שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חיים ומוות ביד האפליקציה. הווטסאפ אצל הערבים
    אפליקציית המסרים המיידיים היא הפופולרית ביותר במזרח התיכון, וכשלבנון הטילה עליה מס, המונים יצאו לרחובות. בצל העוני ורשתות תקשורת ירודות, עבור רבים בעולם הערבי היא כלי הכרחי כדי לשרוד. המשטרים רואים בה איום קיומי: "היא המסוכנת ביותר"

    מארגון מחאות ההמונים בבגדד ובביירות ועד תיאום פעולות הצלה במלחמת האזרחים בסוריה – אפליקציית ווטסאפ הפכה לגורם מקשר הכרחי-למדי עבור מיליונים בעולם הערבי.

     

    עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ 

     

    עימותים והפגנות בלבנון בסוף השבוע    (צילום: רויטרס)

    עימותים והפגנות בלבנון בסוף השבוע    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ווטסאפ העולם הערבי הפגנות (צילום: EPA, shutterstock)
    מס על שיחות קוליות. הלבנונים והווטסאפ(צילום: EPA, shutterstock)

    לבנון הפגנות מחאה טריפולי (צילום: רויטרס)
    התפרעויות בטריפולי בשבת(צילום: רויטרס)

    בלבנון, שבה הרגולציה על שוק התקשורת הדוקה ומכתיבה שירותי סלולר יקרים, החלו אזרחים להשתמש יותר ויותר בשיחות הקוליות החינמיות שמאפשרת האפליקציה, וכשהממשלה הכריזה לפני כמעט שבועיים כי תטיל מס על השיחות הללו – פרצה מחאה עממית חסרת תקדים.

     

    12 יום אחרי שההפגנות בלבנון החלו, מפגינים שם דוחים את הכינוי "אינתיפאדת הווטסאפ" שדבק בהתקוממות שלהם, ומסבירים שהשם הזה אינו משקף את דרישתם, הנרחבת בהרבה מכך, לשינוי פוליטי וחברתי בארצם. ובכל זאת, הם מסכימים שהאפליקציה היא כלי חיוני לארגון ההפגנות שבהן השתתפו מאות אלפים מתושבי לבנון, שמספרם הכולל הוא כ-6 מיליון.

     

    יסמין ריפעי בת ה-24, תושבת טריפולי שבצפון לבנון, עובדת בארגון בלתי-ממשלתי ונמנית עם מארגני ההפגנות. היא אומרת שווטסאפ היא מעין רקע למהפכה. "אנחנו מחוברים לכל קבוצות הווטסאפ – לבנון היא מדינה קטנה, כולם מכירים מישהו בעיר אחרת. אנחנו מגיעים לאנשים מדתות אחרות וממקומות אחרים".

    לבנון הפגנות מחאה ביירות (צילום: AFP)
    כולם מכירים את כולם. בהפגנות בלבנון(צילום: AFP)

    לבנון הפגנות מחאה ביירות (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    מעבר לגבול הסורי, ווטסאפ יכולה לעשות את ההבדל בין חיים למוות. מוסטפה אל-חאג' יונס, ראש ארגון הצלה במחוז אידליב, מספר שאזרחים משתמשים בקבוצות ווטסאפ כדי להזעיק עזרה של צוותי ההצלה. "בכל פעם שצריכים את השירותים שלנו אנחנו עושים את התיאומים בקבוצות האלה", הוא אומר. ווטסאפ חיונית-במיוחד באידליב, משום שתשתיות התקשורת באזור, הנתון עדיין בשליטת המורדים נגד אסד, רעועות.

     

    עצור ותן את הטלפון

    הפיקוח של השלטונות על אמצעים דיגיטליים הולך ומתהדק ברחבי המזרח התיכון, ויש ממשלות שנוהגות כדבר שבשגרה לחסום את הגישה לרשתות חברתיות, בהן ווטסאפ, ובמיוחד את אפשרות השיחות הקוליות החינמיות שלה. במדינות המפרץ, כגון איחוד האמירויות הערביות, משתמשים אינם יכולים לקיים שיחות קוליות באינטרנט בלי שרת פרוקסי, ומסרים שבית המשפט קבע כי הם פוגעניים אף הובילו כמה משתמשים לכלא.

     

    במרוקו נרשם מצב דומה: בשנת 2016 אסרה הממשלה שיחות קוליות דרך האינטרנט. עיתונאי מרוקני בן 26 הנעזר באפליקציה כדי לשמור על קשר עם פקידי ממשל ועם מקורותיו מציין שכשההחלטה נכנסה לתוקף זו הייתה "דרמה ארצית", והיא עוררה זעם בציבור.

    עיראק הפגנות בגדד (צילום: AP)
    בשלטונות העיראקיים מודים: "ווטסאפ הכי מסוכנת מבחינתנו". בגדד בשבת(צילום: AP)

    במצרים, בעקבות המחאה – הקטנה – שפרצה בספטמבר נגד הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, עיכבה המשטרה באופן אקראי אזרחים כדי לבחון את הטלפון שלהם ולבדוק את התכנים שהם מפרסמים או צורכים ברשתות החברתיות.

     

    בעיראק, שם קרוב ל-200 איש נהרגו במהומות בתחילת אוקטובר ועוד כ-70 נהרגו בסוף השבוע האחרון בעימותים בין מפגינים נגד הממשלה לבין כוחות הביטחון, קרב נוסף מתנהל ברשת: כשהמפגינים יצאו בראשית החודש להפגין ברחובות ניתקו השלטונות את החיבור לאינטרנט ברוב המדינה בניסיון למנוע מהמוחים לתאם את צעדיהם.

     

    "אנחנו רואים בווטסאפ האפליקציה המסוכנת ביותר בשלב הזה", סיפר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP מקור ביטחוני עיראקי. "חסימת החיבור לווטסאפ נועדה למנוע את ההתכנסויות האלה", הודה בלי היסוס.

    עיראק הפגנות כרבלא (צילום: AFP)
    פחד קיומי. העיר העיראקית כרבלא בסוף השבוע(צילום: AFP)

    יאסר אל-ג'ובורי, פעיל עיראקי שהשתתף בהפגנות בבגדד, מספר שווטסאפ הייתה כלי קריטי להקמת קבוצות של פעילים כדי להפיץ פרטים על המפגינים. "יצרנו קבוצות ווטסאפ במיוחד כדי לחלוק מידע במהירות ולהפיץ אותו ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר", הוא אומר.

     

    עדל איסקנדר, פרופסור לחקר התקשורת באוניברסיטת סיימון פרייזר בקנדה, אומר שהפצת מידע כזה יוצרת "פחד קיומי" בקרב ממשלות שנתפסו לא-מוכנות בימי האביב הערבי בתחילת העשור. מיליונים יצאו אז לרחובותיהן של מדינות ערביות והפילו משטרים תוך תיאום המהלכים דרך הרשתות החברתיות. מנגד, הוא לא שוכח לציין שמדינות רואות באפליקציות כמו ווטסאפ כלי שיועיל להן: "המדינה רואה בזה פלטפורמה שמספקת הזדמנות להחליף מסרים ביקורתיים במסרים של תמיכה".

     

    חורים בתקציב

    לווטסאפ יש יותר ממיליארד וחצי מנויים ברחבי העולם, ולפי סקר שערכה לאחרונה אוניברסיטת נורת'-ווסטרן בקטאר היא תוכנת הרשת החברתית הפופולרית ביותר במזרח התיכון, שהאוכלוסייה החיה בו צעירה ומבינה היטב את כוח האינטרנט. היא משמשת את הערבים לא רק כדי לקשר מפגינים באמצעות מסרים מוצפנים, אלא גם לשיחות יום יום, כמו בשאר העולם.

    עיראק הפגנות (צילום: רויטרס)
    רוב המדינה נותקה. עיראקים מפגינים(צילום: רויטרס)

    פקידי ממשל בבחריין ובכירים בממשלים אחרים באזור נוהגים לתקשר עם עיתונאים דרך קבע באמצעות קבוצות ווטסאפ, ואפילו ראיונות רגישים הם נותנים דרך השירות הזה.

     

    באיראן גרם המשטר לצעירים רבים לעבור להשתמש בווטסאפ אחרי שחסם את הגישה לאפליקציית טלגרם, המאובטחת יותר, בטענה שהיא שימשה לעידוד ההפגנות נגד המשטר בינואר 2018.

     

    "האיסור על טלגרם גרם לי להגביר את השימוש בווטסאפ", אומרת רמין, בת 26 מטהרן. לדבריה הרעיון להטיל מס על שימוש ברשתות החברתיות כדי לסתום חורים בתקציב הוא רעיון מגוחך: "במצב כזה הייתי מוכנה לעזור לממשלה שלי, אבל לא על-ידי תשלום על משהו שנועד להיות בחינם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: EPA, shutterstock
    ביירות בסוף השבוע האחרון
    צילום: EPA, shutterstock
    מומלצים