שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    34 שנים למותו של נח מוזס ז"ל
    לציון יום השנה למותו של העורך האחראי הראשון של "ידיעות אחרונות", טורים שכתבו ד"ר הרצל רוזנבלום וד"ר יוסף צ'חנובר

    נח מוזס ()
    נח מוזס ז"ל. 1985-1912

    בלי נח / ד"ר הרצל רוזנבלום

    שעות מעטות לפני האסון הגדול שאירע לחברי וידידי היקר נח מוזס, יו"ר הנהלה של "ידיעות אחרונות" ועורכו האחראי, שוחחתי איתו על כל הנושאים שבעולם ולא ידעתי שבפתח כבר ניצב מלאך המוות כשזרועותיו מופנות אל בן שיחי...

     

    הוא נפטר לא בסוף פעילותו אלא בשיאה, כאשר כוחותיו עדיין איתו והוא מסוגל להוסיף להישגיו עוד ועוד, דבר המוסיף למותו האכזרי טרגדיה נוספת.

     

    עם פטירת אביו, ר' יהודה מוזס, מייסד "ידיעות אחרונות", בא בנו הצעיר נח למלא את מקומו כמנהל העיתון, שממש טבע בקשיים. ואז באו לידי ביטוי כוחות נפש אדירים, הוא נוטל לידיו מפעל שעמד בקושי על רגליו, והפך אותו תוך זמן קצר יחסית לעיתון הנפוץ והמצליח ביותר בכל עיתוני היהודים, לא רק בישראל, אלא בעולם היהודי כולו. הצלחה זו, שדרשה כוחות נפש בלתי שכיחים, לא הייתה מושגת בלי נח. ואם רק לשם זה הוא בא לעולם - הוא לא בא אליו לשווא.

     

    נח לא השתייך לשום מפלגה, הוא היה יהודי חם וציוני מסור, אוהב אדם, שחיפש בכל איש את סגולותיו היפות, בהתעלמו מתכונותיו האחרות. הוא לא השאיר אויבים, אך השאיר אחריו הרבה אנשים שאהבוהו, אשר גם בהתפלמסם עימו לא רחשו לו עוינות מעולם.

     

    וחבל על דאבדין ולא משתכחין.

     

    ד"ר הרצל רוזנבלום היה עורך "ידיעות אחרונות" בשנים 1986-1948. הוא נפטר ב-1991.

    נח מוזס ()
    נח מוזס, העורך האחראי הראשון של "ידיעות אחרונות". ברקע: אביו, יהודה מוזס
     

    "לא אמנע מהבעת דעות של אחרים גם אם אינני מסכים להן" / ד"ר יוסף צ'חנובר

    חלפו 30 שנה מאז שנפטר מי שהיה העורך האחראי של "ידיעות אחרונות", נח מוזס ז"ל. הייתה לי הזכות להיות מבאי ביתם של נח ופולה מוזס ולעמוד מקרוב על אישיותו של זוג יוצא דופן זה ועל האווירה המיוחדת ששררה בביתם. נח היה ללא ספק דמות ייחודית, לא רק בעולם העיתונות, אלא בחברה הישראלית. הוא האיש שהצליח להוליך את עיתון "ידיעות אחרונות" ממצב של חדלות פעילות כמעט מוחלטת למדרגה הגבוהה של העיתון הגדול במדינה.

     

    את זאת עשה נח בהשקעת מאמצים אישיים רבים. הוא הזדהה בכל רמ"ח איבריו ובכל שעות היממה עם העיתון. הוא חי את העיתון והכיר כל פרט בו משלבי הייצור, ההדפסה ועד לעריכה ולהפצה - לא היה פרט שנעלם מעיניו. נח לא הגביל בעיתון את חופש הדעות ואיפשר לתת ביטוי לכל הקשת הפוליטית הציונית בארץ.

     

    חופש זה לא פעם הביא לחילוקי דעות בינינו, בעיקר בתקופת כהונתו של משה דיין כשר ביטחון ולאחר מכן כשר חוץ. בעיתון יום שישי היה עמוד מרכזי שבו הופיעו מאמרים של חיים חפר ואחרים שלטעמי ביטאו יותר את השמאל בישראל ותקפו בשיטתיות את משה דיין. התרעמתי לא אחת בפני נח, והוא תמיד חזר ואמר לי, "אינני מסכים עם מרב האמור בכתבות בעמוד המרכזי ואני מעריך, מוקיר ואוהב את משה דיין. תמיד אשמח לתת ביטוי לדעותיו ולמדיניותו, אך לא אמנע מהבעת דעות של אחרים גם אם אינני מסכים להן".

     

    בביתם של נוח ופולה ניתן היה תמיד לפגוש מצד אחד מנהיגים ושועים של המדינה יחד עם אנשי מערכת העיתון ועובדיו. השיחות סביב השולחן היו קולחות והדעות לא פעם היו קוטביות, אך נח תמיד ידע לנווט את השיחות, להוריד את המתח, להשרות רוח נינוחה ולתת ביטוי לרגישות הציבורית.

     

    פולה אשתו הייתה זו שהשלימה את נח, הקדישה תשומת לב מיוחדת לפרטים הקטנים ונתנה את מרב כוחה וזמנה ללימוד צורכיהם של הנזקקים, בין אם האמור היה בעובדי העיתון ובין אם האמור היה באזרחים מהשורה. היא תמיד הושיטה ידה לסייע - כל אחד לפי צרכיו והכל בדרך של מתן בסתר.

     

    על אף עוצמתו של נח כבעלים וכעורך של העיתון הגדול במדינה מעולם לא גבה ליבו. הוא היה איש המעשה ואיש העם. בחושיו המיוחדים ידע הוא לעמוד על תחושות הציבור ולתת להן ביטוי. על שני נושאים נח לא היה מוכן בשום פנים להתפשר; על תפעולו התקין ומעמדו של העיתון ועל הרוח הציונית של מאמריו. תכונות אלה הפכו אותו למנהל מעולה ולעורך מוביל ואמין לא רק בעולם העיתונות, אלא במרקם החברתי הישראלי.

     

    ד"ר יוסף צ'חנובר היה מנכ"ל משרד החוץ בתקופת כהונתו של משה דיין

     

    לפנייה לכתב/ת
    מומלצים