בלי אירועים וללא התייחסות רשמית: 25 שנים להסכם השלום עם ירדן
אף נציג ממשלתי לא התייחס עד כה להסכם ההיסטורי, משרד החוץ לא עורך אירועים ובמערכת החינוך לא יעבירו שיעורים לרגל המאורע. בכנס היחיד שנערך בנושא, ביוזמת גוף עצמאי, הסביר השגריר בירדן כי הסוגיה הפלסטינית מקשה על קידום היחסים בין המדינות
היום (שבת) ימלאו 25 שנה להסכם השלום ההיסטורי בין ישראל לירדן, וכמו שלא הייתה אף התייחסות רשמית מצד המדינה לציון 40 שנים להסכם עם מצרים - כך גם הפעם לא ייערכו אירועים רשמיים.
אף נציג מהממשלה המכהנת לא התייחס לנושא, ומשרד החוץ והשגרירויות בתל אביב ובעמאן החליטו שלא לערוך גם אירוע מצומצם לרגל התאריך. גם במערכת החינוך הישראלית לא יתקיימו מערכי שיעור מיוחדים.
טקס החתימה על הסכם השלום נערך ב-26 באוקטובר 1994 במסוף הערבה - מעבר הגבול בין ישראל לירדן, ששמו שונה בהמשך ל"מעבר יצחק רבין". אורח הכבוד בטקס היה נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון. רבין וראש הממשלה הירדני, אל-מג'אלי, חתמו על ההסכם, והמלך חוסיין, נשיא מדינת ישראל עזר ויצמן, שמעון פרס וקלינטון לחצו ידיים. מאז עברו היחסים בין ישראל לירדן עליות ומורדות, אך הסכם השלום ביניהן נשמר.
היחסים בין ישראל לירדן הגיעו בתקופה האחרונה לשפל - והשלום קר מתמיד. עמאן ביקשה להפסיק את ההסדר סביב המובלעות בנהריים ובצופר, שיוחזרו אליה בעוד כשבוע וחצי, דעת הקהל בירדן עוינת את ישראל, והקריאות לגירוש השגריר הישראלי הן עניין שבשגרה.
הגופים היחידים שציינו את ההסכם היו המכון המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר ארץ ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי, שבחודש שעבר ערכו כנס בנושא יחסי ישראל-ירדן, אליו הוזמנו נציגי משרד החוץ, השגריר בירדן אמיר וויסברוד ודיפלומטים נוספים ששירתו בממלכה ההאשמית. למרות שמדובר באירוע של מכוני מחקר עצמאיים, המדינה בחרה שלא לנצל את ציון חצי היובל להסכם על-מנת להעביר מסר פייסני לירדנים, או לדבר על החשיבות של ההסכם באוזני הציבור הישראלי.
בתנועת שלום עכשיו תקפו את ההחלטה שלא לציין את הסכם השלום ומסרו כי "מצופה היה מנתניהו, האיש שדרדר לשפל את היחסים עם ירדן, לנצל את ציון 25 השנים לשלום, לפתוח דף חדש ביחסי ישראל-עמאן ולהעביר לציבור בשתי המדינות מסר של תקווה. אך תחת נתניהו הפכה ישראל למדינה שעושה הכל כדי להתנער מהנכסים המדיניים החשובים ביותר שלה שמעלימה בכוונת מכוון את השלום מסדר היום שלה. אין דבר שמפחיד את נתניהו וחבריו בימין מזה שיקום כאן דור שידבר על שלום וידרוש שלום".
מנכ"לית התנועה שקד מורג הוסיפה ציינה כי הארגון הפיץ בשבוע האחרון מערכי שיעור למורים מכל רחבי הארץ לאור העובדה שמשרד החינוך לא מציין את ההסכם. "לדור הצעיר שלנו מגיע ללמוד על שלום. לצערי, הילדות והילדים שלנו לומדים על מלחמות ומפספסים עולם שלם של תקווה".
בכנס היחיד שנערך אמר השגריר וויסברוד כי אי-ההתקדמות בסוגיה הפלסטינית מקשה על קידום היחסים עם השכנה ממזרח. לדבריו, גורמים רבים בירדן מתנגדים לחימום היחסים עם ישראל, וגם ברמה הכלכלית כמה מהסוגיות עדיין תקועות בצד הירדני שמעוניין להגביר את הסחר עם הפלסטינים. וויסברוד הדגיש כי למרות היחסים הקרירים והאתגרים מצפון ומדרום - הגבול בין המדינות יציב בסך הכל.
השגריר הוסיף כי בעוד כמה חודשים תתחיל ישראל להזרים גז טבעי משדה לוויתן לירדנים - והדבר צפוי לסייע לגיוון משק האנרגיה הירדני, ויגביר את שיתוף הפעולה בין הצדדים. הירדנים מקווים גם מישראל לממש את חלקה בפרויקט תעלת הימים.
השגריר אמר עוד, כי בהשקעה לא גדולה אנחנו יכולים להגדיל את הסחר ההדדי בין המדינות. "הגדלנו את רשימת בעלי העסקים הירדנים שיכולים להיכנס לישראל. יש גם עלייה בכמות התיירות הישראלית לירדן, אך אפשר לעשות הרבה יותר בנושא זה. היחסים בין ירדן וישראל ידעו עליות ומורדות וזה מראה את החשיבות של שתי המדינות בשימור הסכם השלום. הרגל המרכזית עליה בנוי שת"פ היא המים. יש חילופי מים בין שני הצדדים מדי שנה".
גורם ירדני בכיר שהשתתף בכנס אמר כי ללא שיתוף פעולה, ירדן תיחלש - והדבר ישפיע על שיתוף הפעולה הביטחוני המצוין בין המדינות, בעיקר בין חילות האוויר. "חייבים לנסות ולקרב בין העמים למרות הגורמים שמתנגדים לנורמליזציה", אמר הגורם, שציין כי ירדן משקיעה בכמה פרויקטים שחשובים לשתי המדינות.
בניגוד לדברי הירדני, חיים רגב, סמנכ"ל אגף מזרח תיכון במשרד החוץ אמר כי "הקשרים האזרחיים צריכים לבוא דרך משרד החוץ ולא דרך הצבא. בכל אחד מהפרויקטים גם הירדנים העמידו קשיים, ולא רק ישראל. כמו שלירדן יש לחצים פנימיים, כך גם לנו. כל מאבק ועימות אלים משליך על הרחוב הירדני ועל הנכונות הירדנית להתקדם ביחסים עם ישראל".
ממשרד החוץ לא נמסרה תגובה על היעדר האירועים לציון הסכם השלום.
לפנייה לכתב/ת 
