יותר ילדים ופחות אנשי צוות: דו"ח ה-OECD על הגנים בישראל

הצפיפות בגנים. ארכיון

גני הילדים בישראל נמצאים מרחק גדול מאלה ברוב מדינות ה-OECD: לפי נתוני סקר טאליס שמתקיים מטעם הארגון ופורסמו הבוקר (יום ו'), ילדים עם צרכים מיוחדים אינם משולבים מספיק בגני הילדים הרגילים בישראל, רמת ההשכלה של הצוותים החינוכיים בהם נמוכה משאר המדינות המפותחות, ומספר הילדים בכל גן גבוה משמעותית מהממוצע, לצד כמות אנשי צוות נמוכה. מדובר על סקר בינלאומי רחב, שנערך לראשונה בשנת 2018, ועוסק בצוותי החינוך בגני הילדים (בגילאי 5-3).

בישראל השתתפו במחקר 1,995 חברות צוות גן מ-417 גנים גני ילדים בגילאי 5-3 דוברי העברית וערבית הנמצאים בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי. מבין המשתתפות במחקר 1,577 חברות צוות גן הן בגנים דוברי עברית ו-481 חברות צוות גן הן בגנים דוברי ערבית.

מהסקר עולה כי רמת ההשכלה של כלל צוות הגן בישראל נמוכה כאמור ביחס לממוצע המדינות, אך נתון זה מתייחס לא רק לגננות אלא גם לסייעות ולמשלבות. בישראל שיעור כפול של חברות צוות גן להן השכלה תיכונית לכל היותר: 39% בהשוואה ל-21% בממוצע המדינות. מנגד, שיעורן של חברות הצוות בעלות תואר ראשון ומעלה בישראל עומד על שיעור דומה של 46%, שישה אחוזים פחות מממוצע המדינות האחרות.

עוד עולה מהסקר כי מספר הילדים בגן בישראל עומד על כ-29, גבוה באופן משמעותי בהשוואה לממוצע המדינות שעומד על כ-20. בנוסף, מספר חברות הצוות בישראל לגן ילדים שעומד על כחמש נמוך בהשוואה לממוצע המדינות שעומד על כשבע.

כלומר, בישראל ישנן פחות חברות צוות בכל גן ילדים שפועלות בקרב מספר תלמידים גבוה באופן משמעותי. המשמעות מתבהרת בשאלה נוספת בסקר בדבר גורמי לחץ בעבודה. גורמי הלחץ השכיחים בישראל הם ריבוי הילדים בגן (34% בישראל לעומת 26% בממוצע המדינות), התמודדות עם התנהגות הילדים (24% לעומת 13% בממוצע המדינות) וכן מחסור במשאבים (22% לעומת 25%).

באשר לפיתוח המקצועי, מרבית חברות צוות הגן בישראל (79%) השתתפו בפעילויות לפיתוח מקצועי בשנה שקדמה להעברת הסקר. שיעור זה נמוך בהשוואה לממוצע המדינות שעומד על 86%.

בנוגע לגורמים שפוגעים ביכולת הגן לספק סביבה איכותית להתפתחות, לרווחה וללמידה של הילדים הרי שבישראל הגורמים המרכזיים הם: מחסור באנשי צוות ביחס למספר הילדים בגן (45%) ומחסור באנשי צוות מקצועיים בכלל ואלו המיומנים לעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים בפרט (כ-35%).

עוד בולט בישראל מחסור בתשתיות פיזיות כגון טכנולוגיות דיגיטליות למשחק וללמידה, גישה לאינטרנט, מרחבים פנימיים וחיצוניים שמתאימים לילדים (כ-40%). כל החסמים הללו משמעותיים יותר בישראל מאשר בממוצע המדינות.

אלו"ט: "הנתונים לא מפתיעים"

השנה יצאה לדרך רפורמת החינוך המיוחד של משרד החינוך באופן חלקי במחוז צפון. אחת המטרות המרכזיות של הרפורמה היא להביא לשילוב מיטבי של ילדים עם צרכים מיוחדים ותלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. על אף שהסקר נעשה כאמור בתקופה שקדמה לתחילת יישום הרפורמה, התמונה שעולה ממנו כי יש תהליך השילוב עוד ארוך. מנתוני הסקר עולה כי רק עשרה אחוזים מחברות הצוות החינוכי בגנים בישראל העידו כי "קבוצת הילדים בגן כוללת 11% או יותר ילדים עם צרכים מיוחדים.

"הנתונים שנחשפים בדו"ח מצערים אך לא מפתיעים", מסרה בתגובה עו"ד איילת דיין, מנהלת אגף קידום זכויות באלו"ט. "מערכת החינוך, למרות הצהרותיה על רפורמת ההכלה והשילוב, אינה מקצה את המשאבים הנדרשים כדי להפוך את השילוב לאפשרות ממשית וריאלית עבור תלמידים עם אוטיזם, בייחוד בגילאי הגן.

"הסייעות המשלבות וצוותי החינוך אינם מקבלים הכשרה והדרכה ממשרד החינוך לקידום התלמידים המשולבים, וכאשר ההורים מבקשים להכניס אנשי מקצוע מטעמם לתצפית בגן בכדי שיספקו הדרכה למשלבת ולגננת הם נתקלים בסירוב מוחלט של המשרד.

"בנוסף, המשלבות אינן ממשיכות עם התלמידים לצהרון, דבר שמונע פעמים רבות את השילוב בצהרון וכתוצאה מכך מסכל את השילוב כולו. גם למשרד הבריאות יש יד בדבר בכך שהוא לא מממן פתיחת מרכזי טיפול לילדי גן משולבים, ומחייב את ההורים לבחור בין קבלת סל טיפולים מורחב - לבין שילוב בגן ללא הסל. על כך אלו"ט הגישה בג"ץ".

"לצערינו נתוני הדו"ח לא ממש מפתיעים", הגיבה גם עו"ד אביבית ברקאי אהרונוף מארגון "בזכות". "בעוד שברוב מדינות ה-OECD הבינו שכדי שחברה תייצג את כלל האוכלוסייה חייבים לעשות שינויים כבר בתחילת הדרך, כאשר נקודת המוצא היא שתלמידים עם מוגבלות הם חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך הכללית - בישראל המצב 'תקוע' כבר עשרות שנים. אמנם ממשיכים לדבר על 'האחר', אך ברמת המעשים ממשיכים במדיניות ההסללה וההדרה של תלמידים עם מוגבלויות. זה לא רק עניין תקציבי אלה שינוי תפיסה שצריך להתרחש בהקדם".