איך הפכו לימודי הכלכלה לתואר לא מבוקש

השבוע נפתחה שנת הלימודים האקדמית, ואחד מכל ארבעה סטודנטים ילמד בפקולטות להנדסה ומדעי המחשב והמתמטיקה. אין ספק שהסיפור הגדול של השנים האחרונות הוא הגידול החד בתחומים אלה. לפי נתוני המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), בעשור האחרון זינק ב־80% מספר הסטודנטים למדעי המחשב, לקרוב ל־17 אלף, לעומת פחות מעשרת אלפים לפני עשור. הפקולטה להנדסה היא כיום הגדולה ביותר, עם יותר מ־35 אלף סטודנטים.

כתבות נוספות למוניי +ynet:

• נשיא הבינתחומי: "שכר הלימוד לא גבוה ביחס לעולם"
• אנטישמיות באוניברסיטאות בארה"ב
• נשיא הטכניון היוצא: "היתרון הטכנולוגי של ישראל בסכנה"

ישנן כמה סיבות לגידול החד. ראשית, הבנה מצד הסטודנטים שיש ביקוש גבוה ותנאי שכר טובים לעובדים בהיי־טק. כמו כן, המדינה השקיעה בהרחבת הלימודים בפקולטות אלו במסגרת התוכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההנדסה וההיי־טק, על ידי מתן תמריצים למוסדות והרחבת התשתיות שיאפשרו לקלוט כמות גדולה יותר של סטודנטים. 

תמונת הראי של מגמה זו היא הצניחה בלימודי מדעי החברה, הרוח ואפילו המשפטים, כשמספר הסטודנטים בהם ירד בכ־20% לאורך העשור האחרון. בתוך אלה נמצא גם החוג לכלכלה. עד לפני כמה שנים הוא היה אחד החוגים המבוקשים והיוקרתיים יותר, והשלישי בגודלו. כיום הוא במקום השביעי. לפי נתוני המל"ג, בשנת הלימודים האחרונה היו פחות מ־6,800 סטודנטים לכלכלה – צניחה של 35% (!) בתוך עשור (לעומת כ־10.3 אלף). 

לפי נתוני הלמ"ס, כאשר בוחנים את נתוני דור העתיד, כלומר את מספר הסטודנטים בשנה הראשונה בתואר הראשון, התמונה אף עגומה יותר ומגיעה לצניחה של כ־50% במספר הסטודנטים. הירידה מאפיינת גם את לימודי התואר השני – 388 סטודנטים בלבד ב־2017, צניחה של 35% בתוך עשור. זה מטריד מאוד כאשר חושבים על עתיד המחקר והאקדמיה בתחום הכלכלה.

מגמה דומה אם כי מתונה יותר נרשמה בלימודי מינהל עסקים – בעבר אחד החוגים הכי פופולריים. בפקולטות לעסקים ומדעי הניהול יש נכון לשנה שעברה 18.7 אלף סטודנטים – ירידה של 20% ב־6 שנים. עם זאת, הפופולריות של התואר השני במינהל עסקים נותרה בעינה, ומספר הסטודנטים שמר על יציבות בעשור האחרון ועומד על כ־8,500.

מדד נוסף לירידה בפופולריות בלימודי הכלכלה הוא היחס בין מספר המועמדים למספר המתקבלים. ככל שהיחס גבוה יותר, הדבר מרמז על פופולריות גבוהה יותר ועל תנאי קבלה גבוהים יותר. ב־2008 היחס עמד בלימודי הכלכלה על 2.1 (פי 2.1 מועמדים לעומת מתקבלים) - גבוה מהממוצע בכלל הלימודים האקדמיים, שם היחס היה 2. ואילו ב־2017 ירד היחס ל־1.5 - נמוך מהממוצע בכלל החוגים, שהיה 1.7. 

השחיקה בפופולריות של החוג גרמה גם לשחיקה בתנאי הקבלה. אם בעבר נדיר היה שמועמדים שלמדו 3 יחידות במתמטיקה בתיכון יתקבלו ללימודי כלכלה, היום כבר ישנם מקומות שמקבלים מועמדים כאלה. לעומת זאת, מועמדים בעלי 5 יחידות מתמטיקה נוטים כיום ללמוד מקצועות בתחום המדעים או ההנדסה – והרבה פחות נוטים ללכת לכלכלה.

אז מה בעצם קרה? גורמים באקדמיה מציינים כי התופעה אינה ייחודית לישראל, והתרחשה בעשור האחרון ברוב העולם. נראה כי השבר החל במשבר הפיננסי ב־2008. "רובם המוחלט של הכלכלנים לא חזה את המשבר ואת עוצמתו, והייתה אכזבה מכך. החלו לעלות שאלות עד כמה לימודי הכלכלה בכלל רלוונטיים למציאות", אומר גורם בכיר באקדמיה. 

נוסף לכך, ענף הפיננסים כולו ספג משבר שגרר קריסה של חברות בחו"ל, פיטורים וצמצומים. בישראל אמנם המשבר לא היה חריף, אבל הרווחיות של חברות רבות ירדה לאורך השנים. ועוד: הבנקים, שהיו גורם מרכזי של גיוס עובדים בענף הפיננסים, עברו שינוי עמוק בעשור האחרון. הם יצאו בתהליכי התייעלות, קיצצו אלפי משרות, והתמקדו בגיוס עובדים בתחום הטכנולוגיה, על רקע המהפכה הטכנולוגית שהם עוברים. 

בשורה התחתונה, תנאי השכר במקצועות הפיננסיים המסורתיים הפכו פחות אטרקטיביים, בוודאי בהשוואה לענף ההיי־טק. ונוסף לכל זה, תואר בכלכלה נחשב לתואר קשה יחסית, שדומה יותר לתואר במדעי המחשב מאשר לתארים אחרים במדעי החברה. כתוצאה מכך בעלי יכולות מתמטיות גבוהות מעדיפים ללמוד מקצועות הנדסה ומדעי המחשב, וליהנות מהשכר הגבוה יותר.

"יש פחות מועמדים לתפקידים בעולם הפיננסים מבעבר, ויותר קשה כיום בתעשייה לגייס מועמדים חזקים. יש פער גדול בין מה שהשוק צריך לבין ההיצע", אומרת הילה שאול, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת מגדל שוקי הון. שאול מספרת כי הייתה בשנה האחרונה בארבעה ירידי תעסוקה: "ראינו גדודים של סטודנטים למדעי המחשב. על כל שישה סטודנטים כאלה, ראינו אולי סטודנט אחד לכלכלה. באחד המקרים שאלתי את מנהלת החוג לכלכלה איפה מתחבאים הסטודנטים שלה. אנחנו חווים בשנים האחרונות זחילה כלפי מטה של מספר הסטודנטים לכלכלה, וזה מטריד ברמה הלאומית, כי אנחנו רוצים שיהיו לנו עוד זוכי פרס נובל לכלכלה, ושיהיו חוקרים ואנשים מוכשרים וחזקים בשוק ההון". יש גם חשש שללא תשתית אקדמית איתנה בתחום, עם כלכלנים בעלי התמחות בכלכלה הישראלית, ישראל תתקשה להתמודד עם משברים כלכליים ולמצוא להם פתרונות.

לא כולם שותפים לתחושה הפסימית. באוניברסיטה העברית מתגאים שבשלוש השנים האחרונות דווקא נרשמה עלייה במספר הסטודנטים לכלכלה, כאשר השנה הנוכחית תיפתח עם 264 סטודנטים בשנה א' – גידול של כ־37% לעומת השנה שעברה. "זה נכון שהיו שנים מסוימות של ירידה במספר הסטודנטים, אבל בשנתיים האחרונות אנחנו רואים עלייה יפה", אומר פרופ' תמיר שפר, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה. 

שפר אינו מוטרד גם מהנתונים הכלליים: "מספר לומדי הכלכלה עדיין גבוה מאוד ויש עניין בתחום. צריך להבין שתמיד יש מעגליות של עניין ואיבוד עניין – למשל החוג לתקשורת היה להיט גדול, נחלש, ובשנתיים האחרונות שוב עולה".

שפר מעריך שהנתונים נובעים גם מהעובדה שישנן תוכניות שמשלבות לימודי כלכלה אך לא נחשבות לתואר בכלכלה, והסטודנטים הלומדים בהם לא "נספרים" כלומדי כלכלה. "אצלנו יש למשל תוכנית שנקראת פכ"מ, המשלבת לימודי פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה. לאורך השנים האחרונות היא צברה פופולריות, ונרשמים אליה גם תלמידים המתעניינים בכלכלה, אך הם לא נספרים כתלמידי כלכלה". 

ובכל זאת, האם אין בעיה עמוקה יותר? תנאי השכר המוצעים לבוגרי הנדסה ומדעי המחשב גבוהים משמעותית לעומת בוגרי כלכלה, כך שיש סחף לכיוון התארים הטכנולוגיים.

שפר: "אנשים שבאים ללמוד אצלנו כלכלה עושים זאת כי רבים מהם רוצים להשתלב אחר כך במגזר הציבורי ולתרום לחברה דרך עבודה במשרדי ממשלה וארגונים חברתיים, ולימודי הכלכלה נותנים להם בסיס מתאים ונכון לכך".

שפר דוחה את הטענה שהאקדמיה הפכה לפחות רלוונטית בעולם הכלכלי החדש, המוטה־טכנולוגיה. "המטרה בתואר הראשון בכלכלה אינה ללמד מקצוע, אלא להעניק כלים לחשיבה. הכלי המרכזי שיוצאים איתו מכאן זה ורסטיליות (חשיבה מגוונת) שהיא קריטית להמשך החיים, ולכן אנשים ממשיכים לבוא. התואר בכלכלה ימשיך להיות חשוב ולהוות אמצעי להבנה הרחבה של הכלכלה והחברה".

ממה נבעה העלייה במספר הסטודנטים לכלכלה אצלכם בשנתיים האחרונות?

"אנחנו משקיעים מאמצים בנראות, בשיווק וברשתות חברתיות, וגם בשיפור בשביעות הרצון של הסטודנטים. חלק מהעלייה גם נובע פשוט מביקושים בשוק, ולא תמיד אנחנו מבינים למה תחום אחד עולה ואחר יורד. בכל אופן, בכל מדעי החברה הייתה עלייה בשנה האחרונה, ואפילו עצרנו הרשמה בחוגים כמו יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה".

בכל השוק יש ירידה במדעי החברה.

"אני חושב שמתחילה להיות פה מגמה דומה לארה"ב, שאנשים מבינים שתואר ראשון אינו אותו דבר בכל המוסדות, ומעדיפים יותר מוסדות איכותיים שזוכים לדירוג עולמי גבוה. עוד מוקדם לומר זאת, עוד כמה שנים נדע אם המגמה הזו נכונה".

בעשור האחרון, דווקא כשלימודי הכלכלה נמצאים בדעיכה, פתח המרכז הבינתחומי הרצליה את בית הספר טיומקין לכלכלה, וגם כאן מציינים שיש עלייה במספר הסטודנטים. אם ב־2011 החלו את הלימודים רק 65 תלמידים, השנה יתחילו 212 (ועוד כ־45 בתוכנית באנגלית). "הירידה בכלל השוק בלימודי הכלכלה היא בסך הכל חלק ממחזוריות, ולהערכתי נראה בקרוב עלייה בנתונים. הירידה הזו היא דבר טוב, היא תנער את הפקולטות לכלכלה ותגרום להן להפוך לעדכניות יותר", אומרת ד"ר אסנת ליפשיץ, סגנית הדיקן של בית הספר טיומקין.

ד"ר ליפשיץ מאמינה שנראה בשנים הקרובות פריחה מחודשת בלימודי הכלכלה, בזכות מהפכת המידע והביג דאטה והתפתחות הכלכלה ההתנהגותית, תחומים שהיום כמעט לא נלמדים בחוגים לכלכלה. לדבריה, ברגע שעולם האקדמיה ישלב בלימודים יותר כלים מתחומים אלה, ישוב הביקוש לחוגי הכלכלה, שכן שוק העבודה צמא לעובדים בעלי כישורים שכאלה. "התפתחות עולם הפינטק (סטארט־אפים מתחום הפיננסים – ע"א) והביג דאטה הופכת את מדעי הכלכלה לרלוונטיים מאוד. יש היום הרבה יותר נתונים שאפשר לעבד ולהסיק מתוכם מסקנות, ולשלב באופן מצוין את הכלכלה והטכנולוגיה", היא אומרת.

איפה זה בא לידי ביטוי?

"בעבר למשל היו כלים תיאורטיים שבעזרתם נבנתה מדיניות תמחור. כיום עולם הביג דאטה הופך את התיאוריה לפרקטיקה, ומאפשר לקבוע מדיניות תמחור אופטימלית (הכוונה היא לכך שיש נתונים רבים על התנהגות לקוחות ומאפייניהם ובעזרת ניתוח נכון אפשר לקבוע נכון יותר מדיניות תמחור של מוצרים – ע"א). בקרב ענקיות הטכנולוגיה יש ביקוש לכלים הכלכליים, ובאמזון למשל עובדים היום 30 דוקטורנטים לכלכלה".

איך מביאים את השינוי הזה לאקדמיה?

"הבעיה בתואר בכלכלה היא שהרבה פעמים הוא נלמד בניתוק מהמציאות. אנחנו זיהינו את הקשר הנבנה בין הכלכלה לעולם הביג דאטה, ולכן אנחנו שמים דגש בלימודים על קורסים יישומיים במדעי המידע, ניתוח ועיבוד נתונים. השוק משתוקק לאנשים בעלי ידע תיאורטי בכלכלה שגם יהיו מסוגלים לנתח מאגרי נתונים אדירים ולהסיק מהם מסקנות". 

ד"ר ליפשיץ מציינת שכיום כ־40% מבוגרי התואר בכלכלה בבינתחומי משתלבים בענף ההיי־טק – לעומת 30% שמשתלבים בתפקידים במוסדות פיננסיים. תחום נוסף שהיא מציינת שנמצא במגמת עלייה הוא הכלכלה ההתנהגותית – המשלבת היבטים מתחום הפסיכולוגיה ותורת המשחקים. 

הילה שאול ממגדל שוקי הון מאמינה שהדרך לשפר את הפופולריות של לימודי הכלכלה צריכה לעבור דרך בני הנוער. היא מזכירה כדוגמה את הצבא, שמעודד לימודי טכנולוגיה ומקנה מסגרות שמתוות את הדרך לצעירים רבים לעולם הטכנולוגיה. על רקע זה החליטו השנה בחברה להתחיל במיזם הנקרא "בית מארח". "פנינו למנהלי בתי ספר והצענו להם מפגש בבית ההשקעות לתלמידי כיתות ה'־ט', כדי לחשוף אותם אל עולם ההשקעות, חדרי מסחר ומימון, ולגרות אותם להיכרות עם עולם הפיננסים", היא מספרת. "חוץ מעולם ההיי־טק, חשוב שהדור הצעיר יידע שיש גם את עולם הכלכלה והפיננסים, בעיקר על רקע החיבור שילך ויגבר בין עולם הכלכלה לטכנולוגיה".