים אותנו להידרש אליהם הן במחשבה והן במעשה. על מנת ליישם את עקרונותיה של מגילת העצמאות ולדבר על הכלל, עלינו לחשוב ולייצר מנגנונים שיגבירו את תחושת השייכות של הפרטים בחברה הישראלית – כאלה שיתנו מקום וכבוד לזהויות השונות (שכן לכידות איננה אחידות) אך גם ייצרו בסיס אזרחי וחברתי משותף שכל אזרח ואזרחית יוכלו להרגיש חלק ממנו.

     

    נכון כי הדבר מחייב אותנו למתוח את גבולות ההכלה הפרטיים והחברתיים שלנו, אך זה בדיוק המבחן של חברה מלוכדת: היכולת לקבל לא רק את הדומים לנו אלא דווקא את האחר. הדרך לכך עוברת ביצירת סדרה של הסכמות חברתיות רחבות שיהוו בסיס איתן גם להכלתן של אי הסכמות. אותן הסכמות חייבות להתבסס על ערכים של כבוד, הוקעת ביטויים של שנאה, גזענות ואפליה ושמירה על מרקם חיים מכבד ומאפשר שייכות כלפי כל אחת ואחד.

     

    קרול נוריאל היא מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל

     

    ועידת ישראל ללכידות חברתית של הליגה נגד השמצה תתקיים ביום שלישי, ז' בחשוון תש"ף, 5.11.2019, ב"אווניו", קריית שדה התעופה. הציבור מוזמן להשתתף (ללא עלות). להרשמה חפשו ברשת "ועידת ישראל ללכידות חברתית 2019 הרשמה"

     

    בשיתוף הליגה נגד השמצה

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לנשים בלבד - הדרה והפרדה
    צילום: באדיבות הליגה נגד השמצה בישראל
    קרול נוריאל
    צילום: באדיבות הליגה נגד השמצה בישראל
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים