שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "העמדתי את הכימותרפיה במבחן"
    לרגל חודש המודעות לסרטן השד, חמש נשים שחלו מספרות באומץ על התקופה המורכבת – מהבשורה הקשה ועד להחלטה על הטיפול. המסר של כולן - לכו להיבדק, גילוי מוקדם מציל חיים

    בשיתוף אונקוטסט

     

    הן אובחנו בסרטן השד, ופתאום החיים שלהן השתנו ברגע. לרגל חודש המודעות למחלה, חמש נשים מספרות באומץ על התקופה המורכבת – על מנת לעודד נשים לגשת לאבחון מוקדם, הן משתפות באתגרים, החששות והתקווה ברגעים הקשים. כולן מבקשות להעביר מסר אחד חשוב – לכו להיבדק. גילוי מוקדם מציל חיים.

     

    ירדנה נאמן (54) ממושב נהלל

    לפני שבע שנים החלה ירדנה לסבול מכאב בשד. למרות שהכאב רק הלך והתעצם – היא סירבה ללכת ולהיבדק. כשהגיעה לרופא, אובחנה עם גידול בשד. על אף האבחון המאוחר, למזלה של ירדנה הגידול לא שלח גרורות לאיברים נוספים בגוף. למרות גודלו – למעלה משמונה סנטימטרים – הרופא המליץ לה לעבור בדיקת "אונקוטייפ שד".

     

    מטרת הבדיקה הייתה לקבוע האם ניתן לחסוך ממנה את הטיפול בכימותרפיה ואת תופעות הלוואי הקשות מהן ירדנה חששה מאוד. כשהגיעו תוצאות בדיקת האונקוטייפ, הפחד התפוגג. למעשה, הבדיקה קבעה שירדנה לא זקוקה לעבור את הטיפולים הקשים משום שאלו לא יהיו אפקטיביים עבורה. ירדנה עברה ניתוח לכריתת הגידול מהשד ושחזור השדיים, הסרה של השחלות וקיבלה טיפול הורמונלי מניעתי משלים.

     

    מה האתגר הכי גדול בזמן המחלה?

    "החלק הכי קשה היה ללמוד שפה חדשה שלא הכרתי. יש הרבה מאוד מידע שכולל מונחים לא ברורים ונתונים מאיימים".

     

    מה הדבר שהכי עזר לך באותם ימים?

    "התמיכה האינסופית מהמשפחה, מהחברים, וגם מנשים שחלו והחלימו ושיתפו בתחושות ובעצות שלהן גם ברגעי המשבר".

     

    המחלה שינתה אותך?

    "לפני שחליתי בסרטן האמנתי שכלום לא יכול לקרות לי. סוג של 'לעולם חוסן'. היום, שבע שנים אחרי האבחון, אני מחבקת כל רגע בחיי. אני מייצרת שמחות בכל מקום ולומדת לקבל את עצמי ולאהוב את גופי מחדש".

     

    מה העצה האישית שלך לנשים נוספות שחלו?

    "אל תתביישי לשאול שאלות. הפחד מובן, אבל זכרי שידע הוא כוח ויש היום המון חידושים ובדיקות שיכולות למנוע מאיתנו סבל נוסף. הקשיבי לגופך וקחי אחריות עליו ועטפי את עצמך בטוב".

     

      (צילום: ויקטור לוי - אינטרוויזיה הפקות בע
    "העמדתי את הכימותרפיה למבחן". מיין לשמאל: ירדנה נאמן, בת-שבע אלקובי, חוה לאופר, שרון קפזידר ורוית אבנון(צילום: ויקטור לוי - אינטרוויזיה הפקות בע"מ)

     

    שרון קפזידר (50) מבת חפר

    שרון הייתה נשואה ואמא לשתי בנות קטנות כשהסרטן התדפק על דלתה. היא שכבה במיטתה ומיששה גוש בשד. היא ניגשה לבירור ואובחנה כחולה בסרטן. זמן קצר לאחר מכן עברה ניתוח להסרת הגידול, טיפולי כימותרפיה והקרנות. על אף ההתמודדות המורכבת שרון בחרה לא לתת לפחד לנהל אותה - בעבורה ובעבור משפחתה וסביבתה.

     

    דגימה מהגידול הסרטני של שרון נשלחה לבדיקת "אונקוטייפ שד" והתוצאות קבעו כי במקרה שלה הכימותרפיה אכן הכרחית על מנת להקטין את הסיכוי לחזרת המחלה. היום, 12 שנה אחרי היא יודעת שזה תמיד יהיה "הצל" שלה – אבל אחרי כל מה שעברה היא למדה לעצור מדי פעם ולנשום, לקחת הכול בפרופורציה ולהודות על כל רגע - גם הקטן ביותר.

     

    מה האתגר הכי גדול בזמן המחלה?

    "יש הרבה אתגרים במחלה הזו. אני חושבת שאצלי זו הייתה תחושת המחסור בכוחות ובאנרגיות וגם הצורך לקבל עזרה מאחרים שלא הייתי מורגלת בו".

     

    מה הדבר שהכי עזר לך באותם ימים?

    "ללא ספק התמיכה והעזרה מהמשפחה ומהחברות שלי".

     

    המחלה שינתה אותך?

    "כמו לפני הסרטן וכמו אצל כולם, החיים שלי כוללים עבודה, משפחה, חברים ואין סוף מטלות. ההבדל הוא שלמדתי לעצור מדי פעם, לנוח יותר, להסתכל על הדברים מזווית אחרת, ליהנות יותר ולהעניק לעצמי. אני מעריכה ומודה על כל יום ועל כל חוויה, גדולה כקטנה. אני גם מזכירה לעצמי לקחת דברים בפרופורציות".

     

    מהע העצה האישית שלך לנשים נוספות שחלו?

    "קחי אחריות על החיים שלך, נהלי את המחלה שלך בדרך להחלמה והקיפי את עצמך באנשים שעושים לך טוב. ולכלל הנשים - גילוי מוקדם מציל חיים זו לא סתם סיסמא, קחי אחריות על הבריאות שלך ופעם בשנה קבעי תור לכירורג שד".

     

    בת-שבע (באצ'י) אלקובי, (49) מרמת השרון

    הסרטן לא זר לבת-שבע. כשהייתה ילדה, אביה נפטר מהמחלה ולפני מספר שנים גם אמה אובחנה עם סרטן. כשבתה הבכורה הייתה בת שמונה היא חלתה בלוקמיה (סרטן דם) ובנחישות ניצחה את המחלה.

     

    כשבת-שבע אובחנה עם סרטן שד היא קיוותה בכל ליבה שלא תזדקק לכימותרפיה. היא ידעה היטב מה משמעות הטיפולים ועד כמה קשים הם עלולים להיות. למרבה המזל, האבחון היה בשלב מוקדם והגידול הסרטני לא שלח גרורות לאיברים נוספים בגוף.

     

    לאחר שעברה ניתוח להסרת הגידול, ביצעה בת שבע בהמלצת הרופא בדיקות "אונקוטייפ שד" שקבעה שהיא לא צריכה לקבל כימותרפיה כדי למנוע את הישנות המחלה בעתיד. לאורך כל הדרך, למרות האתגרים והמורכבויות, ידעה בת שבע שגם בשעות הקשות ביותר אסור לאבד את התקווה והאופטימיות.

     

    מה האתגר הכי גדול בזמן המחלה?

    "לדאוג ולהגן על הסובבים אותי. לסוכך על המשפחה הקרובה כדי שלהם לא יהיה קשה מידיי עם המצב שלי".

     

    מה הדבר שהכי עזר לך באותם ימים?

    "לשמור על השגרה בחיים – ללכת לעבודה, להמשיך לשמור על חיי המשפחה".

     

    המחלה שינתה אותך?

    "אני אותה בת-שבע. לא השתניתי בכלל. הייתי אופטימית לפני שחליתי בסרטן וגם אחרי. זו תכונה מאוד משמעותית בחיי".

     

    מה העצה האישית שלך לנשים שאובחנו בסרטן?

    "המשיכי בשגרת חייך – זהו כלי טיפולי מצוין. אל תתני למחשבות טורדניות להעסיק אותך ואל תורידו לרגע את החיוך מהפנים. תמיד היי אופטימיות – בלב ובנשמה. חשבי טוב ויהיה טוב. "Always look on the bright side of life".

     

    רוית אבנון (46) מכפר סבא

    העולם של רוית קרס ביום בהיר אחד, לפני כשנתיים וחצי, לאחר שמיששה גוש בשד. היא הייתה בשיא הקריירה וחיי המשפחה היו בנסיקה. מספר ימים לאחר האבחון, כבר החלה סדרת בדיקות שבסופן התבשרה כי היא חולה בסרטן שד עם שבעה גידולים קטנים מופשטים.

     

    רוית חששה יותר מכל מפרוטוקול טיפול כוללני ולא כזה שיותאם בדיוק למצבה. היא לא הפסיקה לחקור וללמוד את הנושא ובדרך נזכרה גם בחשיבות הגדולה בחיבור לעצמה. היא ידעה שגוף ונפש קשורים אחד בשני. רוית עברה ניתוח כריתה ושחזור של השד ולאחר מכן סדרת הקרנות. רגע לפני שהתחילה את טיפולי הכימותרפיה עליהם הומלץ לה, הרופאה שליוותה אותה המליצה לה על בדיקת "אונקוטייפ שד".

     

    למרבה המזל, תוצאות הבדיקה קבעו כי איננה צריכה להוסיף טיפולי כימותרפיה על מנת להקטין את הסיכוי לחזרת המחלה. התוצאות המעודדות עזרו לה לגייס כוחות חדשים להתמודד עם הדרך המורכבת שעברה ועודנה עוברת.

     

    מה האתגר הכי גדול בזמן המחלה?

    "המהירות שהכל קרה. לא הספקתי לעכל מה קורה איתי ובתוך בערך שלושה שבועות כבר מצאתי את עצמי אחרי ניתוח לכריתה ושחזור של השד. זה קרה בפתאומיות, באמצע מרתון של החיים. הקפדתי לשתף בכל שלב את בני הבית והייתי קשובה גם להתמודדות שלהם".

     

    מה הדבר שהכי עזר לך באותם ימים?

    "התמיכה והמעטפת שקיבלתי מכל הקרובים אליי – מהמשפחה והחברות. כולם היו מאוד תומכים ומכילים".

     

    המחלה שינתה אותך?

    "אני עדיין לא במיטבי. אומנם ניצחתי את המחלה אבל עדיין מתמודדת עם ההשלכות של תחלואה בסרטן שד. למדתי להיות קשובה לעצמי, להימנע מביקורת עצמית ולדעת לסמוך על עצמי שאני יודעת מה טוב בעבורי".

     

    מה העצה האישית שלך לנשים שאובחנו בסרטן?

    "לכי להיבדק. אני במקרה תפסתי את הגידול בזמן. גילוי מוקדם מציל חיים. זכרי לצאת ממעגל השגרה היום- יומי, לקחת לעצמך יום בחודש וללכת לים שעזר לי המון. ובעיקר – לאהוב ולחבק את עצמך עם הרבה חמלה".

     

       (צילום: ויקטור לוי - אינטרוויזיה הפקות בע
    חוה לאופר(צילום: ויקטור לוי - אינטרוויזיה הפקות בע"מ)

     

    חוה לאופר (58) מפתח תקווה

    חוה הקפידה לבצע את הבדיקות לאבחון מוקדם באופן קבוע. שני הוריה נפטרו מסרטן והיא לרגע לא הייתה שאננה. את הגידול הסרטני היא גילתה ממש ימים ספורים לפני שהייתה אמורה להגיע לתור שנקבע לה לכירורג השד. מרגע הגילוי היא נכנסה באופן טבעי ללחץ ולמתח נפשי עצום מחוסר הוודאות הגדולה שצפן העתיד.

     

    לאחר שאובחנה, עברה ניתוח לכריתה חלקית של השד ובהמלצת הרופא ביצעה בדיקת "אונקוטייפ שד". הבדיקה מספקת מדד המנבא את הסיכון להישנות המחלה ומתבטא בציון בין 0 ל-100. תוצאת הבדיקה של חוה הייתה 10, ציון נמוך אשר מבשר שהיא איננה צריכה לעבור טיפולי כימותרפיה. למעשה, אין שום ערך בטיפולים הקשים האלו עבורה על מנת למנוע את החזרה של המחלה בעתיד.

     

    האונקולוג קבע שהיא צריכה ליטול במשך מספר שנים טיפול הורמונלי שמתאים לסוג ולמאפייני הגידול הסרטני שלה. גם לאחר האבחון, לא איבדה חוה לרגע את התקווה, והמשיכה כל הזמן לעשות את הדברים שהיא אוהבת.

     

    מה האתגר הכי גדול בזמן המחלה?

    "אובדן השליטה על המצב החדש שנוצר. בעיקר חששתי מהלא נודע. תהיתי האם השינוי שחל בי ובגופי ישפיע על מערכת היחסים שלי עם בעלי או על איך שהוא רואה אותי? האם אקבל את הטיפול הטוב ביותר מהרופאים? אי הודאות מהסיטואציה הזרה והלא מוכרת היו קשים לי".

     

    מה הדבר שהכי עזר לך באותם ימים?

    "לשתף את המשפחה ולדעת לבקש עזרה כשצריך. התעקשתי להמשיך ולהיפגש עם חברות – במיוחד עם נשים נוספות מ'יד להחלמה' של האגודה למלחמה בסרטן – שם נחשפתי להמון מידע וקיבלתי כתף להישען עליה".

     

    המחלה שינתה אותך?

    "אני מנסה לקחת את הכל בפרופורציות הנכונות: לא לקחת ללב, ליהנות מהדברים הפשוטים, להשתדל להגשים את החלומות ולא לדחות אותם אף פעם. הנחמה והעזרה הגדולה שמצאתי במפגשים עם נשים שהיו במצבי הובילו אותי לימים להתנדב ולעזור לנשים אחרות בקבוצת התמיכה".

     

    מה העצה האישית שלך לנשים שאובחנו בסרטן?

    "לכי להיבדק. כולנו עמוסות, כולנו עסוקות – אבל הסרטן לא ממתין, ויפה שעה אחת קודם. החליטי עם עצמך שאת עושה את כל מה שיידרש כדי להחלים – גם אם הדרך ארוכה וקשה. כל אחת מחליטה על הדרך שלה בהתאם למצבה. תני לעצמך לנוח, קחי חופש בזמן הטיפולים וזכרי גם ליהנות מהחיים. יש לנו כרטיס חד פעמי ללונה פארק מדהים שנקרא "החיים" וצריך לדעת לנצל אותו היטב ולשמור עליו כמה שאפשר".

     

      בשיתוף אונקוטסט

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים