שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "המטרה היא לשרוד": לפני פתיחת השנה, מפגש בין סטודנטים חדשים וותיקים
    יותר מ-300 אלף סטודנטים יחלו מחר את שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות ובמכללות. רגע לפני, נפגשו סטודנטים חדשים וותיקים. הם סיפרו על הציפיות, החששות והאכזבות - וגם ונתנו טיפים: "אם אתה לא סגור מה אתה רוצה ללמוד, אל תקפוץ ישר לאקדמיה"

     

    מפגש סטודנטים חדשים וותיקים לקראת פתיחת שנת הלימודים    (צילום: שחר גולדשטיין)

    מפגש סטודנטים חדשים וותיקים לקראת פתיחת שנת הלימודים    (צילום: שחר גולדשטיין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כ-313,600 סטודנטיות וסטודנטים צפויים להתחיל מחר (א') את שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות ובמכללות. על פי הערכות המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), 236,450 מהסטודנטים ילמדו לתואר ראשון, 64,180 לתואר שני, 11,870 לתואר שלישי ו-1,100 סטודנטים ללימודי תעודה. במפגש בין סטודנטים שיתחילו מחר את דרכם באקדמיה לבין סטודנטים ותיקים, הם חלקו את התסכולים, הציפיות וגם נתנו כמה טיפים: "המטרה היא לשרוד".

     

    בניגוד לשנה שעברה, שנפתחה על רקע שביתות של הסגל הזוטר בכמה מוסדות אקדמיים ושביתה ארוכה של הסגל הבכיר במכללות, צפויים הלימודים להתחדש מחר ללא שיבושים משמעותיים. מנתוני המל"ג שפורסמו השבוע עולה כי בעשור האחרון נרשמה צניחה של כ-25% במספר הסטודנטים למדעי הרוח, זאת לצד ירידה חדה גם בלימודי משפטים ומנהל עסקים. מגמה משמעותית נוספת היא עלייה מתמשכת ועקבית במספר הסטודנטיות: חלקן של הנשים מבין הסטודנטים עמד בשנת הלימודים הקודמת על כ-59% והנשים מהוות כיום רוב: בתואר הראשון - 58%, בתואר השני - 63% ובתואר השלישי - 53%.

    תלמידים  סטודנטים  אוניברסיטה  כיתה אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    יותר מ-300 אלף סטודנטים יתחילו את שנת הלימודים(צילום: shutterstock)

    לצד שאלת הרלוונטיות של התואר האקדמי כיום, שתופסת חלק משמעותי בשיח על הנושא בישראל ובעולם, עולות גם קריאות מצד סטודנטים למתן כלים פרקטיים להשתלבות בשוק התעסוקה בזמן הלימודים, ול"עדכון" החומר הנלמד מצד המוסדות האקדמיים. "המציאות משתנה ועל מערכת ההשכלה הגבוהה להתפתח יחד איתה", אמר שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית.

     

    לדברי יחיאב, "שיטות הוראה אקדמיות במאה ה-21 לא יכולות להיות זהות לאלה שהתקיימו לפני עשרות שנים. המהפכה הדיגיטלית והנגישות לידע מחייבות לשנות את מרכז הכובד של ההוראה מהעברת הידע ושינון לפיתוח החשיבה שלנו. הובלת דיונים מעוררי חשיבה ביקורתית, קורסים משלבי עשייה ושיפור מיומנויות השפה האנגלית יעניקו לנו כלים קריטיים לעולם התעסוקה, אך באותה נשימה יפתחו את עומק הבנת התיאוריה וגיבוש חשיבה עצמאית".

     

    יחיאב הוסיף כי "תואר רלוונטי עבורנו הוא תואר משמעותי שמותח את יכולות החשיבה שלנו ומאפשר לנו להיות מוכנים לשלב הבא בחיינו, בין אם בזירה המחקרית או בשוק העבודה. הנהגת המוסדות האקדמיים צריכה להוביל להגשמת מציאות זו, ואנו נציגי הסטודנטים נהיה השותפים הראשונים לכל מהלך פורץ דרך שיבטא חזון זה".

     

    "בדיעבד לא הייתי רצה לעשות תואר"

    במפגש מיוחד בין סטודנטים חדשים וותיקים שנערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, הם סיפרו על הציפיות, החששות וגם האכזבות מהלימודים בכלל ומהמוסדות להשכלה גבוהה בפרט. "האקדמיה לא מאפשרת לצבור ניסיון בשום צורה", אמרה לילך מרקוביץ', סטודנטית לתקשורת ותיאטרון שתתחיל מחר את שנתה השלישית באוניברסיטת תל אביב.

    סטודנטים (צילום: דנה קופל)
    (צילום: דנה קופל)
     

    "לאקדמיה אין שום בעלות על ידע", אמר איתן צידקין, שיתחיל מחר את שנתו הראשונה בלימודי המתמטיקה באוניברסיטה העברית. "אני מכיר אישית חבר'ה מתכנתים גאונים שכף רגלם לא דרכה באקדמיה והם עובדים היום בעבודות הכי הכי בשוק".

     

    התחושה הכללית של הסטודנטים עולה בקנה אחד עם כמה סקרים שערכה בשנים האחרונות התאחדות הסטודנטים, מהם עולים הקשיים המרכזיים ובהם הקושי להתפרנס ולשלב עבודה בזמן הלימודים, היעדר הגמישות לנושא מצד המוסדות האקדמיים והכנה מועטה מאוד ל"יום שאחרי". "בדיעבד הייתי מחכה עם התואר הראשון שנתיים, שלוש ומתמקצעת יותר בשטח", אמרה כהן.

     

    האם התואר האקדמי עדיין רלוונטי בימינו?    (צילום: שחר גולדשטיין, עריכה: בן שכטר)

    האם התואר האקדמי עדיין רלוונטי בימינו?    (צילום: שחר גולדשטיין, עריכה: בן שכטר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "אפילו הייתי מוותרת על היוקרה של אוניברסיטה בשביל ללמוד במכללה שמאפשרת לשלב את התעסוקה עם הלימודים. יום אחרי התואר האוניברסיטה זורקת אותך, לא אכפת לה ממך", הוסיפה כהן.

     

    אור סופר, שיתחיל מחר לימודי כלכלה ויזמות במרכז הבינתחומי דווקא אופטימי. "אם פעם היו הולכים לעשות תואר ומתמקצעים בו 20, 30 שנה, אז אני מרגיש שמה שאני רוצה לעשות זה לטעום מכל נושא ובהמשך לבנות את עצמי", הוא אמר. כמה מהסטודנטים הוותיקים צחקקו. "זה מאוד נאיבי, לא קל כמו שזה נראה", אמרה כהן. "אי אפשר לעבוד", הוסיפה מרקוביץ'.

     

    לילך מרקוביץ'  (צילום: שחר גולדשטיין)
    "אני מסיימת את התואר ומה אני עושה?". מרקוביץ' (צילום: שחר גולדשטיין)

     

    "כשאתם פורסים לי את המערכת על חמישה ימים, איפה אני אמורה לעבוד? אומרים לי, 'זו כבר בעיה שלך וזה לא אמור להדאיג אותך בשלוש שנים'. מה זה 'לא אמור להדאיג'? אני מסיימת את התואר ומה אני עושה?", אמרה מרקוביץ'.

     

    גם היא, בדומה לכהן, אמרה כי בדיעבד הייתה ממתינה עם תחילת הלימודים. "אני חושבת שהייתי עוצרת ולא ממהרת לעשות תואר אלא צוברת יותר ניסיון בעבודה", ציינה. לירן בכר, סטודנט למדעי המחשב באקדמית תל אביב-יפו בשנה השנייה, הסכים: "אם אתה לא סגור על מה את רוצה ללמוד, אל תקפוץ ישר לאקדמיה".

     

    הטיפים לחדשים: לא לדחות, ואל תשכחו את סבתא

    כשסופר העלה חששות לגבי היכולת להתמודד עם העומס בלימודים, השיבה לו מרקוביץ' בפשטות: "המטרה היא לשרוד שלושה חודשים, תקופת מבחנים, ולחזור לשרוד עוד שלושה חודשים. וככה עושים את זה שלוש שנים וזה בסדר".

    אור סופר (צילום: שחר גולדשטיין)
    "רוצה לטעום מכל נושא". סופר(צילום: שחר גולדשטיין)

    בשלב זה התבקשו הסטודנטים הוותיקים לתת טיפים לסופר וצידקין החדשים. "לא לדחות", השיבה אנה ביאלר ציפין, סטודנטית לתואר שני לגנטיקה באוניברסיטה העברית. "אל תדחו שום דבר לרגע האחרון. אל תשכח את המשפחה והחברים שלך, אפילו בעשר דקות שאתה באוטובוס, תתקשר לסבתא. 'מה נשמע?', 'מה שלומך?', כי הדברים האלו חולפים מהר מאוד והחיים לא נגמרים בלימודים".

     

    לבכר הייתה עצה אחרת: להבין מראש את המגבלות. "צריך להבין שאי אפשר לגשת למבחן ולדעת הכול", הוא אמר. "צריך לגשת למבחן עם מה שאתה יודע ולהוציא את המקסימום. אין מה לעשות".

    איתן צידקין  (צילום: שחר גולדשטיין)
    "לאקדמיה אין בעלות על הידע". צידקין(צילום: שחר גולדשטיין)

    סופר סיפר כי רבים מחבריו אינם מתכוונים ללמוד באקדמיה. "אני רואה עכשיו אותי ואת החברים שלי, הרבה מהחברים שלי לא מתכוונים ללמוד בכלל, אבל יתחילו לצמוח כאן הרבה מקצועות חדשים וזה הכיוון. לשם זה הולך".

     

    לביאלר ציפין תקווה קצת אחרת. "אני מאוד מקווה שבעוד עשר שנים אנחנו נראה עוד אוכלוסיות שאנחנו כרגע פחות רואים באקדמיה", היא אמרה. "בתארים המתקדמים יש פחות נשים, ובמיוחד בתארים המדעיים. אני מקווה שנראה אוכלוסיות שפחות מגיעות היום לאקדמיה". מרקוביץ' מצדה טענה שבסופו של דבר ההבדלים בין אוניברסיטה למכללה ייטשטשו בעתיד. "אנשים יבינו את הצורך בניסיון".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמית שעל
    הלימודים צפויים להתחדש ללא שיבושים
    צילום: עמית שעל
    מומלצים