שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מחאת ערביי ישראל היא המחאה של כולנו"
    מה הקשר בין מחאת ערביי ישראל ליכולת של כולנו, כחברה, לשנות סדרי עולם, מה תפקידן של נשים ערביות צעירות במהפכה שאולי תקרה כאן והאם כבר נשמעים בבירור אותם קולות חדשים שמביאים עמם בשורה חדשה וחיבור חברתי, של הבנה משותפת בין ערבים ליהודים למען עתיד טוב יותר?

    בשיתוף הליגה נגד השמצה 

     

    צילום: אלי סגל

    צילום: אלי סגל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שיעור ההצבעה הגבוה בקרב אזרחי ישראל הערבים בבחירות ספטמבר וההחלטה ההיסטורית שלהם להמליץ על מועמד לראשות ממשלה, חידד את יכולתם להשפיע על המערכת הפוליטית ולהשתלב בחברה הישראלית. אך בה בעת נשמעו, ועדיין נשמעים, קולות שמנסים להטיל ספק בלגיטימיות של ההשתתפות הפוליטית והחברתית של המגזר.

     

    למעשה, שיח זה הוא חלק מדיון רחב יותר על השתלבותה של החברה הערבית בישראל, המתקיים לא רק בקרב הרוב היהודי, אלא גם בחברה הערבית עצמה. אך ישנן עוד שאלות רבות העומדות בבסיס דיון זה. קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל  וזוהיר בהלול, איש תקשורת וחבר כנסת לשעבר, הגיעו לאולפן ynet לנסות להבין כיצד אפשר לפתוח את הדיון בצורה נרחבת יותר ולאפשר חיבור טוב יותר על מנת להגיע ללכידות חברתית בין מגזרים.

     

    המשחק הפוליטי מול המציאות ברחוב

    "אם אנחנו מדברים על יותר השתלבות, לפחות בכמיהה של הציבור הערבי, הרי שניתן לדבר אולי על תמורה מסוימת שמתחוללת בתקופה האחרונה, שקיבלה ביטוי גם בעובדה שלא אומרים לא רבתי להשתתפות במשחק הפוליטי", מסביר בהלול ומוסיף: "אני תמיד אמרתי בכנסת, 'אם אנחנו לא רוצים להיות חלק מקואליציה אז למה לנו להיות חברי כנסת ולמה אנחנו נאבקים ונלחמים כדי לשריין את מקומותינו בכנסת?' אני חושב שזו החלטה טובה.

     

    הרשימה המשותפת אצל הנשיא ריבלין (צילום: עמית שאבי)
    הרשימה המשותפת אצל הנשיא ריבלין(צילום: עמית שאבי)

    "יש ואקום בין הציבור הערבי לבין ההנהגה הערבית - הציבור הערבי רוצה להשתלב, רוצה להגיע לת"א ולעסוק בהייטק, רוצה להיות חלק מסייבר בבאר שבע, אבל הפוליטיקאים מתבדלים ולכן החיץ הזה הולך ונסגר לאט-לאט, אני מאוד רוצה להאמין שהסגירה הזו לא תארך יותר מדי זמן."

     

    "אני חושבת שבהחלט אפשר לראות שההחלטות שהיו לפני הבחירות, גם של חבר הכנסת איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, על הרצון להתקרבות היוותה אינדיקטור עבור החברה הערבית, שעושה צעד אחד קדימה, בהחלט נתנו, קודם כל לחברה הערבית, תחושה שאפשר גם להשפיע וראינו ביטוי לכך בשיעור הצבעה הרבה יותר גבוה בסיבוב הבחירות השני", אומרת נוריאל.

     

    "יש גאווה גדולה במדינת ישראל על כך שיש כאן דמוקרטיה ועל זה שכולם חלק מהמשחק הדמוקרטי וחשוב, מבלי לשים פה על השולחן הבדלים פוליטיים לגיטימיים לחלוטין, להכליל את כולם ולשמור על הדבר הזה שהוא לגיטימציה לכל השחקנים הפוליטיים."

     

    עד כמה מרכזי הנרטיב הפלסטיני בזהותם של הערבים אזרחי ישראל?

     

    "יש שני צמתים, פרשות דרכים, בקשר בין ערבים ובין יהודים במדינת ישראל. העניין הלאומי, שהוא עניין גנטי, אנחנו ניוותר לעולמי עולמים, מה שנקרא, פלסטינים וערבים, לא נוכל להשתנות, זו הגנטיקה, כך נולדנו וזה ה-DNA", אומר בהלול.

     

    "בעניין האזרחי יש הרבה מה לעשות משני הצדדים. הערבים צריכים לגלות יתר אקטיביזם כדי לחבור אל הציבור היהודי, והציבור היהודי צריך לפתוח את הלבבות שלו כדי להכיל את הציבור הערבי וכך נייצר איזשהו מכנה משותף אזרחי במדינת ישראל ולייצר את השוויון המיוחל."

     

    הפגנה נגד האלימות במגזר הערבי בכפר מג'ד אל כרום (צילום: גיל נחושתן)
    הפגנה נגד האלימות במגזר הערבי בכפר מג'ד אל כרום(צילום: גיל נחושתן)
      

    נוריאל מחזקת ומסבירה כי "הצורך להגיע להסכמות רחבות ולא להיתקע על כל מיני נושאים שהם נושאי מחלוקת ולהגיד: 'אוקי, לא זה, לא ממשיכים הלאה', הוא בהחלט צורך שאנחנו מזהים אותו לא רק במערכת היחסים עם אזרחי ישראל הערבים, אלא במערכות היחסים בין הסקטורים השונים בישראל.

     

    "יחד עם זאת, אם מדברים על השיח החברתי ועל העשייה ברמה האזרחית, הרי שיש כאן גם ערכיות בעלת משמעות חיובית, כמו, למשל, בסקר שעשתה הליגה נגד השמצה ובה רואים שלמעלה מחמישים אחוז מאזרחי ישראל היו רוצים לראות השתלבות רבה יותר של אזרחי ישראל הערבים בחברה הישראלית, וזה נתון שהוא בהחלט גם מעודד."

     

    המהפכה יכולה להיוולד מהרחם

    השינוי, אם כך, צריך להגיע מתוך הבנה שלכל צד יש את העבר שלו, אך שני הצדדים מכוונים לעתיד טוב יותר לכולם. נוכח דברים אלו, נשאלת השאלה האם יש הבדל בין הדור הישן לבין הדור החדש, לגבי הראייה של החיים המשותפים?

     

    "בהחלט", אומר בהלול. "יותר מזה, אני אתן לך עוד נתון חשוב: למעלה משישים אחוז מקרב הסטודנטים שממלאים את הקמפוסים בישראל מקרב החברה הערבית הן בנות, והן כובשות את החברה הערבית גם עם הקוגניציה שלהן וגם באינטלקט שלהן. אני חושב שהמהפכה יכולה להיוולד מרחם הנשים הפעלתניות שהופכות להיות שליטות בתוך החברה הערבית, שפעם הייתה פטריארכלית, פעם הייתה מסורתית, פעם הייתה נשענת על הדור הוותיק.

     

    "היום, לצערי הרב, יש גם אלמנטים מאוד שליליים בתוך החברה הערבית, אנחנו מדברים על ההתחמשות של החברה הערבית, על יריות כמעט השכם והערב, על חיסולים ועל פשע מאורגן ועל שליטה של כנופיות ועוד, אבל מצד שני, בקו מקביל, יש כאן חברה שמייצרת נעורים, מייצרת אביב, מייצרת אופטימיות, מייצרת עשייה, מייצרת יצירה, באמצעות נשים שכובשות את הקמפוסים וגם גברים צעירים שלומדים באוניברסיטאות ברחבי העולם וחוזרים אלינו אינטלקטואלים."

     

    נוריאל מוסיפה כי "דבר נוסף שעולה בצורה משמעותית הוא עניין המחאה הנוכחית בקרב הציבור הערבי, ובכלל מחאות בישראל שמביאות לקדמת הבמה התנהגות אזרחית מאוד מאוד חשובה. מחאה היא מאוד משמעותית, היא מראה על לקיחת חלק, כמעט תחושת שייכות, ובמובן הזה המחאה של החברה הערבית בישראל היא המחאה של כולנו."

     

    הפגנה נגד האלימות והרציחות במגזר הערבי באום אל פחם ()
    הפגנה נגד האלימות והרציחות במגזר הערבי באום אל פחם
     

    כיצד רואה החברה הערבית את החיים המשותפים במדינה, בפועל? 

     

    "חיים משותפים הם המפתח לחיים טובים במדינת ישראל", אומר בהלול. "אנחנו מחויבים למען הדורות הבאים לייצר משהו אחר. אירוע מהסוג הזה, שמשנה סדרים ומשנה את החברה לטובה, התרחש בעכו בשנת 2008, אז נקלענו לסיטואציה מאוד מאוד מדממת, כאשר ביום הכיפורים, בחור ערבי נכנס לשכונה יהודית. היחסים בין הערבים לבין היהודים התלקחו וחיינו במשך שנה שלמה בתוך ערפל כבד.

     

    "בשותפות שלי עם בחור יהודי שהלך לעולמו לפני כשנתיים, יוסף פיטוסי, איש יקר מאוד, שפעם היה אפילו בדעות שלו ימני והפך להיות בעל דעות אחרות לגמרי, הובלנו עמותה ערבית-יהודית - שנושמת ובועטת עד היום - ומייצרת אקלים אחר בעכו, של אווירת סובלנות וסבלנות, הכלה ואהבה בצורה המדהימה ביותר. 

     

    "הדוגמה האישית הזו, שיתוף פעולה בין ערבים ליהודים, זה שיתוף פעולה מבחינתי קריטי למען בריאות הנפש של החברה בישראל."

     

    "היכולת להגיע לחיים משותפים, כך אזרחי ישראל רואים את הדבר הזה, תלויה בשלושה גורמים", מסבירה נוריאל. "אחד זה דוגמה של המערכת פוליטית, של המנהיגים הפוליטיים שלנו. הדבר השני, שבעיני הוא מאוד משמעותי, זה מערכת החינוך והדבר השלישי הוא מה שאנחנו לומדים בבית, שזה מאוד משמעותי להתפתחות של תפיסות כלפי חברה, כלפי האחר, כלפי שותפות. כל אלו מראים שבהחלט יש תפקיד לכל מיני מערכות בחיים שלנו ביצירת תנאים לחיים משותפים.

     

    "אני חושבת שלאזרחים יש הרבה הרבה כוח לעשות את החיבורים האלה, מה שמנהיגים פוליטיים אולי נמנעים ממנו בשל שיקולים פוליטיים, אזרחים יכולים לעשות בצורה מצוינת", מסכמת נוריאל.

     

    מחנה קיץ משותף לנוער יהודי וערבי ישראלי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מחנה קיץ משותף לנוער יהודי וערבי ישראלי(צילום: AFP)
     

    ובהלול מוסיף ואומר: "צריך אומץ כדי לשנות את רוע הגזירה, אין רוע גזירה שאפשר לקבל אותו בהכנעה עד קץ החיים, עד קץ העולם. אנחנו נועדנו לשנות את רוע הגזירה ואכן יש דוגמאות למכביר לכך שאנחנו מחויבים למען הדורות הבאים שלנו להיות אמיצים, להיות בעלי תעוזה, להיות בעלי חזון ואומץ, יושר ויושרה כדי לשנות מציאות מדממת".

     

    ועידת ישראל ללכידות חברתית של הליגה נגד השמצה תתקיים ביום שלישי, ז' בחשוון תש"ף, 5.11.2019, ב"אווניו", קריית שדה התעופה. הציבור מוזמן להשתתף (ללא עלות). להרשמה חפשו ברשת "ועידת ישראל ללכידות חברתית 2019 הרשמה"

     

    בשיתוף הליגה נגד השמצה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים