שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    תביעת פירעון: הצ'ק המחולל וחתימה מסתורית

    התובע טען שנתן הלוואה למכר, קיבל בתמורה צ'ק מאשתו, הפקיד אותו בחשבון של השכנה – ואז גילה שאין לו כיסוי. מה קבע בית המשפט?

    בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה תביעה לביצוע שטר שהועברה אליו בעקבות סכסוך בהוצאה לפועל: השופטת סיגלית מצא קבעה שהתובע לא הציג את הצ'ק המדובר, ואף לא הוכיח שהחתימה שמתנוססת עליו היא של האישה שאותה תבע.

     

    באוקטובר 2018 הגיש התובע ללשכת ההוצאה לפועל בעכו בקשה לביצוע שטר לפקודה –לפרוע צ'ק על סך 35 אלף שקל שקיבל ממכרה. הצ'ק הופקד לחשבון בנק של שכנה של התובע יום לאחר התאריך שנכתב עליו, אך חולל בשל היעדר כיסוי.

     

    התובע לא הציג את הצ'ק המקורי שכן לטענתו הבנק מסרב להחזירו. כל שהוגש הוא צילום של הצ'ק, כשבצדו האחורי הופיעו שתי חתימות. לדברי התובע, מדובר בחתימתו ובחתימת השכנה שלפקודתה מסר את הצ'ק.

     

    המכרה הגישה התנגדות בהוצאה לפועל והתיק הועבר לבית המשפט. התובע טען שהיא ובעלה היו חברים שלו במשך שנים רבות. לגרסתו, במהלך 2017 הוא הלווה לבעלה 65 אלף שקל במזומן, וכנגד ההלוואה מסר לו האחרון שלושה צ'קים דחויים מחשבונה של אשתו, חתומים על ידה, אם כי ללא שם המוטב – אחד מהם הצ'ק הנדון. לדבריו הוא מסר את הצ'ק לשכנתו על מנת שתפקיד אותו בחשבון הבנק שלה, משום שהוא לא מנהל חשבון בנק.

     

    הנתבעת טענה מנגד שהפרטים המופיעים על הצ'ק לא נכתבו על ידה, והכחישה שמדובר בחתימה שלה. לדבריה, ממילא ההלוואה שלה טוען התובע ניתנה לבעלה, והיא מעולם לא קיבלה ממנו דבר. היא הוסיפה שהתובע אינו נחשב "אוחז כשורה", שכן הוא לא הציג את הצ'ק המקורי.

     

    ראשית הבהירה השופטת סיגלית מצא שאין עילת תביעה חוזית נגד הנתבעת, שהרי ההלוואה ניתנה לכאורה לבעלה. נקבע שהתובע לא הוכיח את "רכיבי השטר". בין היתר, השופטת הבהירה כי מעדותו של התברר שהוא לא יודע בוודאות מי חתם על הצ'ק.

     

    "התובע לא הגיש חוות דעת התומכת בטענה כי חתימתה של הנתבעת היא המתנוססת על השטר. התובע אף לא זימן לעדות את בעלה של הנתבעת, אשר ייתכן ויכול היה למסור עדות בנקודה זו. משכך, לא עמד התובע בנטל הראיה בכל הנוגע לתביעתו השטרית ודין תביעתו להידחות" כתבה.

     

    בפסק הדין צוין כי מעדות התובע לא ברור אם הוא הסב את הצ'ק לשכנתו או מסר אותו ללא חתימת היסב: "השטר חולל בהיעדר פירעון, ולטענת התובע לא הוחזר על-ידי הבנק. משאין התובע מחזיק בשטר (חזקה פיזית), אף אינו אוחז בו – וממילא אין לו מעמד בתביעה שטרית המבוססת על השטר בלבד. משכך, ואף מטעם זה, דין התביעה להידחות".

     

    השופטת הוסיפה שגם אם תקבל את גרסת התובע, שלפיה הוא "בעל הזכות הקניינית בשטר", הרי שעדיין הוא לא יכול לתבוע מכוחו כאשר אינו מחזיק בו בפועל. עוד היא ציינה כי התובע לא הוכיח שהבנק לא מחזיר צ'קים שחוללו וגם לא זימן לעדות מי מפקידי הבנק שיאשר את טענתו.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים