גופות על גשרים: מלחמות האבוקדו של מקסיקו
האמריקנים מתים על גוואקמולי, והביקוש הגובר שלהם לפרי הירוק חילץ מהעוני אלפי חקלאים מקסיקנים. אבל במיצ'ואקן, בירת האבוקדו של מקסיקו, גם הקרטלים לוטשים עכשיו עיניים לתעשייה שמגלגלת 2.4 מיליארד דולר בשנה. הם סוחטים, חוטפים ורוצחים, ובעלי מטעים מזהירים מקריסת הענף
בעיירה סן חואן פרנגריקוטירו שבמדינת המחוז מיצ'ואקן, במקסיקו, הבעלים של מטעי אבוקדו קטנים מאיישים עמדת שמירה שהקימו. הם חמושים ברובי AR-15, ומקווים להגן כך על נכסיהם מפני גנבים וסוחטים המשתייכים לקרטל סמים שפועל באזור.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
התנופה שממנה נהנית מדינת מיצ'ואקן בכל הקשור למכירת אבוקדו, תנופה הנובעת בין השאר מהגידול בצריכת אבוקדו בארה"ב, סייעה לכמה וכמה אזורים במערב מקסיקו להיחלץ מהעוני בתוך 10 שנים בלבד, אבל ריח הכסף משך גם כנופיות פושעים וקרטלים אלימים-למדי, שאינם בוחלים באמצעים כדי לגזור קופון מהרווח שמניב הפרי הירוק: מהטלת אימה על שוטרים ועד תליית גופות על גשרים.
כעת מאיימת האלימות הגואה גם על השגשוג שהגיע לכאן רק לא מזמן. הודעה שפרסמה לאחרונה ארה"ב ושלפיה היא עשויה להחזיר הביתה פקחים שאותם שלחה למטעים המקסיקניים כדי לוודא שהפירות המיובאים לשטחה בריאים, מדאיגה מאוד את אנשי התעשייה הזו במקסיקו, שמגלגלת 2.4 מיליארד דולר בשנה.
חלק מהחקלאים כבר לוקחים נשק לידיים. בעמדת השמירה בסן חואן פרנגריקוטירו השומרים רגועים אבל דרוכים. הם אומרים שעל הגידולים שלהם שווה להם להילחם. "אם לא האבוקדו – הייתי צריך לנסוע למקום אחר כדי לחפש עבודה, אולי לארה"ב", אומר אחד מהם, פדרו דה לה גוואנטה. מטע האבוקדו הקטן שלו מניב לו יותר כסף משיניב לו כל גידול אחר, חוקי או בלתי חוקי.
לואיס, שומר אחר, מונה את הצרות שבאו על העיירה מאז שעסקי האבוקדו החלו לשגשג: סחיטות, חטיפות, קרטלים וגניבות אבוקדו. "בגלל זה אנחנו כאן", הוא אומר על עמדת השמירה. "אנחנו לא רוצים שזה יימשך".
כמו לפני 105 שנה
מגדלי אבוקדו במקסיקו חיים כבר שנים בפחד מתקיפות וממעשי סחיטה, אבל באמצע אוגוסט השנה קיבל המצב תשומת לב החורגת מגבולות ארצם: צוות פקחים של משרד החקלאות האמריקני דיווח כי ספג "איומים ישירים" בעיירה אחת במיצ'ואקן. המשרד לא מסר מה בדיוק קרה לפקחים, אבל במקסיקו מדווחים שכנופיה שדדה באיומי נשק את המשאית שבה נסעו.
ארה"ב הודיעה שאם מקרים כאלה יישנו – היא תשעה את תוכנית הפיקוח שלה במקסיקו, זו שבמסגרתה אמורים הפקחים לוודא שהסחורה המגיעה למדפים האמריקניים תקינה. השעיה כזו עלולה לגרום לעצירת משלוחים ולפגוע אנושות בתעשייה המספקת אובקדו לצרכנים האמריקנים חובבי הגוואקמולי.
רק ב-1997 הסירה ארה"ב את האיסור שלה על ייבוא אבוקדו ממקסיקו, איסור שהתקיים מאז 1914 בניסיון למנוע הכנסה של מזיקים ומחלות לארה"ב.
התאחדות מגדלי האבוקדו שמושבה במיצ'ואקן פרסמה בפומבי את מכתב האזהרה ממשרד החקלאות האמריקני – צעד לא שגרתי שיש המפרשים כמעשה שנועד להבהיר לפושעים שהם עלולים לחסל את התעשייה המכניסה ביותר של מדינת המחוז.
רובה מכוון לך לראש
מפקד המשטרה בעיר אחת ב"חגורת האבוקדו" של מערב מקסיקו סיפר לאחרונה על החיים בצל איומו של קרטל המתכנה "ויאגרס". לדבריו, נוכחות הקרטל ערה כל כך עד שהוא עצמו אינו נוסע עוד לעיר סמוכה בלי ליווי מאבטחים.
הקרטל, שבסיסו במיצ'ואקן, שואב את שמו הלא שגרתי מההרגל של מייסדיו למשוח את השיער שלהם בכל כך הרבה ג'ל עד שקצותיו הופכים זקורים. "הם עשו הכול – סחיטות, דמי חסות. הם הטיסו רחפנים מעלינו", העיד מפקד המשטרה. "הם באים ורוצים להקים מעבדות סמים במטעים".
אבל כעת גם הוויאגרס הם בגדר ניצודים. קרטל אכזרי אחר, "חסילקו" שמו, מנסה להיכנס למיצ'ואקן מכמה חזיתות. באוגוסט תלה הקרטל תשע גופות על גשר באורופאפן, והשאיר עוד 10 גופות מוטלות בצד הדרך. על הגשר תלו אנשיו כרזה שבה נכתב: "תהיה פטריוט, תהרוג ויאגרה".
דרומה משם, באזור חם יותר של מיצ'ואקן שבו מגדלים ליים, חמושים מקרטל חסילקו רצחו באמצע אוקטובר 13 שוטרים. המתקפה זעזעה כל כך את המשטרה, עד שכשאנשיה ניגשו לאסוף את כלי הרכב החרוכים של הנרצחים הם פעלו בזריזות כה רבה שהם הותירו מאחוריהם גולגולת שרוּצצה ונוקבה בקליע.
בעיר טפלקטפק שבה מגדלים בקר, בגבול עם מדינת חליסקו, שומרים חמושים המועסקים כנראה על ידי כנופיה מקומית מאיישים 24 שעות ביממה עמדת צלפים בראש גבעה. הם אמורים לבלום כל ניסיון פלישה של קרטל חליסקו. כשצלם עיתונות הגיע לשם לאחרונה ירד מראש הגבעה שומר אחד, ורובה תלוי על כתפו: "אתה לא יודע שרובה בקליבר של 50 מ"מ מכוון לך לראש?", גער בו.
השוטרים באים, אבל רק לרגע
את האלימות מסתיר גל של שגשוג נראה-לעין שהביא עמו האבוקדו: מטעים אין סופיים של אבוקדו תחומים בקילומטרים ארוכים של גדרות. אבל איפוליטו מורה, שהקים ב-2013 את תנועת ההגנה העצמית האזרחית החמושה במדינת מיצ'ואקן, אומר שהמראות של המטעים ומפעלי האריזה מוליכים שולל. "אם בעלי העסקים יסגרו את המפעלים שלהם, כלכלת האזור תקרוס", הוא מזהיר. מקסיקו, יש לציין, מספקת כ-43% מייצוא האבוקדו העולמי, וכמעט כולו בא ממיצ'ואקן.
כמה שבועות אחרי התקרית שבה הותקפו הפקחים האמריקנים נחטפו מנהל מטע אבוקדו ועובד באיומי נשק בעיירה סירקוארטירו. לפי הטענות, מי שחטפו אותם היו אנשי המשטרה המקומית. שבעה שוטרים נחקרים כעת בפרשה, ופעילוּת משטרת סירקוארטירו הושעתה למעשה. כעת מסתובבים בעיירה שוטרים ממשטרת מדינת המחוז, חמושים בנשק רב.
"כולם מודאגים מהאזהרה האמריקנית", אומר חוסה רודריגס באקה, העומד בראש העיירה. "אם הם יסגרו בפנינו את הדלת לארה"ב, הכול יקרוס".
המצב בעיירה שלו משקף את אחד הפגמים במדיניות הלוחמה בפשיעה של הרשויות במקסיקו: לעתים קרובות נשלחים המשטרה, הצבא והמשמר הלאומי לערים שבהן מכה הפשיעה, אבל אחרי כמה שבועות של מפגן כוח מצדם – הם עוזבים.
אל תענה לטלפון
מגדלי האבוקדו חשים מפוחדים, בודדים ולכודים באמצע. קרלוס מרטינס, דור שלישי למגדלי אבוקדו, שבשנה טובה יכול המטע שלו בסירקוארטירו להניב 50 טונות של אבוקדו, בשווי של כ-100 אלף דולר, אומר: "הפשע פוגע בנו כצד שלישי, וגם בלקוחות שלנו. אנחנו קמים כל בוקר בתקווה שזה לא יקרה לנו".
למרטינס עוד לא אירע שמשלוח שלו נגנב – דבר שלפי התלונות קורה לעתים קרובות למגדלים אחרים במיצ'ואקן – אבל הוא מספר שגנבים באים ולוקחים אבוקדו מהמטעים עצמם. כמו רוב המגדלים, הוא הציב גדרות סביב העצים שלו ושכר שומר, אבל הפחד האמיתי שלו הוא מחטיפה או משיחת טלפון שבה יידרש לשלם דמי חסות: "בגלל זה אני לא עונה לטלפונים ממספר שאני לא מכיר", הוא מסביר.
בסן חואן פרנגריקוטירו, המגדל פדרו דה לה גוונטה הוא דוגמה אחת מיני רבות לתושב מיצ'ואקן שהאבוקדו חילץ אותו מהעוני. בעבר היה חקלאי שעובר ממקום למקום לצורכי עבודה, אבל לפני 11 שנים שתל מטע אבוקדו, והמטע הזה, קטן יחסית, מניב כעת עד 10 טונות. השנה היה לו מזל והוא מכר את הסחורה באוגוסט, כשהמחירים היו די גבוהים – 40 פסו לקילו (כשני דולרים). פירוש הדבר שהוא הרוויח השנה לפחות 15 אלף דולר.
אדריאנה ויליקניה, פרופסור באוניברסיטה הקתולית אוניבה באורואפן, אומרת כי הפריחה של עסקי האבוקדו חילצה אלפי בני אדם מהעוני. "הרבה נשים עובדות במפעלי אריזה, ורובן מגדירות את עצמן כאימהות חד הוריות או כרווקות", היא מהסבירה.
חשוב לציין שלא כולם נהנו מהשגשוג של הפרי הירוק. באזור מיצ'ואקן עובדים כ-15 אלף קוטפי אבוקדו ואמנם הם מרוויחים שכר גבוה במונחים מקומיים, אבל העבודה היא עונתית והדרישות הפיזיות של טיפוס על עצים באמצעות מוטות ארוכים כדי לקטוף את האבוקדו פירושן שרק מעטים יכולים לעבוד בתחום הזה אחרי גיל 45.
על כל פנים, ויליקאניה מזהירה שאם תעשיית האבוקדו של האזור תקרוס, הפשיעה בה רק תחמיר. "אם אין אבוקדו, איפה אנשים יעבדו?", היא שואלת. "רוב הסיכויים שהם ילכו לעבוד אצל הפושעים".
לפנייה לכתב/ת 
