שטח הפקר: כך נראים החיים של נערי הגבעות במאחז "קומי אורי"

למתח המבעבע בעקבות האירועים האלימים בימים האחרונים באזור יצהר אין ממש זכר בכניסה ליישוב. לא מחכים שם ג'יפים של מג"ב עם אמצעים לפיזור הפגנות. גם לא "גבעונים" - נערי גבעות - רעולי פנים שמיידים עליהם אבנים. במקום זה אפשר לראות אם ובתה נותנות גז על טרקטורון, חבורת פעוטות מטיילת על המדרכה, ונערים מתאמנים בירי כדורי צבע.

כוחות מג"ב במאחז "קומי אורי"(צילום: אלכס קולומויסקי)

אפשר להיבהל לרגע ממראה הנערים האוחזים ברובי ה"פיינטבול", מסתערים על ההרים, אך ביישוב מסבירים שמדובר בסך הכל בפעילות מאורגנת לנוער יצהר. משחק לעוד יום חופש. אדם שלא מכיר את היישוב ונכנס אליו בפעם הראשונה עוד עשוי לחשוב שהוא טעה בכתובת ולא הגיע ליישוב שעלה לכותרות.

אבל השקט הוא שקט מטעה. את המתח מצאנו למעלה - בשבילי העפר המובילים לגבעות המקיפות את היישוב ובמיוחד למאחז "קומי אורי", המכונה גם "הסרוגה", העומד במוקד אירועי הימים האחרונים.

זה התחיל בדיוק לפני שבוע - אז נעצר בביתו ביצהר קטין על ידי קצין לוחם גולני, לאחר שנחשד כי לקח חלק בהצתה. המתנחלים טענו כי המעצר נעשה באופן בלתי חוקי ואלים. ביום שישי האחרון, בזמן שהיה בתרגיל ביישוב, נתקל ג'יפ המג"ד, סא"ל איוב כיוף, בתושב יצהר שקילל וגידף אותו. כמה שעות מאוחר יותר הוא נעצר בחשד לתקיפה. בליל שבת, כאשר המתיחות הגיעה לרתיחה, כ-30 נערי גבעות מהמאחז יידו אבנים לעבר כוח של לוחמים ואף פצעו חייל צה"ל. התקיפה עוררה גל גינויים, גם בקרב אנשי ימין ותושבי יצהר עצמה, אך האלימות המשיכה בעוד תקיפות ועימותים של תושבי המאחז ולוחמי מג"ב שהוצבו במקום. עימות כזה התרחש גם אתמול, כאשר לוחמי מג"ב הקריאו את הצו שקובע כי הגבעה תיחשב לחודש ימים כשטח צבאי סגור.

"התושבים חיו בשלום עם הצבא תקופה ארוכה". משפחת דנינו(צילום: אלכס קולומויסקי)

נערים מתאמנים ברובי צבע, אתמול במאחז(צילום: אלכס קולומויסקי)

בניגוד למה שהצטייר בדיווחים בימים האחרונים, המאחז לא מורכב רק מנערים אלא גם ממשפחות. כך לדוגמה פגשנו שם אתמול את אריאל (24) ואביה (21) דנינו, הורים לתינוקת.

"התושבים פה חיו בשלום עם הצבא תקופה ארוכה, לצערנו בגלל התנהגות אלימה ולא מוסברת מצד קצין שהיה פה הגענו למקום שלא רצינו להגיע אליו", טוען אריאל, ומתכוון לאירוע המעצר של הקטין. המתנחלים טוענים שהמעצר היה אלים ולא חוקי. "הבת שלי בוכה לא מעט פעמים אחרי מעצרים שמבצעים פה החיילים, זה קורה מדי פעם, שעולים חיילים ומבצעים מעצר שהוא אירוע מטלטל עבור הילדה שלי. היא בוכה ממש מכל אירוע כזה", מספרת אביה.

בקומי אורי מתגוררות שבע משפחות. אריאל ואביה הגיעו לשם לפני שנה. אתמול הוציא המינהל האזרחי צווי הריסה והפסקת עבודה לחלק מהבתים במקום, דבר ששוב העלה את זעמם של התושבים. "צה"ל, המשטרה והשב"כ יודעים שלאירוע שהתרחש פה אין קשר למשפחות ועדיין הם מחליטים לנקוט בענישה קולקטיבית באופן לא הוגן", מאשים אריאל. גם ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, אמר דברים דומים: "המדינה צריכה לחזק את היישוב יצהר ולא לנקוט בעונשים קולקטיבים", אמר.

בני הזוג דנינו גרים לא הרחק ממשפחת זארוג. אבי המשפחה, נריה, קיבל בחודש שעבר צו הרחקה מהשומרון לשלושה חודשים בכפוף לשימוע. במסגרת הצו, נאסר עליו גם ליצור קשר עם עוד 16 מחבריו. ביצהר, פתחו במחאה שכללה הפגנות מול ביתו של מפקד פיקוד מרכז, נדב פדן. הצו נחתם, אך זארוג עדיין בשטח ובמקביל מתנהל בשומרון קמפיין במטרה לבטל את הצו נגדו. אין רגע דל בגבעה הסרוגה.

מהגבעות אנחנו חוזרים לתוך היישוב יצהר, לביתו של חבר המזכירות יחיאל קליין. לוחם גולני בעצמו בעבר, גדוד 12. כיום הוא בעל מתפרה. יחד עם נוספים הוא הוביל את התמודדות היישוב עם האירועים האחרונים. "היה לנו ברור מהרגע הראשון שצריך לגנות את האירוע של הפגיעה בחייל", הוא מספר, "היו בינינו דיונים עד כמה רחוק ללכת עם הגינוי והאם יש צורך בהודעה יישובית שבה נפרט את הפעולות שאנחנו מתכוונים לעשות. אחרי שהעברתי את המסר בתוך היישוב קיבלתי הערות מכל מקום. היו שאמרו שלא היינו צריכים לפרט יותר מדי, רק לגנות וזהו. היו שטענו שלא צריך להיכנע ולהוריד את הראש כי גם להתנהלות החיילים פה היה חלק. יש כאן הכל. כי זו יצהר - היא מגוונת".